הורים, העניקו לילדים ולילדות שלכם את מתנת הבר / בת מצווה שתלך איתם עד הסוף

הבוקר דיברתי עם אבא מודאג, שלימדתי את הבת שלו לפני יותר מארבע שנים. הוא שיתף אותי שהשנה הם אמורים לחגוג בת מצווה לילדה שלהם, אלא שבמקום להתרגש ולשמוח – הוא ואשתו אובדי עצות. הם יודעים שהם לא מסוגלים לעמוד בהפקות הענק המטורפות של ההורים הראשונים שחגגו כבר בת מצווה לילדות שלהם.

בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר, ושאלתי:"מה זאת אומרת מטורפות? כולה בת מצווה. שוכרים אולם, כיבוד, שירים ומיצינו, לא?".

ואז הוא הסביר לי שאני חי בסרט... היום יש הפקות ענק שכוללות עיצוב אולם, מנות מושקעות, בר, בוק תמונות ודי ג'יי... שמעתי אותו, ולרגע חשבתי שהבת שלו הולכת להתחתן. זה אשכרה נשמע כמו חתונה...

ובגלל שרצה הקב"ה, וכל חמש הנערות שכבר חגגו נולדו, כנראה, להורים ששדדו בנק או מגדלים בהצלחה עץ דולרים בחצר הבית שלהם, הילדה שלו בלחץ ובחששות, שהיא הולכת להתפדח באירוע המשמח בחיים שלה, בגלל שלהורים שלה אין עכשיו 60,000 ש"ח פנויים להוציא על בת מצווה שלה. מבחינתה כבר עדיף לבטל הכול.

שאלתי אותו אם הוא ניסה לדבר עם המחנכת, והוא ענה לי שכן, אבל לצערה אין לה מה לעשות, כי ההשפעה של בית הספר מוגבלת. אנחנו חיים בסופו של דבר במדינה חופשית, וכל הורה רשאי לחגוג לילדים שלו איך שהוא רואה לנכון.

ורק אז נזכרתי בהורה אחד, אמיד במיוחד ובעל מפעל גדול בירושלים, שחגג את בת המצווה של הילדה שלו באולם ממוצע לגמרי. שמענו מהמחנכת שלה, שכל האירוע היה בסימן פשטות גדולה ביותר, אף על פי שכולנו ידענו שמצד המשאבים שלו הוא יכל בקלות להטיס את כל החברות של הבת שלו ליורודיסני. כשהתפלאנו בחדר המורים על הפשטות, ענתה המחנכת של בתו שההורים אמרו לה: "כשאנחנו חושבים על הרף של בת המצווה של הבת שלנו, אנחנו גם חושבים על ההורים שאין להם אותם משאבים ואפשרויות להרים עבור הבת שלהם אותו סוג של אירוע. אז אנחנו מעדיפים שהאושר והשמחה של הילדה שלנו יגיעו בדרך אחרת, ולא יהיו סחוטים מהדמעות והעצב של הילדות שאין להן".

בכל פעם שאני שומע על הורים עשירים שמרימים הפקות ענק של שופוני לילדים שלהם, ולא חושבים על כל ההשלכות ועל ההרס שהם גורמים בהצבת הסטנדרטים הבלתי אפשריים האלו, אני רק מעריך יותר את ההורים העשירים שיודעים שגם אם אתם עשירים כקורח, יש דרכים אנושיות יותר לגרום אושר ושמחה לילדים שלכם מאשר לדרוך על ילדים שאין להם.

האב הסכים לפרסום המקרה, לתועלת הרבים.

*

ככל שאני חושב על העניין, אני מבין שהמשפט של האב המתוסכל נכון: לבית הספר באמת אין השפעה על הקביעה והעיצוב של מדיניות התלמידים אחרי שעות בית ספר.

אבל להורים יש.

ובדיוק כמו שההורים מתארגנים על שבתות קהילה וכל מיני דברים שקשורים לילדים שלהם בשעות אחר הצהריים, היה מקום לחשוב על התארגנות שקשורה לכל מיני נורמות שיהיו מקובלות על כולם, ולא יגרמו מפח נפש להורים שאין להם.

ברור לי שיהיו כמה הורים שיש להם, שירימו גבה ויזעקו: אבל אנחנו במדינה חופשית, מה זה השטויות האלו? ואם בא לי שהבת שלי תצא מתוך צדפה בבת המצווה שלה, או תשתלשל מתוך מסוק, אז ככה גם יהיה, ואף אחד לא יכול להגיד לי כלום!

ובכן, הכול נכון. אף אחד באמת לא אמור או יכול להכריח.

ובכל זאת אשאל את ההורים האלו: האם אתם מוכנים לוותר על המתנה הגדולה ביותר שאתם יכולים להעניק לילדים ולילדות שלכם?

מתנת המודעות וההטמעה של התובנה הכל כך פשוטה ועוצמתית הזו: אף על פי שההורים שלנו יכולים ומסוגלים לקנות לנו את השמיים והירח, הם בכל זאת בחרו להפיק אירוע הרבה יותר סולידי וצנוע, מתוך התחשבות וראיית אחר.

ותהיו בטוחים, הורים יקרים, שאת המתנה הזו, הילדים שלכם ייקחו עד מאה ועשרים!

מזל טוב!