מרטיט ומצמרר: "זכיתי להציל חיי תינוק בדיוק בשבוע בו נפטר בני"

"השבוע סגרתי מעגל", אומר חיים אבני, מתנדב איחוד הצלה, כשהוא מספר על אירוע מטלטל בו הוא זכה להיות שותף להצלת חיים.

"הייתי בעבודה בקריית ביאליק, כשקיבלתי בקשר של 'איחוד הצלה' קריאה על מקרה חנק של תינוק. מכיוון שאני מחזיק ברשותי כלי תחבורה שקניתי לעילוי נשמת אימי בשם 'איזי ריידר' אשר משלב בין אופנוע, טרקטורון וגלשן, ומאפשר לי להגיע במהירות לכל מקום במהירות - הצלחתי להגיע למקום בתוך דקות ספורות.

"ראיתי את ההורים עם בנם בן החודשיים שכבר ירדו אל הרחוב, כדי לחסוך בזמן שבאמת היה קריטי ביותר. ברגע שלקחתי את התינוק לידיי ראיתי שגופו שמוט, ובדיקה קצרה הספיקה כדי להבין שהוא בלי דופק ונשימה. התחלנו מיד בפעולות החייאה שכללו עיסויים ומתן שני שוקים באמצעות מכשיר הדפיברילטור של איחוד הצלה. כל מי שמבין קצת ברפואה יודע שנדיר מאוד להשתמש במכשיר כזה אצל תינוקות. אבל כאן זה הציל את חייו, שכן המכשיר נתן שני שוקים חשמליים לתינוק, ובשוק השני חזר לו הדופק. כך הוא פונה לבית החולים רמב"ם, שם הוא אושפז. כשהגעתי לשם התברר שהתינוק אמנם עובר בדיקות ונשאר להשגחה, אך הוא בסייעתא דשמיא בריא ושלם".

סגירת מעגל

כאמור, הסיפור של אבני אינו מתמקד רק בסיפור הניסי של התינוק בן החודשיים, אלא נקשר באופן פלאי ומצמרר גם לסיפור האישי שלו.  "לפני שבע עשרה שנה בדיוק נפטר הבן שלנו ממוות בעריסה בגיל חמישה חודשים. 'בא מלאך והלך מלאך' – זו הייתה התחושה שלי באותם ימים.

"אני זוכר עד היום את חוסר האונים הנוראי בו חשתי כאבא כשהגיע הצוות הרפואי לטפל בתינוק, אני זוכר את הצעקות והתפילות שלנו – שיחזור לחיים, אך לצערנו נקבע מוות וההחייאה לא צלחה.

"ביקרתי לאחר מכן אצל רבי דוד אבוחצירה מנהריה שאמר לי: 'חיים, מותר לך להתאבל, אך אתה גם צריך לשמוח בכך שנשמה שרבו עליה בשמיים – מי יהיה זה שיגדל אותה, הייתה במשך חמישה חודשים אצלך'. ניסיתי להפנים את זה, ובמשך השנים נולדו לנו ברוך השם עוד שני ילדים בריאים, אך עדיין הרגשתי שהפינה לא נסגרה אצלי, ונותר חור קטן שלפעמים נפתח והעלה שאלות ותהיות על מה שהתרחש. 

"מאז שהתחלתי להתנדב באיחוד הצלה לפני כשלוש שנים, הסתובבתי תמיד עם חלום שאזכה להיות שליח להחזרת חיים לתינוק, והנה, בסייעתא דשמיא ובנס לא טבעי זה פשוט קרה. הרגשתי שמחה כל כך גדולה עבור ההורים שחיי בנם ניצלו, וגם סיפוק ענק".

אבני עוצר לרגע, ואז חושף את הפרט המרגש: "הייתה כאן גם תחושת השלמה גדולה, כיוון שהתאריך של המקרה חל באופן מצמרר בשבוע פרשת 'בשלח' – בדיוק השבוע בו חל יום פטירתו של הבן שלי. כיהודי מאמין אני יודע שאין מקרה בעולם, ובוודאי יש כאן מסר חשוב שהקב"ה מעביר לי. כמי שאיבד ילד אני מבין יותר מכל אחד אחר את החשיבות העצומה בהצלת חיים, ובעזרת ה' מתכוון להמשיך להקדיש לכך את חיי, ולזכות לעסוק בכך עוד ועוד, כי אין דבר חשוב יותר".