יש אלוהים
האם הנשמה באמת קיימת? הדיון הפילוסופי שיגלה לכם את האמת
תחשוב שכל פעם שאני שמח אני מוחא כפיים, ואז הבן שלי, בן השנתיים, אומר: 'אבא שמח'. האם הוא קורא מחשבות? האם השמחה שלי היא מחיאת כפים? זו רק התוצאה
- יהוסף יעבץ
- פורסם ז' טבת התשפ"ה
"כמעט שהאמנתי לך, כבוד הרב", כך פתח בחור, פניה נרגשת אלי.
"חבל", אמרתי, "ביקשתי ממך תמיד שלא תאמין לי. אתה יכול לבדוק כל דבר, למה להאמין?".
"כן, בשיעור אתמול דיברת על הנשמה, אמרת שהיא מותר האדם, שזה שיש לנו רגשות זה דבר רוחני – השמחה, התקווה, הרצון לעשות טוב, כל הדברים האלו. למזלי, אחרי שחזרתי הביתה קראתי קצת חומר, האזנתי לפודקאסט מצוין מחוקר מח ידוע, והוא מראה, כמו שאתה אומר, שאפשר לבדוק, שזה לא ככה".
"מעניין, איך הוא הראה לך זאת?".
'הוא הראה כיצד כל מחשבה, כל רגש, כל דבר שעובר לנו במוח, שאתה קורא לו נשמה, הוא בעצם זרמים חשמליים מסוגים שונים. ישנו מכשיר שמזהה את הזרמים האלו, FMRI קוראים לו. אתה מתחבר למכשיר, ואז אפילו אם אתה שותק ולא אומר כלום, כל עוד אתה חושב משהו – המכשיר אומר: הוא שמח, הוא עצוב, הוא רוצה שוקולד. יותר מזה, באמצעות חשמל אפשר לגרום לנו להרגיש מה שנרצה. אתה מוסיף סרוטונין, ואופס – הבנאדם יוצא מדיכאון וחרדה, הוא שמח. אם אתה מוריד סרוטונין, לא נעים. דופמין מביא לנו אנרגיה. הרצונות שלנו הם בסך הכל הורמונים, גם אותם אפשר לדכא עם החומר המתאים. הכל כמו מערכת ממוחשבת. אם אתה שולט בחומרים הכימיים – אתה שולט בעולם הרגש והרצון של האדם. לכן, אמר חוקר המוח, הסיפור של נשמה – זו אמונה, טובה לתמימים, אבל אנחנו, שיודעים איך הכל עובד, לא צריכים לדבר על נשמה, וגם לא יכולים לדבר עליה. אם הפעילות של ה'רגשות' מזוהה ומאופיינת באמצעים פיזיים, וניתן גם להפעיל אותה או לכבות אותה באמצעים פיזיים, אזי אנחנו מחשבים. אמנם משוכללים, אבל תחשבו על בינה מלאכותית. זה בסדר להיות מחשב משוכלל".
"טוב , ידידי, אני מבין שהתחלת לבדוק, אבל כנראה עדיין לא סיימת".
"אשמח להמשיך את הבדיקה".
"בסדר", אמרתי, "אתה טוען שאם המחשב מזהה את הפעילות החשמלית של 'שמחה' למשל, או של 'רוצה שוקולד', זה מוכיח שהפעילות הזו היא פיזית, נכון?".
"כן".
"טוב, אז אני אסביר לך עכשיו מדוע הפעילות הזו לא יכולה להיות פיזית, ושמה שאתה מחשיב כהוכחה, לא מוכיח כלום.
"מדוע הפעילות הזו אינה יכולה להיות פיזית? משום שחפץ דומם לא יכול להרגיש את קיומו, לרצות משהו, להרגיש כאב, שמחה ועוד. הבינה המלאכותית היא קוד שכתבו בני אדם, והיא תוכנה שמסוגלת לנסח משפטים על פי לימוד עצמי של כללי כתיבת משפטים, אבל מובן שהמחשב שכותב אותה לא מרגיש את קיומו, אף על פי שיש לתוכנה יכולת טכנית לנסח משפטים שעוסקים ברגשות. בדיוק כשם שלקוד של תוכנת עריכה גרפית אין חוש אמנותי".
"אבל, כבוד הרב, אנחנו לא חפץ דומם".
"בדיוק. החיים שלנו הם משהו לא פיזי. לא החלק של האכילה, שתיה, הליכה וכו', זה פיזי לגמרי. מתוחכם, אבל פועל על מערכות פיזיות. הרגשות שקיימים אצלנו הם לא פיזיים, הם לא יכולים להיות תכונה של חומר פיזי, שבמהותו הוא דומם. דומם, לא משנה כמה יהיה מורכב, המחשב הכי משוכלל בעולם, כמובן לא מרגיש שהוא קיים, לא יכול להרגיש כאב, רצון. הוא בסך הכל מצבור של זרמים חשמליים ומגנטיים, הוא כמו מח אנושי בלי הרגשות".
"אז איך יכול להיות שהמכשיר מזהה את הרגשות כזרם חשמלי?".
"המכשיר לא מזהה את הרגשות, הוא מזהה את התוצאות שלהם, את האופן שבו הם מפעילים אותנו. תחשוב שכל פעם שאני שמח אני מוחא כפיים, ואז הבן שלי, בן השנתיים, אומר: 'אבא שמח'. האם הוא קורא מחשבות? האם השמחה שלי היא מחיאת כפים? זו רק התוצאה. אותו דבר אם כשאני פותח את ארון הממתקים הילד אומר 'אבא רוצה שוקולד'. גם כאן הוא לא קורא מחשבות, הוא רואה את התוצאה שלהן. הוא ראה בפעם הקודמת, שכשפתחתי את הארון חזרתי עם קובית שוקולד נוצצת. ברור שהמחשבות שלנו נפעלות בגוף, במוח, וכל רגש שהוא בסופו של דבר משודר לכל הגוף בזרם חשמלי. הזרם הזה הוא מחיאת הכפיים של השמחה, הוא לא השמחה עצמה".
"איך אני יודע שזה נכון? ולא ההסבר של חוקר המוח?".
"פשוט מאד. תחשוב על הרגשות שלך, נניח – חרדה. במה היא מתבטאת מבחינה פיזית? דפיקות לב, נניח. האם החרדה שלך היא משאבה שמפמפמת מהר יותר? זה מה שאתה מרגיש? מובן שלא. זה הסימפטום הפיזי של החרדה. החרדה היא רגש, משהו שאין לו מקום בעולם הפיזי, ושאי אפשר להגדיר אותו פיזית. נניח שעובר זרם חשמלי היכן שהוא במוח – וכי זה רגש חרדה? הפחד הוא חשמל? הוא תחושה שאיננה פיזית".
"אם ככה, איך חומרים כימיים גורמים לחרדה או להיעדרה?".
"בדיוק כמו בדוגמא של מחיאות הכפיים. אם אני דוקר את עצמי, זה גורם כאב, תחושה בתודעה שלי. האם התחושה היא 'מחט נעוצה בבשר'? תיקח בשר מהמקרר ותנעץ בו מחט. זה אותו דבר, אבל אין תחושה. התחושה היא כאב, היא משהו שלא מוסבר פיזית, אבל היא נגרמת על ידי פעולה פיזית. אותו דבר תרופות כימיות. האיזון של הנפש תלוי באיזון של הגוף. כמו שאם תחתוך איברים הנפש תשתגע מכאב, כך אם תיקח חומרים שחיוניים לפעילות הגוף, הנפש תצא מדעתה. תכניס לאדם סמים קשים, הוא יתנהג כמו מטורף. תנקה לו את הדם – הוא יהיה נורמלי בחזרה, האם מה שהיה קודם זה 'חומר פלוני בדם'? מה שהיה קודם זה טירוף של הנפש, כי היא היתה בתוך גוף חסר איזון. וכן, אם תיקח לאדם את כל הסרוטונין, הוא עשוי להרגיש חרדה. אבל האם החרדה שלנו היא 'היעדר חומר'? לא, היא מחשבות איומות ונוראות של פחד. חרדה לא מגיעה מהיעדר חומר. אפשר להשפיע עליה עם ריבוי חומר, כמו שאקמול משכך כאבים הוא חומר שאיתו מתגברים על הכאב, אבל אדם שכואב לו אינו מוגדר כסובל מ'חוסר אקמול'.
"אתה יודע, אפילו בדוגמא של המחשב, בינה מלאכותית צריכה מחשב תקין. אם תפגע באוורור של המחשב, הוא יתחמם, והוא עשוי 'לדבר שטויות'. אם תפגע במתח, הוא לא יוכל לספק את החשמל כמו שצריך, ופעילותו תפחת. אבל כל זה לא קשור לקוד של התכנה. אלה עזרים בסיסיים שבלעדיהם היא לא מסוגלת לתפקד".
"טוב, אנסה ליצור קשר עם יוצרי הפודקאסט ולקבל את תגובתם"...
ממתינים.
עוד לא הצטרפתם לקבוצת הוואטסאפ החדשה של הידברות דיגיטל? זה הזמן! לחצו כאן >>