אחרי עשור: סמ"ר אורון שאול הובא למנוחות

10 שנים וחצי אחרי נפילתו, סמ"ר אורון שאול הי"ד, שגופתו חולצה בסוף השבוע האחרון מעזה, נטמן היום (שני) בבית העלמין בפוריה עילית. שאול נקבר לצד אביו, הרצל, שנפטר שנתיים לאחר שבנו נפל בעזה וגופתו נחטפה על ידי מחבלי חמאס, במהלך מבצע "צוק איתן", ביולי 2014.

מאות השתתפו בהלוויה, בהם נשיא המדינה יצחק הרצוג, השרה עידית סילמן, השר אופיר סופר, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שהיה הרמטכ"ל בזמן מבצע "צוק איתן", גל הירש, הממונה על השבויים והנעדרים, ועוד.

שישה לוחמי גולני נשאו את ארונו של שאול במסע ההלוויה. זהבה שאול, אימו של אורון, ושני אחיו, אבירם ואופק, נשאו הספדים.

האם השכולה זהבה פתחה את דבריה בפנייה לבנה: "אורון שלי היקר, כל מה שאני אגיד זה יהיה כאין וכאפס למה שאתה באמת. אני 10 שנים וחצי מחכה לך, וכל יום זה נעשה גרוע יותר. אני אמרתי לעצמי: 'אוי, עכשיו הוא כבר לא יחזור. יחזירו את כל אלה שנחטפו ב-7/10, אותך לא יחזירו, ואני אצטרך להמשיך ולחיות בלעדיך'".

זהבה שאול סיפרה כיצד התבשרה שגופת בנה הוחזרה ארצה. "באותו יום התקשרו אליי שאני אפתח את הדלת. עמדה שם מורן מצה"ל. אמרתי לה: 'מה באת אליי עכשיו?' היא אמרה לי: 'תתני לי להיכנס', אמרתי לה: 'בבקשה'. הצעתי להכין קפה, כי עוד לא שתיתי, אבל היא אמרה לי: 'לא, קודם אני אדבר איתך ואחר כך נשתה קפה'. ואז, אחרי שהתמהמה, היא הסתובבה אליי ואמרה: 'זהבה, אורון בבית'. אמרתי לה: 'מה זה אורון בבית? איפה הוא?', והיא אמרה לי: 'החזירו אותו, ואורון בבית".

האם הוסיפה: "חיכיתי לו כל כך הרבה שנים ולא האמנתי שהוא יחזור, לא האמנתי. אני מודה לצה"ל, לשב"כ, לראש הממשלה, שעשו מעשה טוב אחד והביאו לי אותך. ואני כל כך אוהבת אותך שאני כבר לא יודעת אפילו מה להגיד, קשה לי מאוד. יש לי עוד הרבה מה להגיד, אבל אין לי כבר כוחות. כולם באו להיפרד ממך. אני רוצה להודות לאלה שחילצו אותך ולכל החיילים הפצועים שיהיה להם בריאות שלמה. לאלה שנמצאים עדיין בעזה, שיהיה להם שחרור קל ונעים כמה שיותר מהר. אוהבת אותך, אמא".

נשיא המדינה נשא דברים בהלוויה: "אורון נלחם בידיעה שלמה שהוא פועל למען עמו ולמען מולדתו. נער מבריק עם נפש אמן, שהאמין בכל ליבו, כפי שכתב בעצמו על גלעד שליט: 'המדינה לא מפקירה, אסור לנו להשאיר אף חטוף מאחור'. עמו הצליח לגמול לו ולהשיב את גופו למנוחת עולמים באדמתו, במבצע אמיץ וראוי של שב"כ וצה"ל".

הנשיא פנה לאם זהבה: "עם שלם הסתכל באהבה והערכה עצומה עלייך, זהבה אהובה, על מאבק האיתנים שלך ושל משפחתך לחזרתו של אורון. אני פונה אליכם בשם מדינת ישראל ומבקש מכם סליחה – סליחה על השנים המענות שעברתם כולכם, שנים בהן לא עמדנו במשימה ובחובה להשיב אותו לכולם".

אופק, אחיו של אורון, ספד מעל קברו: "אורון שלי, אחרי כל כך הרבה שנים שעברו אני לא מאמין שזה קורה. אני עדיין לא מעכל שאתה כאן ושאנחנו נפרדים ממך. במשך כל השנים האלה היו לי כל כך הרבה תסריטים בראש. תסריטים בהם אתה חוזר על הרגליים, נותן לי חיבוק ואומר לי, 'יאללה, נגמר, אני בבית. זה היה החלום הכי ורוד שלי, חלום שחלף בי שוב ושוב כל לילה".

"היו לי גם תסריטים שחורים, כאלה ששמרתי לעצמי וניסיתי להדחיק. תסריטים בהם אתה אף פעם לא חוזר. התסריט הזה לא התממש. אתמול לפנות בוקר קיבלנו את הבשורה - סמ"ר אורון שאול בבית. והיום, במסע הקשה, העצוב, הכואב והמתיש הזה שעברנו, הוא הגיע לסיומו".

אבירם, אחיו השני של אורון, פתח את דברי ההספד בפנייה לאחיו: "אורון, קודם כל אני רוצה לבקש ממך סליחה שלקח לנו יותר מדי זמן. עשר שנים יותר מדי. מסע שלם של תהפוכות נפש, תסכול, אכזבות, עצב, מעט מאוד רגעים של שמחה, ושוב עצב, הסתיימו להן עכשיו. אין שום דרך שיכולה לתאר במילים את רכבת ההרים הרגשית שחווינו בימים האחרונים".

לפני ההלוויה שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו עם האם השכולה. מלכשתו נמסר: "זהבה הודתה לראש הממשלה ואמרה לו: 'הבטחת להחזיר אותו - וקיימת'. ראש הממשלה השיב כי משימה זו עמדה לנגד עיניו מאז ועד היום - וכעת השלמנו משימה זו. השניים אמרו יחדיו את הפסוק 'ויש תקווה לאחריתך נאום השם, ושבו בנים לגבולם'. ראש הממשלה אמר כי כפי שהתחייבנו להחזיר את אורון לקבורה, כפי שהחזרנו עד-כה את רוב חטופינו משבי החמאס - כך נמשיך לעשות. לא ננוח ולא נשקוט עד שנחזיר גם את הדר גולדין הי"ד ואת כל חטופינו הביתה - החיים והחללים כאחד - ונשיג את כל מטרות המלחמה בעזה".