מה אומרת לנו האות ס' על פי התורה והקבלה?

שם האות סמ"ך הוא מלשון סמיכה. פירוש המילה סמיכה הוא הישענות על מישהו אחר. אמנם, לאו דווקא הישענות פיזית נקראת סמיכה, אלא כל עזרה ממישהו אחר סומכת את הנעזר, וכך אכן אנו מוצאים בגמרא במסכת שבת, המבארת את האות סמ"ך במילים "סמוך עניים", דהיינו, עזור להם על ידי נתינה כספית (מה שאנו קוראים "סמוּך" לכל שני דברים הקרובים זה לזה, זה נכון דווקא כשיש ביניהם קשר כלשהו, דהיינו שלפחות אחד מהם נעזר ונסמך בשני, אבל לא כאשר הם נזדמנו במקרה למקום אחד).

על פי זה ניתן לומר, כי כל שני חלקים המרכיבים יחד מערכת אחת, נקראים סמוכים זה לזה, מפני שכל אחד מן החלקים תומך ומסייע בידי החלק השני להוציא החוצה את האפשרויות הטמונות בו, וליצור משניהם יחד את הדבר השלם. סמיכה זו היא הביטוי העיקרי של מושג הסמיכה, מפני שהיא איננה מפגש מקרי בין שני דברים העומדים בפני עצמם, שבמקרה הם נזקקים כעת אחד לשני, אלא יש כאן שני חלקים שכל אחד איננו שווה מאומה בלא עזרת החלק השני, ואם כן הוא נסמך עליו סמיכה גמורה.

נמצינו למדים, כי האות סמ"ך מתארת את המערכת הסגורה, המורכבת מכמה חלקים, שפועלים כולם יחד בשיתוף פעולה. על פי זה אנו מבינים יפה את ההסבר השני המבואר בגמרא במסכת שבת לאות סמ"ך, והוא: סמ"ך עי"ן - סימנין עשה. שהרי הסימנים הם אחד מהקניינים שהתורה נקנית בהם, כמו שכתוב בעירובין נד ע"ב, וזאת על ידי שהסימנים מקשרים את כל ההלכות זו לזו, על ידי ראשי תיבות, או מילים דומות שנמצאות בכמה דינים, כמו שאנו מוצאים בכמה מקומות בש"ס, ועל ידי כך ניתן לזכור היטב את ההלכות והדינים היוצאים מהם. דבר זה תואם בדיוק את משמעות האות, שהרי יש כאן חיבור של כמה פרטים לדבר אחד גדול.

כעת ניתן גם להבין מדוע המילה הראשונה בתורה המתחילה באות סמ"ך היא "סביב", משום שהקפת דבר סביבו מכל עבריו, גורמת להפרדתו משאר העולם, ולהגדרתו כדבר אחד שלם העומד בפני עצמו, ועצם מה שהוא מוגדר כדבר אחד, היינו בהכרח שכל חלקיו פועלים בשיתוף פעולה.

מתוך משמעות זו, משמשת האות סמ"ך גם לתאר סילוק והסרה של החלקים שאינם שייכים למערכת, ואינם פועלים איתה בשיתוף פעולה.

צורת האות סמ"ך היא כצורת עיגול סגור. דבר זה תואם בדיוק את משמעות האות על פי המבואר בתורה שבכתב.

טעם מיקומה של האות סמ"ך אחר האות נו"ן גם הוא מבואר היטב, שהרי כוח ההתמדה הטמון באות נו"ן נצרך להשלמת חיבור האדם למהותו. אם כן, רק אחר האות נו"ן מגיעה השלמות המלאה של המערכת המעגלית, שבה האדם חוזר ומתחבר למהותו.

מספר האות סמ"ך הוא שישים. מספר זה הוא המבטא מערכת שלמה שיש בה אחדות מושלמת, שהרי הוא הכפלה של המספר שש, המבטא את כוח החיבור, ואם כן, אין לאות סמ"ך מספר מתאים יותר ממנו, שהרי היא המתארת מערכת סגורה, המפעילה את כל חלקיה כאחד. הו' היא חיבור ראשוני, והס' היא חיבור של כלל החלקים.

מטעם זה אנו מוצאים בכמה מקומות, כי הדבר השלם מתואר כמורכב משישים חלקים הפועלים יחד. כגון בני ישראל במדבר שהיו כאיש אחד בלב אחד, ומספרם היה שישים ריבוא (שהוא הריבוי הגדול ביותר של שישים), וכן מבואר כי שישים ריבוא אותיות בתורה. וכן אנו מוצאים בגמרא, כי כל דבר המוגדר כחלק ממשהו אחר, נקרא אחד משישים ממנו, כמו שכתוב במסכת ברכות (נז ע"ב), "חמישה אחד משישים הן: אש – אחד משישים לגיהינום, דבש – אחד משישים למן, שבת – אחד משישים לעולם הבא, שינה – אחד משישים למיתה, חלום – אחד משישים לנבואה". וכן אנו מוצאים בהלכה, כי כל דבר שהוא פחות מאחד משישים, אינו מוגדר אפילו כחלק מן השלם, אלא הוא בטל לגמרי, ואין לו יחס כלל.

משמעות האות סמ"ך, כמערכת סגורה, מבוטאת במילה "סדר", המבטאת מצב שבו כל החלקים נמצאים במקומם ביחס לשאר החלקים, ופירושה הוא: מערכת סגורה (סמ"ך) המסודרת על פי המידה (דל"ת). גם המילה "יסוד" נקראת כך, משום שביסוד טמון (יו"ד) כל שלמות וסדר (סד) הבניין.

הביטוי הפיזי של האות סמ"ך כשטח סגור, בא לידי ביטוי בשימוש "חס", שפירושו: סגירה (סמ"ך) לצורך הגנה מכוח מתנגד (חי"ת), וממנו נוצרות המילים: מחסה, חס, חסם, וכן חסד, שהוא הגנה מפני הדין.

גם השימוש "כס" מורכב ממשמעות זו, ופירושו: סגירה (סמ"ך) על ידי כפיפה (כ"ף), והוא מרכיב את המילים: כיסוי, סכר, סוכה, וכן כסל, שהוא שומן המכסה את הלב (ומזה נוצרה המילה: כסיל, שהוא אדם שלבו מכוסה ואטום).

גם המילים: סגר, סתם, מסתתר וסוד, בנויות ממשמעות זו.

לעומת זאת, בשורש "סל" אנו מוצאים משמעות של סילוק (סמ"ך) החלקים המיתרים (למ"ד - שלילה), כמו במילים: סלל, סלק, סקל, סולת ופסולת (ומכאן גם פסל, שנוצר ממילא על ידי סילוק הפסולת).

על פי כלל ההיפוך, האות סמ"ך מבטאת גם סטייה ויציאה מן המערכת. דבר זה בא לידי ביטוי במילים: סר, סרר, סטה וכן אסור, שהוא קשר שמונע את הסטייה, וגם מוסרות, שהם חבלים לקשירה, וממילא גם ייסורים, שהם המונעים את הסטייה אל האיסור.