היסטוריה וארכיאולוגיה
המדע המגויס: כיצד משפיעה האידיאולוגיה על מחקרים חשובים?
כל המעוניין לקדם אג'נדה, לא צריך להתאמץ כדי לתת לה רקע ותוקף "מדעי", ובמחשבה שניה, גם אם צריך להתאמץ, זה משתלם… כשאתה מנפנף בדבריו של פרופסור או באיזה דף שכתוב עליו "מחקר" – יש לזה הילה דתית, לא צריך יותר
- יהוסף יעבץ
- פורסם ט"ז טבת התשפ"ה
המדע, שבמקור פותח כדי להקל על האדם להתמודד עם הטבע, ולנצל אותו לטובה ולברכה, משמש כיום גם כקרדום לחפור בו, בעוד תחומים רבים ושונים. כל המעוניין לקדם אג'נדה, לא צריך להתאמץ כדי לתת לה רקע ותוקף "מדעי", ובמחשבה שניה, גם אם צריך להתאמץ, זה משתלם… כשאתה מנפנף בדבריו של פרופסור או באיזה דף שכתוב עליו "מחקר" – יש לזה הילה דתית, לא צריך יותר.
עידן לוי מספר על "משבר המדע", המתגלם במדע המגויס למלחמת חורמה במי שיציג דעה המטילה ספק בכך ששונית אלמוגים ספציפית לא ניזוקה, והיא בסדר גמור...
המדובר בריף האלמוגים הגדול של אוסטרליה. בשנת 2009 פרסם המכון האוסטרלי למדעי הים מאמר במגזין Science. במאמר נטען כי לאחר יציבות של מאות שנים, החל משנת 1990 ישנה צניחה דרסטית של 15% בקצב צמיחת האלמוגים, וזה כמובן בגלל "התחממות גלובלית".
ד"ר פיטר רייד עשה מעשה שלא ייעשה: הוא בדק את הנתונים, וגילה שהם פשוט שגויים ורשלניים. הוא גם שילם על כך מחיר כבד. כך מתאר עידן לוי: "המאמר נתקל בספקן כבד משקל מתוך ארגון AIMS – ד"ר פיטר ריד, מחוקרי הריף הוותיקים והבכירים. ד"ר לפיזיקה אוקיינוגרפית עם ותק של מעל 36 שנה, ומרצה חבר באוניברסיטת ג'יימס קוק (JCU) אשר פרסם קרוב למאה מאמרים ומחקרים שונים על הריף. ריד ניסה לשחזר את התוצאות המחקר על בסיס הנתונים הגולמיים של עמיתיו מ-AIMS. בשנת 2013 ריד וצוותו פרסמו כי מצאו מספר טעויות מתודולוגיות בתהליך ניתוח הנתונים. הממצאים המתוקנים מראים כי אין שינוי בקצב גידול האלמוגים שנבדקו מאז שנת 1600. יתרה מכך, במסגרת טווח הטעות, ייתכן שיש האצה בקצב הצמיחה של האלמוגים בעשרות השנים האחרונות! תמונה הפוכה מתוצאות שפורסמו במקור. מגזין Science קיבל את התיקון למאמר ופרסם אותו.
חדשות נפלאות? לא לד"ר ריד. הפרכותיו של ריד לא התקבלו בברכה בקרב עמיתיו למקצוע, והנהלת JCU אשר החלו לנסות לבודד אותו, להכפיש את שמו ולמנוע ממנו להשמיע את דעתו המקצועית שהריף בריא, והקונצנזוס על הידרדרותו המהירה אינו נכון.
ריד ראה את חובתו כמדען לצאת כנגד מה שהוא מכנה "מדע גרוע ורשלני", גם אם מדובר במדענים עמיתים, ואפילו כאלה מתוך מוסד המחקר שאליו הוא מקושר. הוויכוח על מצבו של ריף השונית איננו קוריוז אקדמי, אלא דיון ציבורי בעל השלכות כבדות על פרנסתם של עשרות אלפי חקלאים אוסטרלים, וכן הקצאת מיליארדי דולרים של כספי ציבור (בין היתר כמענקים ישירים לארגוני המחקר ולאוניברסיטאות המנפיקים את המאמרים הקודרים).
ריד המשיך להפריך בהצלחה תוצאות מחקרים נוספים – בין היתר מחקרים רבים שטענו כי משקעים וזיהום שמקורם משפכי החקלאות של צפון קווינסלנד פוגעים באלמוגי הריף. מחקרים אלו הובילו להצעות להחלת רגולציה דרקונית שהייתה פוגעת בחקלאות החוף באופן אנוש. על פי ריד – אין התכנות פיזיקלית לכך שריכוז בעל משמעות של זיהום חקלאי יגיע אל הריף, שנמצא במרחק של 100-150 ק"מ מקו החוף, ורובו נמצא נגד הזרם משפכי הנהרות. טענה זו חייבת להיות מגובה בממצאים פיזיקאליים ומדידים ממשקעי השונית – ואלו לא קיימים.
באשר לטענות על התחממות גלובלית – אלו אינן מבוססות במחקר על פי ריד. ידוע כי שוניות אלמוגים שרדו שינויי אקלים קיצוניים לאורך כל שנות קיומן, והתחממות מתונה יכולה רק להיטיב להן. העובדה היא כי אותם זני אלמוגים משגשגים במיוחד דווקא במים חמים הרבה יותר: אינדונזיה, תאילנד, פפואה גינאה ולאורך הים האדום – אזורים חמים משמעותית ביחס לריף האוסטרלי. הטענות על השפעת התחמצנות האוקיינוס על אלמוגים הופרכה בניסויים ושחזורים מספר פעמים – כולל מאמרים שפורסמו במגזין נייצ'ר.
ריד מרבה לדבר על חולשתו של תהליך בקרת איכות על המדע שיוצא ממוסדות המחקר. לטענתו, תהליך ביקורת העמיתים הינו שטחי וחסר אמינות. כמו כן, המדע שעליו מבוססת מדיניות לעיתים איננו מאומת ואיננו ניתן לשחזור – ויכול להיות שגוי בהרבה מקרים. הוא מציע להקים מערכת חוץ-אקדמית עצמאית לטובת בקרת איכות של המדע שנוגע לשונית האלמוגים – בדומה לביקורת אודיט על מוסדות כלכליים. כלשונו – "לא היינו רוצים לטוס במטוס שלא מתרסק רק חצי מהזמן – אבל במקרים רבים אנחנו מבססים מדיניות על מדע שעובד רק חצי מהזמן".
באוגוסט 2017 התראיין לתוכנית טלוויזיה, ואמר את הדברים הבאים: "הבעיה הבסיסית היא שאנחנו כבר לא מסוגלים לסמוך על הארגוניים המדעיים כמו המכון למחקר ימי של אוסטרליה (AIMS) והמרכז למצוינות מדעית לחקר אלמוגים (גוף מדעי אוסטרלי בכיר). הרבה מהמדע שיוצא ממוסדות אלו איננו נבדק, מבוקר או משוחזר. זה מצער מאד, משום שאנחנו צריכים לסמוך על המוסדות המדעיים שלנו – והאמת היא שאני לא חושב שזה אפשרי כיום."
הדברים חוללו סערה גדולה – והתחילו את שרשרת האירועים המטרידה שהפכה את סיפורו של ריד לאחד המאבקים החשובים ביותר שקיימים היום על טיבו של המדע והחופש האקדמי.
לאחר שידור הריאיון, זומן ריד לשימוע משמעתי מול נשיא אוניברסיטת JCU. נאמר לו כי הוא צפוי להיות כפוף לסנקציות, תחת טיעון תקנוני של חוסר קולגיאליות ופגיעה בשמו של המוסד. הוא נדרש לאשר מראש כל מילה ושקף בהרצאותיו מול מפקח מטעם האוניברסיטה. ריד הוזהר לא לשתף איש בהאשמות ובסנקציות המשמעתיות כנגדו, וכי הפרת צו השתיקה יכולה להוביל לפיטוריו. עורכי דין מטעם JCU סרקו את כל התכתבויות המייל הפרטיות שלו בחיפוש אחר חומר מפליל – והגישו סה"כ 26 האשמות נוספות כנגדו, רובן על הפרת צו השתיקה. מספר חודשים לאחר תחילת הפרשה, ריד פוטר מ-JCU. בשום שלב האוניברסיטה לא הציגה טיעוני נגד לטענותיו המדעיות של ריד, אלא טענה שהוא מנוע מלומר אותן.
ריד החליט לתבוע את מעסיקו לשעבר בטענה כי פיטוריו בלתי חוקיים, ומהווים דריסה גסה של החופש האקדמי. לצורך מימון הוצאות המשפט הקים קמפיין גיוס המונים, אשר גייס רבע מיליון דולר בתוך ימים ספורים מאלפי תומכים ברחבי העולם. המשפט נפתח ב-2019, פסק הדין הוכרז בספטמבר של אותה שנה. השופט פסל את כל 26 טיעוניה של JCU כנגד ריד, קבע כי הסנקציות והפיטורים נעשו באופן בלתי חוקי, ופסק לטובת ריד פיצויים בסך 1.2 מיליון דולר. פסק הדין קובע כי ראוי שכאשר ישנה התנגשות בין חופש אקדמי לתקנונים מוסדיים – החופש האקדמי יגבר. להלן מספר ציטוטים מתוך דברי השופט: "כלשון הביטוי, האוניברסיטה 'תקפה את האיש ולא את הכדור'. באופן מדהים האוניברסיטה לא הבינה את המושג של חופש אינטלקטואלי. זוהי תוצאה מצערת כי אנשים מסוימים עשויים להרגיש מושמצים, נעלבים, כואבים או נסערים בחיפוש אחר האמת. קולגיאליות אינה תמיד אפשרית כאשר דעות מנוגדות לחלוטין מתנגשות בשם המדע… לכן חופש אינטלקטואלי הוא כל כך חשוב. הוא מאפשר לאקדמאים להביע את דעתם ללא חשש מפעולות תגמול. זה מאפשר לצ'ארלס דרווין להשתחרר מאילוצי הכנסייה והבריאתנים. זה מאפשר לאלברט איינשטיין להשתחרר מהמגבלות של הפיזיקה הניוטונית. היא מאפשרת למין האנושי להטיל ספק בקונצנזוס המקובל, בחיפוש הבלתי פוסק אחר ידע ואמת. זה, בבסיסו, מהות קיומם של ההשכלה והמוסד האוניברסיטאי.
"האם זהו סוף הסיפור, וניצחון מזהיר לחופש האקדמי? לא כל כך מהר.
"אוניברסיטת JCU גייסה את מיטב עורכי הדין במדינה, וערערה על פסק הדין לערכאה פדרלית, בטענה כי הפיטורים היו חוקיים. לטענת JCU, עמדותיו המדעיות של ריד אינן כלולות תחת הגנת חופש אקדמי, אלא הן "דעותיו בלבד". JCU טענה כי ריד פעל בניגוד עניינים, ומתוך אג'נדה נגד עמיתיו. בית הדין קיבל את הערעור, כי לא הייתה עבירה על החוק, שהוגדר באופן אפור, ופסק לטובתה של JCU במה שכונה 'יום שחור לחופש האקדמי באוסטרליה'.
"הפרשה החלה סביב שאלות מדעיות כבדות משקל – האם ריף השונית הגדול גוסס או משגשג? האם התחממות גלובלית וחקלאות החוף גורמים לנזקים סביבתיים כבדים ויש לפעול נגדם? אלו כמובן שאלות חשובות ביותר. אך מה שהחל כדיון מדעי לגיטימי, הפך למשפט ששם על הכף את הערכים היסודיים של המדע המודרני כולו. האם הערכים של חופש אקדמי ומלחמת רעיונות עדיין מקודשים באקדמיה המודרנית? אנו חיים בתקופה בה חופש הדיבור תחת מתקפה, ואנו רואים כיצד המדע הופך לכלי אידאולוגי לקידום אג'נדות פוליטיות וחברתיות. מדענים מדברים בשם המדע כולו, ומכריזים על 'קונצנזוס' בניסיון למנוע את הדיון על תחומי ידע שלמים, תוך כדי השתקה מגמתית של מתנגדים, ביטול ורדיפה בריונית של דעות ספקניות".
עוד לא הצטרפתם לקבוצת הוואטסאפ החדשה של הידברות דיגיטל? זה הזמן! לחצו כאן >>
תגובות