מרתק: השיטפון שנקם את גזילת בית הכנסת

בשנת 1271 עלה  לגדולה בדמשק השייח כאצ'ר. באותם הימים מלך אצ' צ'האר בסוריה, והוא חפץ ביקרו של השייח המפורסם כאצ'ר, וגידלו מעל כל השרים ואנשי הדת.

כאצ'ר היה קנאי גדול לדת האיסלאם. בארצות ששלטו המוסלמים תמיד היו בני חסות מכל הדתות האחרות, ובמשך תקופות ארוכות היתה כלפיהם סובלנות, אך השייך כאצ'ר לא היה סובלני מאד. עוד בהיותו בירושלים נכנס לכנסיה של עמק המצלבה, הרג את הכומר במו ידיו וחילל את המקום. באלכסנדריה הפך כנסיות למסגדים, וכעת, עם עלייתו לגדולה בדמשק, הוא הכריז על מבצע "טיהור דמשק מחרפת היין". לפי האיסלאם אסור לשתות יין, ולכן הוא רצה לבער את היין כליל גם מפיותיהם של היהודים  והנוצרים. הוא ניהל את המבצע הזה בהרבה אלימות, התפרצויות וחיפושים לבתים, ענישה, ואילוץ אנשים לחתום על חוזים שקונסים אותם בקנס גדול אם יימצא אצלם יין.

וזאת יש לדעת: השייח כאצ'ר הצטרף לכת הצופים, ונחשב באימפריה הממלוכית לנביא. הוא היה מגיד עתידות לשרים ולאמירים השונים, וכאשר קרה שאלו התקיימו, הוא קיבל כבוד גדול ומתנות רבות. הסולטן ביברס קרא לאחד מבניו על שמו, משום שבצעירותו "ניבא" לו שיהיה סולטן.

כאצ'ר היה שמח וטוב לב מהישגיו המרובים, עד שנכנסה בו רוח שטות, והחליט לחלל את בית הכנסת הגדול והמפורסם של דמשק. בית הכנסת הזה היה הקדום ביותר בעיר, והיה מלא באוצרות זהב וכסף ושטיחים מפוארים. ביום חג השבועות של היהודים, נכנס כאצ'ר יחד עם חסידיו, וערך במקום סעודה של דרוישים. המקום התמלא במאכלים ושיירי מאכלים. לאחר מכן ביצעו שם הפאקירים ריקוד מיוחד, על פי אמונתם ומנהגיהם של הצופים.

באסרו חג שבועות, שחל ביום ששי, התאספו היהודים ברחובה של העיר, והכריזו כלפי הסולטן: "מוחמד בן עבדאללה, אנחנו עומדים בחסותך, אין לנו מלכות ולא שלטון, אנא עמוד לימיננו כפי שדורש הצדק, והאלוקים הוא עושה צדק".

היהודים סיימו את תפילתם וזעקתם, ונכנסו לבתיהם להכין את צרכי השבת. ואז הוחשכו השמים באחת. עננים שחורים כיסו את כל האופק, בצורה שלא נראתה מזה שנים רבות, וכך מתאר היסטוריון ערבי בן הזמן: "על הרי בעל בק הצטופפו עננים כבדים. וביום שבת נשמע הד נורא לרעמם, שם בעמק היה שלג רב, הגשם ירד עליו והמס אותו. ביום הראשון התחיל השיטפון, המים באו מצד עין אל פיגה, גרפו אבני סלע גדולות והובילו אותן קדימה ועקרו עצים רבים. בשעה השמינית של היום הגיעו המים לדמשק ועלו על חומות העיר בגובה של אמה ובמקומות אחרים אחת עשרה אמה. הם נכנסו משער פראדיס אחרי שהחריבו הגשרים של שער סלאמה והגיעו עד המדרסה. גברו בה שתי אמות מעל גובה אדם. השטפון ארך שלש שעות, החריב מספר רב של בתים, המגדלות שבגנים, כל עולי הרגל נטבעו עד האחרון וכן גמליהם, מהבהמות טבעו לאין מספר, הנהרות נסתמו בבוץ אדום, והעצים נעקרו משרשיהם, הטחנות נגרפו ונהרסו".

קרנו של השייח כאצ'ר ירדה, והוא נתפס כמי שהביא את השטפון הנורא על העיר על ידי חילול בית הכנסת של היהודים. כאשר בדקו אחריו, גילו שהוא לא באמת צדיק כל כך כמו שהוא נראה: הוא נתפס בעברות של חוסר צניעות, ועוד פשעים מביכים. הסולטן ציווה לאסור אותו במצודה בתא קטן, ושם מת כעבור שלוש שנים.