כך בונים את בית המקדש: הצעד הפשוט שכולם יכולים לעשות כבר היום

בית המקדש הראשון עמד על תילו 410 שנים, ונחרב בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. הגלות לאחר חורבן הבית הראשון, גלות בבל, נמשכה 70 שנה.

בית המקדש השני עמד על תילו 420 שנה, ונחרב בגלל שנאת חינם. הגלות נמשכת מאז ועד היום – כמעט 2000 שנה.

מכל זה אנו למדים כמה חשובה אהבת חינם לכל יהודי באשר הוא. אם גלות כה קשה, ארוכה ומרה נגרמה בגלל שנאת חינם, הדרך לתקן זאת ולזרז את הגאולה היא אהבת חינם. אהבה לכל יהודי באשר הוא.

אהבת ישראל

בתורה יש מצוות רבות, שהמשותף להן הוא נושא אהבת ישראל. המצווה הכללית שמופיעה בפרשת קדושים היא "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח), ולמעשה, כל המצוות שבין אדם לחברו נובעות ממצווה זו. יש המפרשים את המילה "רעך" כמתייחסת לקב"ה, ואם כן, כל מצוות התורה מבוססות על אהבת השם, ועל אהבת כל יהודי – שיש לו נשמה אלוקית. לאור זאת ניתן להבין את מאמר הלל הזקן, שאמר לגוי שרצה להתגייר "מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך, זה כל התורה כולה, והשאר – פירושה", וכן את מאמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".

כיוון שלכל יהודי יש נפש אלוקית שהיא חלק אלוק ממעל ממש (בלי תלות במצבו הרוחני), מצד שורש הנשמה כולנו אחים (תניא, פרק ל"ב). כשם שלהורה חשוב לראות את בניו חיים באהבה, בשלום וברעות ביניהם, כך גם אבינו, הקב"ה, רוצה לראות אותנו.

מצוות שבין אדם לחברו

בין המצוות שבין אדם לחברו נכללות גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה. המצוות שבן אדם לחברו מתבטאות בשלושה ה"לבושים" (ביטויים) של הנפש – מחשבה, דיבור, מעשה.

דוגמאות למצוות עשה:

במחשבה – "בצדק תשפוט עמיתך", מצווה שאחד הפירושים שלה הוא לדון את הזולת לכף זכות.

בדיבור – "הוכח תוכיח את עמיתך", המצווה להוכיח את הזולת. התוכחה צריכה להעשות בצנעה, בלשון רכה, בנחת. מתוך אכפתיות עמוקה לזולת ולקשר איתו, ולא מתוך כעס.

במעשה – מצוות צדקה.

דוגמאות למצוות לא תעשה:

במחשבה – "לא תטור". האיסור לשמור בלב טינה על רעה שעשה לנו הזולת. הדבר דורש השתדלות, תרגול ולמידה.

בדיבור – "ולא תונו איש את עמיתו". איסור אונאת דברים הוא האיסור לגרום צער לזולת באמצעות דיבור.

במעשה – "לא תעמוד על דם רעך". האיסור לראות את הזולת נמצא בסכנה ולא לעזור לו. הרבי מליובאוויטש פירש פסוק זה גם על נושאים רוחניים. כאשר הזולת נמצא בסכנה רוחנית, אין לעמוד מנגד, יש להושיט לו עזרה רוחנית, באופן המתקבל.

אלו רק דוגמאות מעטות מתוך רבות באשר להנחיות להנהגה נכונה מול הזולת שהתורה הקדושה נותנת לנו. יש גם מצוות רבות שנוגעות למשפט צדק, להנהגה ביושר בכל ענייני רכוש וממון ועוד.

שמירת הלשון

נושא שמירת הלשון כולל את המצוות המתייחסות לכוח הדיבור, ונכללות בו הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה. בכלליות ניתן לומר שמדובר באיסור לדבר גנות אודות הזולת, או לצער את הזולת באמצעות הדיבור, כאשר אין בזה תועלת. הצדיק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, המכונה "החפץ חיים", כתב ספרים בנושא, ובהם גם הלכות מעשיות לשמירת הדיבור בקדושה. ההלכות קובצו גם בספרים שונים ובחוברות שונות שיש בהן לימוד יומי קצר, ומומלץ מאד להשקיע (אפילו דקה ביום!) בלימוד חשוב זה. הנסיונות בנושא שמירת הלשון רבים, ולימוד ההלכות מסייע לזהות את הנסיונות ולהגיב בהתאם להלכה.

חשוב להבין את החשיבות של כוח הדיבור שלנו. הדיבור הוא מעלה מיוחדת באדם לעומת בעלי החיים, וביכולתנו להשתמש בכוח זה כדי לקדש את העולם ולהרבות בו טוב וחסד. התורה מדריכה אותנו כיצד להשתמש בכוח הדיבור באופן הנכון. באמצעות דיבור אפשר לבנות עולמות, ולהבדיל – גם להיפך... מילה של גנאי, גם אם אינה נאמרת בפני הזולת שאודותיו מדברים, יכולה לגרום נזק גדול לזולת, ולרוב מדובר בנזק שלא התכוונו אליו כלל. לפעמים ההבדל בין דיבור רצוי לבין דיבור לא רצוי הוא ברור וגלוי, אך לפעמים מדובר בדקויות, ולכן חשוב ללמוד את הלכות.

תפילה לשמירת הלשון

את התפילה לשמירת הלשון שחיבר "החפץ חיים" כדאי לומר מידי יום, לאחר ברכות השחר או לאחר תפילת שחרית.

זהו נוסח התפילה:

ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך, קל רחום וחנון, שתזכני היום ובכל יום לשמור פי ולשוני מלשון הרע ומרכילות ומקבלתם.

ואזהר מלדבר אפילו על איש יחידי, וכל שכן מלדבר על כלל ישראל או על חלק מהם. וכל שכן מלהתרעם על מידותיו של הקדוש ברוך הוא. ואזהר מלדבר דברי שקר, חנופה, ליצנות, מחלוקת, כעס, גאוה, אונאת דברים, הלבנת פנים וכל דברים אסורים. וזכני שלא לדבר כי אם דבר הצריך לענייני גופי או נפשי, ושיהיו כל מעשי לשם שמים.