"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו": איך להתמקד במה שחשוב באמת?

"רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ.

יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן; וְיָשָׁן, שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ"

(מסכת אבות ד', כ')

בעידן שבו המראה החיצוני והרושם הראשוני משחקים תפקיד מרכזי, חז"ל במסכת אבות מזכירים לנו עיקרון חשוב: "רבי (רבי יהודה הנשיא) אומר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" (אבות ד', כ'). המשפט הזה מזמין אותנו להתמקד בתוכן הפנימי של אנשים וסיטואציות, ולהעריך דברים לפי מהותם ולא לפי מראם החיצוני.

מהי המשמעות של "קנקן" ומה שיש בו?

ה"קנקן" מסמל את החיצוניות – מראה, מעמד, או רושם ראשוני. "מה שיש בו" מתייחס לתוכן הפנימי – הידע, האופי, הכוונות והערכים.

הנטייה לשפוט לפי החיצוניות נובעת מהמהירות שבה אנו רוצים להבין את העולם. אך שיפוט כזה עלול להטעות ולמנוע מאיתנו לגלות את הערך האמיתי של אנשים וסיטואציות.

הגמרא במסכת נדרים (נ ע"ב) מתארת שיחה בין בת קיסר לבין רבי יהושע בן חנניה, חכם נודע בתנאים, שהיה ידוע בחריפותו ובחכמתו, אך לא במראהו החיצוני. בת קיסר, שכנראה שפטה את רבי יהושע לפי המראה החיצוני, קראה לעברו את המשפט: "תורה מפוארת, בכלי מכוער", כלומר, היא התכוונה לומר שידע חכם כל כך נמצא אצל אדם שמראהו לא מתאים לתפארת וליופי של חכמה כזו.

רבי יהושע לא נעלב, אלא השיב לה בשאלה חכמה ומטפורית: "לִמְדִי מִבֵּית אֲבוּךְ, בַּמֶּה מַנִּיחִין יַיִן?" כלומר, את שואלת על כלי חיצוני, אך יש לשאול כיצד מניחים יין – האם בכלים פשוטים או בכלים יקרים? בתגובה זו הוא רמז לה שאין לייחס ערך למעטפת החיצונית, אלא לתוכן הפנימי. את היין, שהוא דבר יקר וחשוב, מניחים בכלים יוקרתיים. כך גם חכמת התורה, שאמנם נראית לעיתים בתוך גוף שאינו "יפה" בעיני אחרים, אך היא שווה ערך ויוקרה לאין ערוך.

שמואל הנביא, כאשר נשלח למשוח את אחד מבני ישי למלך, התרשם בתחילה מהמראה המרשים של אליאב. אך הקב"ה אמר לו: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" (שמואל א', ט"ז, ז'). רק לאחר מכן גילה שמואל שדווקא דוד, הצעיר והפשוט, הוא הראוי להיות מלך ישראל.

כיצד ליישם את המסר בחיי היומיום?

תנו הזדמנות להכיר לעומק: במקום לשפוט במהירות, הקדישו זמן להכיר אנשים ואת כוונותיהם.

התמקדו במהות: שאלו את עצמכם: מה הערכים, היכולות והתכונות הפנימיות של האדם שמולכם?

חפשו את הטוב בסיטואציות מאתגרות: גם מצבים שנראים קשים במבט ראשון עשויים להכיל הזדמנויות לצמיחה וללימוד.

הציווי "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" מזכיר לנו שהתוכן הוא החשוב, ולא המעטפת החיצונית. כשאנו בוחרים להתמקד במהות הפנימית של אנשים ודברים, אנו לא רק רואים את העולם בצורה אמיתית יותר, אלא גם יוצרים קשרים עמוקים ומשמעותיים יותר.

שאלה למחשבה:

איזו סיטואציה או אדם בחייכם תוכלו לבחון מחדש היום, מתוך התמקדות במהות הפנימית ולא במראה החיצוני?