עשרה בטבת
עשרה בטבת: כיצד המצור מלמד אותנו על תהליך הגאולה?
השבוע אנו מציינים את עשרה בטבת, תחילת המצור על ירושלים. המצור ארך חדשים רבים – עד הקיץ. כל אותו החורף היו בני ישראל נצורים בתוך חומת ירושלים, תחת עולו של נבוכדנצר מלך בבל
- יהוסף יעבץ
- פורסם ט' טבת התשפ"ה
בשבוע הבא אנו מתחילים את חומש שמות. אנחנו מתחילים בצרתם של בני ישראל, שבונים ערי מסכנות עצומות, בעבודת פרך של עבדים נרצעים. השבוע אנו גם מציינים את עשרה בטבת, תחילת המצור על ירושלים. המצור ארך חדשים רבים – עד הקיץ. כל אותו החורף היו בני ישראל נצורים בתוך חומת ירושלים, תחת עולו של נבוכדנצר מלך בבל.
החורף, מטבעו, הוא זמן של הסתגרות, חג החנוכה, שסמוך לעשרה בטבת, הוא חג של בית, מדליקים את האור בלילות החורף החשוכים. המחזור של קריאת התורה קשור גם הוא לעונות השנה, בחודש תשרי אנו מקבלים את התורה ושמחים בשמחתה, ואז מתחיל הסתיו, שבו אנו קוראים על ראשית העולם, על הרוח המרחפת, כשה' עדיין לא המטיר על הארץ. הוא מצווה על האדם לעבדה ולשמרה, זו עונת הדמדומים של העולם וגם של השנה. זה הזמן בו מתחילים לזרוע, ובו מתואר כיצד הונחו הזרעים להתהוותו של עם ישראל.
אך אחרי הזריעה בא החורף הגדול. אנחנו נצורים בבתינו, מבית ומחוץ בכופר, הסערות והשיטפונות שבחוץ מרווים את הזרעים שהולכים ונובטים, ואנחנו יודעים כי באביב יציצו כולם גבעולים קטנים, הסערה תיפסק, ואנחנו נוכל לצאת ולחגוג בחוץ, בחום הנעים של האביב. בני ישראל היו נצורים במצרים, אחוזים ולכודים בידיהם המרושעות של המצרים, אך הזרעים שזרעו האבות לא נעלמו, הם הלכו ונבטו מתחת לפני הקרקע, עד שלקראת האביב הנצו, וכאשר אנו מסיימים את חומש שמות, כבר מציצות קרני השמש, ואנו רואים באופק את קבלת פני השכינה, את הקרבת קרבן הפסח, שמתבטא בקריאת חומש ויקרא, חוקי הקדושה והקורבנות, והקרבה לה' שהיא מטרת יציאת מצרים.
אחרי שמחת האביב, מתגברת השמש, ודומה שהיא מחריבה את הכל. השדות מתייבשים, והאנשים עייפים. בזמן הזה אנו לומדים על אבותינו שסבבו במדבר. בגלל חטאיהם, הם לא ניצלו מספיק את קרבת ה' שבמעמד הר סיני. הם פנו לתלונות ולחטא, ולכן הם מסתובבים במדבר. באותו הזמן אנחנו גם זוכרים את המלחמה האחרונה על המקדש, מפריצת החומות ועד החורבן הסופי, שלושה שבועות של אבל.
ומשם שוב אנו פונים לטהר את עצמנו. אנו שומעים את קולו של משה רבנו, שמסכם את כל התקופה, מבראשית ועד דברים. את דברי המוסר שלו, שקוראים לנו להסתכל לאחור ולעשות חשבון נפש על חטאינו לאורך המסע. אל תהיו כאבותיכם, כי מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה ולאהבה. אנחנו מכינים את עצמנו לנתינת התורה המתוארת בסוף ספר דברים, שאותה אנו קוראים בסיום חג הסוכות, וכאשר אנו מקבלים את התורה שוב מיד משה, אנחנו שוב פונים לבראשית, להתחיל מהתחלה, והפעם טוב יותר. לפעמים נדמה שאנחנו מסתובבים במעגלים, אבל באמת המעגלים הללו הם כמו ספירלה, בכל פעם מתעלים עוד קצת, ותורמים עוד קצת קדושה וטהרה לעולם. כל אלו מצטברים בעולם עד שיגיע לתיקונו הכללי.
עשרה בטבת הוא תזכורת למצור, לכך שהצרות וההסתגרות הם משמים, שאם נתקן את דרכינו, ונאמין שזרעי הישועה כבר נמצאים – אזי נראה את הסערות שבחוץ כגשם נדבות שמפרה את הזרעים כדי שיצמיחו לנו ישועות.
הורידו את האפליקציה החדשה "הידברות Shorts", וצפו בתוכן נקי, קצר ויהודי, לפני כולם >>