גזרות אנטיוכוס: מה מסתתר מאחוריהן ומה הקשר לימינו?

המלחמה של חנוכה, נתפסת במסורת היהודית כמלחמה למען האור, אור האמונה, ויאמר אלהים יהי אור, נרות המקדש, אל מול תרבות יוון, שאותה המשילו חכמים לחשך.

התרבות המודרנית נתפסת במסורת העצמית שלה כמלחמה למען הנאורות.

תרבות המזרח בונה את יסודותיה על הארה, ולשם היא גם שואפת, לזכות להארה.

ובכן, זה נשמע טוב ויפה כל כך. כולם שואפים לאור, כל אחד מהזווית שלו.

ובכל אופן, הרבה דם נשפך במסגרת הריצה אל האור הרצופה כוונות טובות, החל ממלחמת החשמונאים בהלניסטים וכלה במלחמות החברה המודרנית, שמרנים מול נאורים.

אחת הפליאות הגדולות של הציבור השמרני, היא מה ההסבר להתנהגותם של אותם אנשים, בני עמנו, הפועלים, לכאורה, כדי לפגוע בעמם ומולדתם. איך זה יכול להיות? האמנם חייב להיות שהם אנטישמים? מטורפים? קשורים לבונים החופשיים?

ומה עם המתייוונים לפני אלפיים ומאתיים שנה? מה גרם להם לפגוע בעמם כל כך? ואנטיוכוס עצמו, מדוע המציא כל מיני גזרות משונות על היהודים כנגד דתם, מה זה עניינו? והרי על שום עם באימפריה שלו לא היו גזרות כאלו, שמתערבות באופן קיום המצוות של עם על פי אמונתו!

מה שמעניין הוא שלא לחינם קבעו חכמים ברוח הקודש את חג החנוכה לחג נצחי לדורות, שכן אותה רוח של התייוונות, שהיתה קשורה בתרבות היוונית, היא הבסיס של הנאורות בת זמננו.

הפילוסוף הקנדי צ'ארלס טיילור, בספרו "דילמות וקשרים", מסביר את התפיסה הנפשית העמוקה העומדת מאחורי מלחמת הנאורות בדת. וכך הוא כותב: "בהחלט ישנו מיתוס של נאורות. קיימת עמדה נפוצה שרואה בנאורות מעבר מחושך לאור, כלומר מעבר ישיר, רציף ומוחלט מאזור מחשבתי שגוי ואשלייתי אל תחום מחשבה שבו האמת זמינה...". כלומר, הנאורות מחנכת לחשיבה כי כל התנהגות שמקורה במסורת היא פסולה מעצם היותה מסתמכת על המסורת, עוד לפני דיון, והתנהגות אנושית צריכה להיות אך ורק על פי התבונה של האדם הפרטי באותו הזמן.

זו לא דעה של כפירה. זו תפיסת עולם שלא מוכנה לתת מקום למשהו מעבר לתפיסה החושית כאן ועכשיו. הבעיה שלה היא לא עם הרעיונות השמרניים והמסורתיים, או עם ההיגיון שבהם, אלא עם עצם זה שאנשים פונים אל המסורת כדי לגבש דעה. הפניה הזו היא כפירה בעיקרי המיתוס של הנאורות, שאין טעם לפנות למסורת או לשמרנות או להישגים רוחניים של העבר, אלא אך ורק לרעיונות ההווה, לתבונה כפי שהיא נתפסת בדורנו. ולכן אין פלא שכיום אנשי הנאורות נאבקים למען דברים שלפני שנים ספורות היו נתפסים בעיני עצמם כמגוחכים. אין שום מבט לאחור, מה שקובע הוא רק מה שחושבים אנשים נאורים בזמננו, ועל השלטת הדעה הזו יש חובה להיאבק בכל הכוח...

זו המלחמה של חנוכה, וזו המלחמה שעדיין קיימת בדורנו. אנחנו מקוים ומייחלים שלא נגיע חלילה למלחמה מוחשית, אלא להפך, נצליח להפוך גם את מלחמת הדעות למצב שבו אין מלחמות בתוך עם ישראל, אלא מבינים זה את זה, ומתקרבים למצב של אחדות, כדי להגיע אל הניצחון המוחלט על האויב ועל היצר הרע.