לא יאומן: מה ענה הרב אוירבך לשאלה המוזרה שהופנתה לעברו, כשהוא מתייסר בכאבים?

"זכיתי במשך שנים ללוות את הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל לתפילת שחרית. היינו יוצאים מהבית לתפילת שחרית בשעה מוקדמת והגענו כמעט ראשונים לישיבה, ואילו בסוף התפילה התנהל הרב אוירבך במתינות, כך שהיינו יוצאים כמעט אחרונים מבית המדרש", מספר הרב יצחק פריימן.

"באחד הימים הוריד את התפילין כבר באמצע התפילה, התפלאתי מאד על כך וניגשתי אליו. הוא אמר לי מיד, שיש לו כאבים חזקים מאוד, ועל כן הוא חייב לשוב לביתו תיכף ומיד.

"כאשר יצאנו מבית המדרש 'אגודה' שם התפללו בני ישיבת 'מעלות התורה', ניגש אליו יהודי מעט מוזר, וביקש לשאול שאלה. מאחר וידעתי כי הרב אוירבך לא חש בטוב, עד כדי כך שהוצרך לצאת מוקדם מהתפילה, אמרתי לך שאם מעונין הוא לשאול שאלה שיואיל לבוא מחר. באותו הרגע נתן בי הרב אוירבך את עיניו במבט נוקב, ואמר לי נחרצות: 'אם יהודי בא לשאול שאלה, צריך לענות לו!'.

"ומה היתה השאלה? לשם מה הסכין הרב אוירבך לענות בסבלנות באותה שעה שייסורים תכפו עליו?", תוהה הרב פריימן ומוסיף: "הבה ונסכית: יהודי זה 'התלבט קשות', הוא סיפר שהיו לו שטיחים בבית, והוא הוציא אותם כי אין לו כח לנקות אותם מאבק, אולם היה מי שסבל מהענין, היתה זו השכנה מתחתיו, אשה זקנה אלמנה ניצולת שואה, שמתלוננת באוזניו שכעת, אחר שהוציא את השטיחים, היא שומעת את צעדיו בביתו וזה מאד מפריע לה ומצער אותה, מאחר וזה מזכיר לה את הצעדים של הקלגסים הנאציים בימי השואה. מה עליו לעשות?

"במשך שעה ארוכה עמד הרב אוירבך, שכאמור חש ברע, וביקש ממנו תוך שהוא משכנע אותו בכמה אנפין, שכדאי מאוד להחזיר את השטיחים וברור הוא וכדאי שידע שזה יהיה לו לברכה, והוא יזכה בזה למצווה גדולה, בכך שימנע את צערה של הזקנה המסכנה.

"ראיתי בחוש, שהרב אוירבך מתייסר בכאבים ובקושי עומד על רגליו, אבל למען אותה ניצולת שואה הוא לא ויתר והקדיש דקות ארוכות של מכאובים, כדי לשכנע את היהודי שיחזיר את השטיחים.

"אלא שבזה לא תם הדיון", ממשיך הרב פריימן, "אחרי שהשתכנע להשיב לרצפת ביתו את השטיחים, היתה לו שאלה קשה במיוחד שהיה זקוק בה להכרעה של הרב: היות וקשה לו לנקות את השטיחים שהוא מחזיר, ובוודאי יש כיום חומרי ניקוי מיוחדים לטיפול בשטיחים, הרי שאלתו היא, האם הרב יודע על חומר טוב לניקוי שטיחים?…

"הייתי המום ונבוך, והמתנתי לראות מה הרב אוירבך יענה, אך הרב לא איבד משלוותו, הוא המשיך וענה לו בסבלנות מרובה: 'כדאי שתלך פה לחנות פלונית בסוף הרחוב, תיגש ותגיד למוכר שאני שלחתי אותך, ותבקש ממנו שיתן לך את החומר הטוב ביותר לניקוי שטיחים!…'".