לחבק את הפחד, חלק ראשון: מהו טיפול ACT?

פחד הוא רגש שמופעל אצלנו באופן אוטומטי בזמן שמשהו / מישהו מאיים על קיומנו / שלמותנו / חרותנו. ההפעלה היא אוטומטית ופרימיטיבית, וקיימת אצל כל הפרימטים החיים (ע"פ האקדמיה ללשון העברית).

מטרת הפחד היא להפעיל את מערכות הגוף לפעול, כדי לגבור על מעורר הפחד. תחושות הגוף המתעוררות בזמן פחד הן אלו שמכינות את הגוף לתגובה נכונה לפחד. ישנם מגוון סגנונות תגובה, למשל להילחם, או לברוח.

השירות שהרגש נותן לנו, כבני אדם, הוא שאיננו צריכים לשקול ולעבד עיבוד איטי וארוך במוחנו, מה שאנו רואים כחיסכון באנרגיה.

עוד קצת הקדמה: ישנם פחדים שמקורם בעובדות שמהוות איום, כפי שהוסבר. אך ישנם גם פחדים שכל מקורם במוחנו. המיינד יכול לדמות משהו בצורה כה מוחשית, עד שאנו חווים אותו כמציאות.

כאן נכנס עולם הטיפול. כמעט בכל שיטות הטיפול, ירצו להביא את האדם להכרת ההבחנה בין שני סוגי הפחד. בספרות המקצועית, הפחדים הם אלו ששורשם במציאות, והחרדות הן אלו שמקורן במיינד (מאמרים של מכון טמיר, "בוחרים להרגיש טוב" (דיויד ברנס), "הפרעת חרדה ובעת" (ד"ר אהרן ט. בק)).

אם נצא לרגע מעולם הטיפול, ונתבונן במסרים שאנו מעבירים לילדינו כשהם מבטאים פחד שמקורה במיינד – חרדה, נראה שאנו נוטים להסביר שאין ממה לפחד.

ילדים קטנים מדמיינים דמויות ומפלצות בלילות, תופעה שמוכרת כמעט לכל הורה, והתגובה הטבעית היא להפגיש את הילד עם המציאות, להראות שאין ממה לפחד (אולי בעתיד נקדיש מאמר כדי להבין מדוע אנו מגיבים כך).

הטיפול הפופולארי והנחקר ביותר לחרדות, הוא טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי. בטיפול זה, המטפל רוצה להפגיש את המטופל עם המציאות, כדי שיראה שאין ממה לפחד.

גם טיפולים תרופתיים, מטרתם להוריד את מפלס הפחד, כדי שהמטופל לא יחווה את הסיטואציה כמפחידה ("טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים", (צופי מרום, איוה גלבוע-שכטמן, נילי מור, יופ מאיירס)).

לטיפולים אלו ישנו מקום של כבוד בעולם הטיפול, ומחקרים מראים שהם מצליחים להוריד משמעותית את רמת החרדה.

באמצע שנות ה-80 פרסם דר' סטיבן הייז את מאמריו (באתר "טיפולנט"), והכניס תוספת משמעותית ופורצת דרך לעולם הטיפול. הוא הראה שמקור הפחדים הוא אי קבלת הרגשות הבלתי נעימים כחלק אינטגרלי בחיים. התפיסה המוכרת שצריך להכחיד את הפחד של המיינד, היא זו שגורמת את עיקר הסבל ("טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים", "תרפיית קבלה ומחויבות" (סטיבן צ. הייז)).

לאור הבנה זו, שינה הייז את כל מטרת הטיפול. במקום להכחיד את הפחד, הוא דווקא ממליץ לקבל את הפחד, לחוות אותו במלואו ולשנות את התפיסה לגבי חיים בצל הפחד. וכך נוצר טיפול ACT (טיפול בקבלה ומחויבות). הדבר נעשה בכלים מעולם הטיפול הקלאסי, אך בדגש על קבלה, ולא על הכחדה.

הוא מדגיש שטיפול זה מרחיב את טווח הנוחות של האדם, ואת יכולתו להתגמש למצבים שונים שנקרים במהלך החיים.

מחקרים רבים מראים על יעילות השיטה להרחבת רווחת המטופל, ועל יכולות גבוהות להכליל את התפיסות הפילוסופיות לתחומים נוספים בחיים.

במאמר זה התמקדנו בעיקר בפילוסופיה שבבסיס הטיפול, ומובן שאין כאן המקום להסביר את כלי הטיפול, שכוללים את הנחלת הפילוסופיה הנ"ל על ידי תרגול מיינדפולנס, והגמשת היכולות הפסיכולוגיות. השיטה מאפשרת לפרט להישאר נאמן ומחויב לערכי חייו, יחד עם ההפרעות הקיימות.

נראה שכשאדם מחבק את פחדיו, הוא חי חיים מלאים יותר.

אורלי סמירה היא פסיכותרפיסטית ומטפלת במחלקת חש"ן

מחלקת חש"ן - שלום בית, חינוך ילדים, שלוות הנפש מציעה מטפלים בפריסה ארצית. ניתן לקבל ייעוץ ב-ZOOM.

הייעוץ כרוך בתשלום.

זה חשוב לי, אני רוצה להתייעץ! חייגו 073-3333-101, או פנו במייל chayas@htv.co.i