מעיר מבוצרת לחורבן מוחלט: הסודות הארכיאולוגיים של חצור

חצור היא עיירת פיתוח משגשגת בצפון, בדרך למטולה. כשתיגמר המלחמה, בעז"ה, נחזור לעצור תמיד תמיד בתחנת הרענון בחצור... אבל לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה, שכנה בארץ כנען עיר ענקית ומבוצרת ושמה חצור. מקומה היה לא בצפון, אלא במרכז, מערבית ללוד. חצור תופסת מקום מרכזי במאות השנים הראשונות לשבת ישראל בארצו.

ארץ ישראל משופעת בהיסטוריה. מפת הארץ מנוקדת בחפירות ובאתרים ארכאולוגיים, המנסים לתור אחר ההיסטוריה בין רגבי האדמה. בכל אתר יש כמה שכבות, וכל שכבה היא שריד לתקופה אחרת של העיר. אחת התקופות היא התקופה הכנענית.

מכל האתרים מהתקופה הכנענית, יש אתר אחד שמגמד את כל השאר, תל חצור. העיר חצור הייתה העיר החשובה הגדולה והמרכזית ביותר בכנען. כמה גדולה? השטח שלה היה בסביבות 840 דונם! לשם השוואה, העיר לכיש, שגם כן הייתה עיר חשובה, לא עלתה בגולה על 50 דונם. מגידו, שגם היא הייתה עיר חשובה ומבוצרת, גם היא לא עלתה בגודלה על 60 דונם. תל חצור הוא האתר המקראי הגדול ביותר מבין כל האתרים המקראיים בארץ.

הממצאים הארכאולוגיים מתל חצור תואמים במדויק את תיאור העיר בתנ''ך. בספר יהושע מתואר מעמדה של העיר חצור במרחב הכנעני כך: "הִיא רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה", ובאמת, הממצאים הארכאולוגיים מאמתים את מעמדה הרם של העיר חצור.

בתקופה הכנענית, לפני יציאת מצרים, כנען הייתה בשליטה מצרית, וערי המדינה שלה העלו מיסים למצרים והיו בקשרי מכתבים איתה דרך קבע. במכתבים הללו, המצרים לא מכנים אף שליט כנעני בשם "מלך" מלבד מלך חצור.

לא רק שהמצרים הכירו במלכותו של שליט העיר חצור, אלא אף שלחו למלך חצור מתנות, דבר יוצא דופן, כיוון שמצרים בזמנו הייתה הממלכה החשובה והחזקה ביותר בעולם. כל המלכים רצו למצוא חן בעיני פרעה, ולכן שלחו אליו מתנות, ולא להיפך.

בחפירות בחצור התגלו ארמונות מפוארים, מקדשים ומבנים מונומנטליים רבים. כמו כן, התגלתה התכתבות ענפה עם כל הערים החשובות בתקופתם.

חורבנה של העיר חצור

כניסת בני ישראל לארץ וכיבושי יהושע התרחשו במאה השלוש עשרה לפני הספירה. בספר יהושע מתואר כיצד יצא מלך חצור בראש ברית מלכים אזורית להילחם בישראל: "וַיְהִי, כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר; וַיִּשְׁלַח, אֶל-יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן, וְאֶל-מֶלֶךְ אַכְשָׁף... וַיֵּצְאוּ הֵם, וְכָל-מַחֲנֵיהֶם עִמָּם--עַם-רָב, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וְסוּס וָרֶכֶב, רַב-מְאֹד".

בספר יהושע מתואר כיצד ניצח יהושע את ברית המלכים, שרף את מרכבותיהם, וגורלה של העיר חצור מתואר כך: "וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיִּלְכֹּד אֶת-חָצוֹר, וְאֶת-מַלְכָּהּ, הִכָּה בֶחָרֶב: כִּי-חָצוֹר לְפָנִים--הִיא, רֹאשׁ כָּל-הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה. וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב, הַחֲרֵם--לֹא נוֹתַר, כָּל-נְשָׁמָה; וְאֶת-חָצוֹר, שָׂרַף בָּאֵשׁ".

ומהם הממצאים?

בעיר חצור במאה ה-13, קצת אחרי זמן כניסת יהושע לארץ, ישנה שכבת חורבן, בה נשרפה כל העיר, נופצו כל הפסלים והמצבות והעיר נקברה תחת שכבת אפר וחורבן בעובי של שלושה מטרים.

ישנם ארכיאולוגים שעומדים חסרי אונים מול הממצאים. מי החריב את העיר חצור? ממלכת מצרים הרי הייתה שותפה שלהם, והבבלים היו חסרי השפעה בזמנו. לא היה אף גורם שיכול היה להחריב את העיר חצור הגדולה והחזקה. לדעתם, לא ייתכן שבני ישראל החריבו את חצור, שהרי בני ישראל הם "המצאה מאוחרת"... כחלק מההתפתלות שלהם, הם מסבירים שאולי הייתה מרידה פנימית בתוך העיר. דבר זה מופרך משתי סיבות.

1. לא היה אז דבר כזה, "מרידות". האזרחים לעולם לא נהיו מלכים. מה שכן היה, שלפעמים שר הצבא או קרוב משפחה של המלך היה תופס את השלטון, אבל מרידות על ידי העם לא היו.
2. גם אם הייתה מרידה, למה שישרפו את העיר? מי שתפס את השלטון – שישלוט.

בניית העיר חצור

מאז חורבנה של העיר חצור, העיר הייתה מיושבת רק על חלק קטן משטחה המקורי, עד ימי שלמה המלך. בספר מלכים מתואר כיצד שלמה המלך בנה פרויקטים עצומים בכל רחבי הארץ. חלק מהפרויקטים הללו היו בניית חצור, מגידו וגזר. כך זה מתואר בספר מלכים: "וְזֶה דְּבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת... אֶת-חָצוֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ וְאֶת-גָּזֶר".

בחפירות בשנות ה-50 וה-60 חפר בחצור מגידו וגזר הארכאולוג יגאל ידין. בשלוש שערי הערים הללו הוא מצא שערים דומים, עם מבנה ביצורים זהה. ידין תיארך את בניית השערים לתקופתו של שלמה המלך, או בארכאולוגית "תחילת תקופת הברזל א'".

תל חצור היא עוד עדות לכך שהארכיאולוגיה לא סותרת את התנ''ך, ואם מפרשים נכון את הממצאים, הארכיאולוגיה יכולה להרחיב לנו את הידע על התקופה, ולגלות לנו דברים נפלאים שלא פורשו בתנ''ך.