מני אסייג: "ויתרתי על מאות אלפי שקלים בשביל האמת שלי"

כבר בפתח שיחתנו עם מני אסייג, אנו מבינים שזו הולכת להיות שיחה שונה מכל ריאיון שקיימנו. הכישרון וההומור השופע של אסייג, האיש שהצחיק מאות אלפי ישראלים בשורה של יצירות פרי עטו לאורך השנים, ניכרים היטב בשיחה. אבל אסייג של היום, חשוב לציין, מפנה את הכישרונות שלו בעיקר לכיוונים אחרים, כאלו שעומדים ברומו של עולם.

אם תשאלו את אסייג, המעבר החד שעשה מתחום הבידור לעולם הרוחני אינו מפתיע. "המקום שבו אני נמצא היום הוא מקומי הטבעי", הוא אומר בריאיון מיוחד ל'הידברות'. "גדלתי במשפחה מסורתית, להורים עולי מרוקו. סבי היה אדם דתי, ולמד תורה במשך שעות ארוכות מדי יום. אבא שימש כשליח ציבור בבית הכנסת הסמוך לביתנו. כך שהגעתי מבית שהיה מחובר מאוד למסורת ישראל".

אבל עם השנים, משהו השתנה. "קצת התרחקתי", הוא אומר בנימה של עצב. "המשכתי לערוך קידוש בשבת ולאכול מזון כשר, ועם זאת כבר ביקרתי פחות בבית הכנסת. למרבה הצער, גם הפסקתי להניח תפילין באופן קבוע".

מסלול חייו של אסייג היה מאתגר. בצעירותו השתלב במשחקי כדורסל, אך לאחר פציעה נאלץ לעזוב את עולם הספורט. לאחר שירותו הצבאי הוא קיבל הצעה מאחיו שלום לכתוב עמו מופע סטנדאפ שכונה "שלום עם אסייג". מכאן, כמו שאומרים, כל השאר היסטוריה.

אסייג למד תסריטאות, והחל להשתתף ככותב בשורה של תוכניות טלוויזיה מצליחות. ההומור שכתב הצחיק מאות אלפי ישראלים. "אומנם הפכתי לדמות בולטת בתחום", הוא אומר בהתייחס לשאלתנו על הדומיננטיות שלו בתוכניות הבידור הישראליות באותן שנים, "אבל התחושה שלי מהשהייה בעולם הזה לא הייתה נוחה. חשתי אצל רבים בתעשייה ריחוק מהיהדות. גם הערכים הימניים שלי לא התכתבו עם הטון השליט בעולם הבידור. בשלב מסוים הבנתי שעליי לעשות שינוי".

אבל עבדת שם לא מעט שנים.

"נכון, אבל אין לי טיפת כבוד לתעשייה הזו. למעשה, חשתי שאני רק מתרחק מהערכים שלי כאשר הייתי חלק ממנה".

השינוי שאסייג החליט לעשות היה דרמטי. לא כל יום כותב מוכשר ובולט כמוהו בוחר לעזוב את התחום שממנו התפרנס, אבל זה בדיוק מה שהוא בחר לעשות.

"בשנים האחרונות בחרתי לחזור אל המקורות", הוא מספר. "שבתי להניח תפילין מדי יום, להגיע לתפילות בבית הכנסת, ללמוד תורה ולהתקרב מחדש אל המסורת".

מה התגובות שאתה מקבל בעקבות עזיבתך את התעשייה?

"אני מגיע מ'אזור חיוג' של פריפריה; של אנשים מסורתיים ושומרי שבת. זו הסביבה שלי. דווקא כאשר עבדתי בטלוויזיה מצאתי את עצמי פתאום בתוך תעשייה, שבה השפה שלי והשפה של הסביבה לא היו אותה שפה. אני יכול להיפגש מדי פעם עם אנשים ששואלים אותי מה יהיה עם פרנסה וקריירה, אבל אני נמצא במקום הכי טוב שהקב"ה שם אותי. לכאורה אין בו הרבה כסף וקריירה וסדרות נוצצות, אבל יש בו אמת צרופה", הוא אומר בנחישות.

מה הוביל אותך לבצע שינוי כה חד בחייך ולעזוב קריירה מבטיחה?

"ההחלטה לעזוב קיננה בי מספר שנים קודם שעזבתי בפועל", הוא מגלה. "חשתי שאני נמצא במקום לא טוב. הייתה דרישה גדולה לסדרה 'שנות השמונים' שהייתי הכותב הראשי שלה. היא הייתה מאוד פופולרית, וזה הוביל בפועל גם להכרה משמעותית בי. פנו אליי עם לא מעט הצעות באותה תקופה, הייתי רק צריך לבחור. אבל חשתי שהסביבה בה שהיתי איננה מתאימה לאורחות חיי. מרבית האנשים שם חושבים אחרת ממה שאני חושב ומהערכים שגדלתי עליהם. זו תעשייה שצבועה מאוד בגוונים של שמאל, כזו שלא יודעת להבחין בין נכון ללא נכון. התחושה שקיבלתי גם היא לא הייתה נוחה. היו דיבורים מאחורי גבי על דברים שכתבתי שנגדו את הלך הרוח השלט בעולם הבידור. כאילו הייתה דרישה שאני אתיישר עם ה'בון טון'.

"בשלב מסוים הבנתי שעליי לעשות שינוי. תמיד הייתי נאמן לצדק וליושרה הפנימית שלי, והיה רגע מסוים שהבנתי שאני נמצא במצב שבו זה או הדעות שאני מבטא או העבודה שלי; או האמת – או הקריירה. המצב נהיה מורכב מבחינתי כאשר ניסו לפגוע באחי שלום, בעקבות דברים שאמרתי. עבורי היה ברור שאני בדרך החוצה. עשיתי זאת רגע אחרי שקיבלתי הזמנה נחשקת לכתיבת עונה נוספת של 'שנות השמונים', אבל כבר החלטתי לוותר על עבודתי שם. גם לאחר שקיבלתי את ההחלטה, הופעלו עליי לא מעט לחצים שאחזור בי. גם בקרב בני משפחתי וגם חברים דחקו בי לחזור בי, אבל החלטתי שלא להישאר שם עוד".

וזה לא היה קשה לעזוב?

"ההשראה שלי הייתה דמותו של הרב אורי זוהר זצ"ל, שגם עשה ויתור עצום. אני לא בדרגות של הרב אורי, רחוק ממנו, אבל מאז לא נראה לי שהיו הרבה שוויתרו על מעמד משפיע וחזק עבור האמת, והגעתי והוכחתי לאנשים שכסף חשוב אבל יותר חשובה האמת שלך - כמו קידוש שם שמיים והגנה על תורת ישראל ועל רבנים. היום", הוא משתף, "מתוך האנשים שאני פוגש ברחוב, מעטים מחמיאים לי על 'שנות השמונים', בעוד הרוב משבחים אותי על חלוקת התפילין שאני מארגן, או על שאר פעולות החסד שאני מקדם. זה נותן לי להבין עד כמה דווקא היום אני נמצא בעולם האמיתי".

למרות הקושי אסייג שלם, כאמור, עם הצעד שעשה. "החלטתי לעזוב את תעשיית הבידור היא הדבר הטוב ביותר שעשיתי בחיי. אומנם ויתרתי על לא מעט כסף, וגם על קריירה משמעותית. אבל אני דבק בהחלטה הזו. היום אני נמצא במקום אחר לחלוטין. זהו מקום נקי וטהור, שלא אסכים לוותר עליו תמורת כל הון. במיוחד אני נתקל בכך כאשר אני רואה שאנשים מאמינים בי וסומכים עליי בעיניים עצומות בלי שפגשו אותי מעולם, ומעבירים לידי כספים לעמותה שהקמתי, כשהם יודעים שמה שהם תורמים יופנה למקורות טובים".

האם יש דברים, שעשית במהלך הקריירה בתעשיית הבידור, שאתה מתחרט עליהם?

"ראשית אומר שהכול מאיתו יתברך", אומר אסייג לאחר רגע של הרהור. "אבל האם יש דברים שאני מתחרט עליהם? כן. יש דברים שבמבט לאחור הייתי מוותר עליהם. הייתי מוריד כמה בדיחות שלטעמי האישי לא עשו קידוש שם שמיים, ואולי חלילה העליבו בסצנות מסוימות. ועדיין אני גם גאה בכך שהבאתי גם דברים מאוד טובים וחיוביים. ב'שנות השמונים', לדוגמה, היו גם סצנות יהודיות חשובות שאני שמח וגאה שהופיעו שם".

שיתוף פעולה עם עומרי כספי

עם היציאה מעולם הבידור, אסייג הפנה את מרצו וכישוריו לאפיקים חשובים בהרבה, אחד מהבולטים שבהם הוא חלוקת תפילין ליהודים שזקוקים לכך. "זה החל כאשר העליתי תמונה ברשתות החברתית כשאני עטור בתפילין", הוא משתף. "בעקבותיה החלו להגיע אליי עדויות על אנשים שמעוניינים להניח תפילין אבל לא רוכשים זאת מסיבות תקציביות. נחרדתי והחלטתי להתגייס למען הנושא. כתבתי על כך, והיום אני רוכש תפילין ומביא אותם לאנשים שבלעדי זה לא יניחו תפילין חלילה".

מי מממן את הפעילות שלך?

"אני נעזר לשם כך בתורמים יקרים שמשתתפים ומסייעים לנושא החשוב הזה. גם אני תורם לפרויקטים הללו. למעשה, השמועה על כך פשטה כאש בשדה קוצים, והיו רבים שהתגייסו למען המטרה החשובה. בשלב מסוים הכדורסלן עומרי כספי פנה אלי והציע לסייע בנושא. פתחנו יחד קבוצת ווטסאפ שהוקדשה לנושא. בהמשך גם מיסדנו את הפעילות על ידי הקמת עמותה בשם 'היינו כחומלים', שמתרכזת בהשגת תפילין ליהודים לצד פעולות חסד נוספות. מה שבמיוחד נותן לי סיפוק במסגרת הפעילות זה הרגע, שבו יהודי פונה אליי ואומר לי 'אני רוצה לתרום תפילין ליהודי שחסר לו'. זה שווה לי יותר מכל פאנץ' ב'שנות השמונים', להבדיל בין קודש לחול".

האם הפעילות שלך כוללת גם נושאים נוספים מלבד חלוקת תפילין?

"בהחלט. אנו גם מסייעים למשפחות נזקקות בקניות לשבתות, ברכישת מוצרי חשמל ועוד. אנו אפילו משתתפים בפרויקטים של כתיבת ספרי תורה לעילוי נשמת הנופלים במלחמה ומסייעים לחיילים. מבחינתי, אנחנו מעורבים בכל דבר שקשור לקודש ולחסד, וכולם יכולים לתרום ולהשתתף כמובן".

"בהגנה על אחינו החרדים"

אחרי אסייג עוקבים רבבות בני אדם ברשתות החברתיות, והוא לא מהסס להשתמש בפלטפורמות השונות כדי להגן על הנושאים היקרים לליבו. כפי שכבר למדנו, אסייג לא נכנע לטרנדים. כך ניתן למצוא אותו מתגייס להגנה על הציבור החרדי, כשהוא עושה שימוש מושכל ביכולות הניסוח והכתיבה שלו כדי להבהיר לקוראיו שאין דבר צבוע יותר מלאמץ את הטון הרווח בתקשורת נגד החרדים ונגד הימין.

"חשוב לי מאוד להגן על אחינו החרדים מהרעל שהם חוטפים. הציבור החרדי סופג לא מעט מתקפות קשות על אורח חייו, כאשר ברוב מוחלט של המקרים מדובר בעיוות נתונים או בהצגת דברים בצורה מסולפת. הציבור החרדי, שברובו אינו נמצא במחוזות הללו, סופג את המתקפות הבזויות הללו מבלי שתהיה לו הגנה ראויה. אני גאה להיות חלק מההגנה על הציבור היקר הזה", הוא אומר. "בניגוד לאחרים, אני כותב מה שרבים וטובים לא ממהרים לכתוב. לדוגמה, נחרדתי לראות כיצד חבר בארגון 'אחים לנשק' זרק שטרות לעבר בני ישיבה באופן מביש כל כך. ברור שמיהרתי לגנות את זה".

מה דעתך לגבי חוק הגיוס?

"נושא הגיוס עלה מסיבות פוליטיות", הוא מצהיר. "יש בעלי אינטרסים שמבקשים לגעת בעצבים הכי חשופים של עם ישראל בשעה זו. אבל שלא נתבלבל, הקבוצה הזו לא באמת רוצה לראות חרדים בצבא, ואם כן זה לראות אותם משתחררים כחילונים. לפני המלחמה יאיר גולן רצה לפרק את גדוד 'נצח יהודה'. מדוע? כי הוא לא באמת רוצה חרדים בצבא. אני כן חושב שמי שלא לומד צריך להתגייס, אבל כל הדיון הזה צריך להיעשות אך ורק בהידברות ומתוך הבנה אחד של השני, לא מהפוזיציה שבה מתנהל הדיון בימים אלו".

"לא שולל השתתפות בערוץ 14"

דיברת על התעשייה שבה כמעט כולם חושבים ברוח אחת. האם אתה שוקל להשתתף בערוץ 14, שם התמונה כמובן שונה?

"בעבר השתתפתי בערוץ 20, הגרסה הקודמת של הערוץ. גם היום מזמינים אותי מדי פעם לפאנלים, ואני מגיע ומשתתף. אם הם יחליטו שהם רוצים שאשתלב שם, אני לא שולל זאת. ערוץ 14 הוא מקום ראוי. לצד זאת, יש כבר היום פרויקטים שונים שאני משתתף בהם, כמו 'חמין', 'הכל בידי השם' ועוד. אבל הדבר החשוב ביותר מבחינתי זו העמותה שהקמתי".

מה דעתך לגבי השאלה שמפצלת את ישראל: האם אתה חושב שראש הממשלה נתניהו צריך לפרוש מתפקידו בעקבות הטבח בשמחת תורה?

"בנימין נתניהו צריך להישאר בשלטון כל זמן שבוחרים בו", הוא משיב בנחרצות. "אני אחד הבוחרים שלו שמעוניינים בהמשך כהונתו כראש ממשלה. בעניין זה, נתניהו הוא עצמו קורבן של מה שעשו אנשים שלא כיבדו את הקול שלנו, הימין. הם עשו הכול כדי לערער על תוצאות הבחירות, וזה הגיע עד הסרבנות המצערת שאני סבור שיש לה חלק במוטיבציה שקיבלו אויבינו לפתוח במתקפה הרצחנית בבוקר שמחת תורה".