קדושת לוי על פרשת מקץ: דבר תורה קצר שישדרג את שולחן השבת

"וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה"

"וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל". (בראשית מ"ב, ו'-ז')

דבריו של בעל ה"קדושת לוי" על הפרשה מבהירים את עומק צדקותו ורגישותו של יוסף הצדיק כלפי אחיו, גם במצב שבו הוא מנצח אותם ומתגשמים חלומותיו.

יוסף ידע שחלומותיו, שבהם אחיו משתחווים לו, עומדים להתגשם. באופן טבעי, כשאדם מבין שהוא נוצח על ידי מישהו אחר, הדבר גורם לו לעגמת נפש רבה. אבל אם המנוצח אינו מודע לכך שהוא נוצח על ידי אותו אדם, העוגמה פחותה בהרבה.

"ויש להבין מה בא להשמיענו בזה שכתוב ויתנכר אליהם. ונראה דהכתוב בא להשמיענו בזה צדקת יוסף הצדיק, כי הנה יוסף חלם לו שאחיו ישתחוו לו כדכתיב (בראשית לז, ז) והנה אנחנו מאלמים כו', ואחיו לא רצו במלוכת יוסף עליהם, והנה דרך הטבע כשאדם מנצח את חבירו וזה יודע שהוא מנצח אותו, דהיינו שיודע שמזה האדם היה לו הנצוח אז ירע לו ויש לו עגמת נפש גדול אבל כשהוא מנצח ואין חבירו יודע ממי הוא מנוצח אז אין לו רע כל כך.

יוסף, מתוך רגישות לאחיו, נקט בצעד יוצא דופן: כאשר האחים השתחוו לו, הוא התנכר אליהם, כלומר הסתיר את זהותו. בכך גרם להם לחשוב שהם משתחווים למלך מצרים ולא לאחיהם. כך הצליח למנוע מהם את הצער שהם עלולים להרגיש אם היו מבינים שהחלום שהכעיס אותם בעבר מתגשם.

והנה בכאן יוסף נצח את אחיו בקיום החלומות אשר חלם לו שאחיו ישתחוו לו, ובאמת הם לא רצו בזה שיוסף ינצח אותם ויצטרכו להשתחוות לו. וזה היה צדקת יוסף הצדיק שבשעה שהשתחוו לו ונמצא הוא נצח אותם אלו היו יודעים שזה שהשתחוו לו הוא יוסף היה רע להם לכן יוסף הצדיק בשעה שהשתחוו לו אחיו התנכר אליהם כדי שלא ירע בעיניהם על הניצוח שהוא מנצח אותם בקיום החלומות וידמו שהם משתחווים לאחר ובאמת יוסף הוא מלך ולא יהיה להם עצבות על השתחוויה, כי יבינו שהם משתחווים למלך אחר. וזה שאמר הכתוב וישתחוו לו וכו' ויכירם, שיהיה להם עגמת נפש. ויתנכר אליהם, שלא יהיה להם עגמת נפש וצער על שהוא נצח אותם.

רגישות ומניעת צער

יוסף גם נמנע מלשלוח מסר ליעקב שהוא חי ומלך במצרים. בעל ה"קדושת לוי" מסביר שהסיבה לכך היא שוב אותה רגישות כלפי אחיו: אם יעקב היה יודע שיוסף מלך במצרים, הדבר היה נודע גם לאחים. במצב כזה, כשהיו מגיעים להשתחוות לו, הם היו מודעים לכך שהם משתחווים ליוסף, דבר שהיה גורם להם עוגמת נפש רבה. לכן, יוסף בחר שלא להודיע לאביו, כדי לאפשר להגשמת החלום להתרחש באופן שבו האחים לא יידעו למי הם משתחווים.

ה"קדושת לוי" מדגיש שהתנכרותו של יוסף לאחיו אינה ביטוי לניכור רגשי או לריחוק, אלא להפך – ביטוי לצדקותו ורגישותו. יוסף פעל מתוך חמלה ורצון למנוע מאחיו צער, למרות שהם בעבר פגעו בו.

"ואפשר לומר שזה היה כוונת יוסף הצדיק שלא הודיע לאביו שהוא מלך ושהוא חי שיוסף ידע שיקוים החלומות אשר חלם לו על אחיו שיבואו וישתחוו לו, ואלו היה מודיע לאביו והיו באים אחיו והשתחוו לו היה להם צער מזה שניצח אותם, כי ידיעת אביו היה גם ידיעה להם לכן לא הודיעו לאביו כדי שלא יצטער את אחיו כדי שיבוא וישתחוו לו ולא ידעו למי משתחווים וידמו שמשתחווים למלך אחר".

ממעשהו של יוסף אנו לומדים על רגישות ויכולת התחשבות יוצאת דופן באחר, גם במצבים שבהם יש לצד השני עוול כלפיך. יוסף הצדיק מלמד אותנו שעל אף שהחלומות התגשמו והוא ניצח, הוא בחר לנהוג בדרכי שלום ומתוך דאגה לרגשותיהם של אחיו.

מדוע האב סירב להגיע לברית של בנו? הרב זמיר כהן במסר קצר ומרתק על רגישות לזולת. צפו