אורין ג'ולי: "הסרתי כמעט עשרה קעקועים, אני מרגישה נקייה"

אחד הדברים הידועים הוא ש"קעקוע הוא לכל החיים ובלתי ניתן להסרה". אבל האם זה באמת נכון? בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים בוחרים לאתגר את הקביעה הזו, ולהסיר את הקעקועים שעל גופם. הסרת קעקועים הפכה לתופעה נפוצה ומדוברת, וניתן לראות אותה יותר ויותר.

ההחלטה להיפרד מהקעקועים אינה קלה. היא כרוכה בהתמודדות עם שאלות מורכבות, גם טכניות וגם מהותיות. אך למרות הקשיים, רבים רואים בהסרת הקעקועים הזדמנות להתחדשות ולשינוי. הם מרגישים שהם סוף סוף יכולים להשתחרר מהעבר ולהתמקד בהווה ובעתיד.

פנינו לשלושה אנשים אמיצים וביקשנו שיחשפו את סיפורם האישי והמרתק על תהליך הסרת הקעקוע. הם שיתפו אותנו בכנות ובגלוי לב מה הוביל אותם לקבל את ההחלטה, איך הם התמודדו עם הכאב והקשיים, ומה הם למדו על עצמם ועל החיים במהלך המסע הזה.

אורין ג'ולי (הצילום מתוך האינסטגרם שלה)

"מרגישה נקייה"

אורין ג'ולי היא דמות מוכרת ומרתקת בישראל, שצברה מוניטין בזכות עיסוקיה המגוונים והמעוררי עניין. היא מוכרת כדוגמנית נשק, בעלת חברה לשיווק כלי נשק וקצינת מילואים בפיקוד העורף, ובשנים האחרונות עשתה שינוי מהותי כאשר הפכה למטפלת, מנחת סדנאות ומרצה.
כעת מסתבר שאחרי שהיא שיווקה וייצגה במשך השנים מגוון רב של מוצרים וציוד קרב, היא משווקת טרנד חדש – הסרת קעקועים. וזה לא עניין של מה בכך, שכן חשבון הטיקטוק של ג'ולי מונה כ-650 אלף עוקבים וחשבון האינסטגרם מונה כ-571 אלף עוקבים ובכך ג'ולי מצליחה לסחוף אחריה מיליוני צפיות ברשתות.

"מאז שפרסמתי ברשת על הסרת הקעקועים שעברתי אני מקבלת אלפי תגובות של: 'הלכתי בזכותך להסיר' ו-'הורדתי', ועוד משפטים מרגשים בסגנון. אני מרגישה שיש לי ממש שליחות בדבר הזה, כשאני מעבירה את המסר: 'חבר'ה, עשינו טעויות, אבל זה בסדר, כי יש דרך לתקן ולרפא הכל'".

בעקבות מה התקבלה אצלך ההחלטה על ההסרה?

"יש להבין שהקעקועים שלי נוצרו בעיקר מתוך אימפולסיביות גדולה בסביבות גיל 18. הרגשתי צורך פנימי לעשות את זה, ועם כל אירוע כואב שעברתי בחיי, הוספתי קעקוע, כדי להרגיש עוד יותר את הכאב שהיה לי.

"האמת היא שכבר שנתיים לאחר מכן התחלתי להתעורר ולחפש מקומות שמסירים קעקועים. בכל המקומות שהגעתי אליהם, ראו את הקעקוע הגדול ברגל (קעקוע קאבר עם כל צבעי הקשת) ואמרו לי: 'אין סיכוי להסיר, כי יש בו יותר מידי צבע וצבעים מורכבים'. גם במקומות שסמכו על עצמם נאמר לי שאולי ירד חצי ויישאר. כמובן שחששתי להישאר עם חצי קעקוע, אז החלטתי בכלל לא לנסות.

"לפני כשנתיים הגעתי ל'מכון הסרנו', ומנהל המכון אמר לי בצורה מדויקת: 'זה ייקח לא מעט זמן, אבל בעזרת השם נסיר הכל'. מאותו רגע היה ברור לי שאני הולכת על זה בכל הכוח, שהרי הקעקועים שלי מבטאים את ההיסטוריה שלי, אך לא את מי שאני היום. לא רציתי שהם יהיו חלק ממני.

"אגב , זה מסר חשוב שהייתי רוצה להעביר לכל מי ששוקל לעשות קעקוע: 'תחשוב על כך שתשתנה, ולא בטוח שמה שאתה חווה בגיל 18 ילווה אותך בעוד עשר שנים'. אני יכולה לספר על עצמי: עשיתי את הקעקועים בזמנו כדי להרגיש את הגוף שלי, וכדי לבטא את עצמי. סביר להניח שאילו מישהו היה מנסה לעצור אותי אז, הוא לא היה מצליח. כי אלו היו החלטות שהתקבלו ברגע אחד, ובכל זאת, אולי הייתי חושבת יותר ומקעקעת פחות מכפי שעשיתי".

אצל ג'ולי היה מדובר במבצע מורכב, שכן היא הסירה לא רק את הקעקוע הגדול, אלא עוד תשעה קעקועים קטנים. "עברתי שמונה טיפולים, ובעוד שניים-שלושה טיפולים אני עומדת לסיים", היא מספרת. "יש קעקועים שכבר נעלמו לגמרי, ואילו לקעקוע הגדול ברגל יידרשו עוד כמה טיפולים, אבל הוא כבר דהה לגמרי, ונראה שבסופו של דבר הוא יוסר היטב. זה מדהים, כי ככל שהקעקועים עוזבים אותי, כך אני מרגישה יותר נקייה ומשוחררת. הרבה יותר טוב לי ככה, וזה שווה כל מאמץ וכאב".

לא הרגשת קושי להיפרד מקעקועים שליוו אותך כעשר שנים?

"ממש לא. לרגע לא היה לי קשה להיפרד מהם, רק שמחתי".

לצד הסרת הקעקועים, מציינת ג'ולי כי בשנה האחרונה היא חווה שינוי גדול בחייה. "אני מתעסקת כיום בעיקר ברוח וביהדות, ולא בנשק. עשיתי שינוי גדול בחיים שלי, וכיום אני מטפלת, מנחה ומעבירה סדנאות והרצאות. יש לי גם פודקאסט שבו אני מדברת הרבה על יהדות ורוחניות, על חיבור לבורא ועל עוד הרבה דברים שעושים טוב לנשמה. אני מרגישה שזו השליחות שלי – לחבר  אנשים לבורא עולם. אני לגמרי מאמינה בכך שכאשר אתה מתחבר לבורא אתה מתחיל לראות פשוט ניסים על גבי ניסים, כי בורא עולם רוצה לתת לך. הוא רק מחכה שתבקש".

עדי צוקרמן

ברגע הנכון

עדי צוקרמן גם כן עשתה את הקעקוע בגיל צעיר, גם לדבריה מבלי שחשבה על כך מספיק. "עשיתי מתוך להט של התלהבות מכך שאני יכולה לעשות ולא צריכה אישור הורים", היא מסבירה, "אבל האמת היא שלא התחברתי לקעקוע מהרגע הראשון, כי פשוט הרגשתי שזה לא מתאים לי.

"כמה שנים לאחר מכן כבר התחלתי לחפש מקום בו יסירו לי אותו, אבל מכל מקום שמעתי כמה שזה כואב – גם פיזית וגם כלכלית, הבנתי שהמחירים ממש בשמיים וגם הכאב בלתי נסבל, אז למה אני צריכה להיכנס לזה בכלל? כך דחיתי ודחיתי, עד שהגיע יום בו ממש במקרה עברתי ליד מרכז 'הסרנו', וראיתי מודעה להסרת קעקועים, ממנה הבנתי שהסיפור אפשרי ולא כל כך נורא. החלטתי ללכת על זה. אני חושבת שזה הגיע בדיוק ברגע הנכון, כי כבר לא הייתי מסוגלת להסתכל על עצמי עוד, ממש התחשק לי להוריד את הקעקוע, כי הוא הפריע לי מאוד. כך הלכתי על זה".

אבל הפחד לא נעלם לגמרי עד לרגע בו התחיל הטיפול הראשון. "כשעשיתי את הקעקוע לא הבנתי מה אני מעוללת לעצמי, אבל בחרתי שהוא יהיה בצלעות, מה שהתברר כאחד המקומות המכאיבים ביותר שיש, וגם אחד המקומות הקשים ביותר להסרה", מסבירה עדי. "הנס היה שבמכון ההסרה הייתה משחה מיוחדת לאלחוש, ועוד מכשיר מיוחד שמקרר, כך שלא באמת כאב לי. אני לא יכולה לומר שהתחושה הייתה נעימה, אך זה דמה לסוג של חשמולים קטנים-קטנים. כך הרגשתי, ודי הופתעתי, כי כפי שציינתי – שמעתי על כך דברים נוראיים".

עדי עומדת להגיע בקרוב לטיפול השביעי שיהיה ככל הנראה הטיפול האחרון. "זה נשמע תהליך ארוך וזה באמת ככה", היא מבהירה, "כי הקעקוע היה בנוי מכמה שכבות, חלקן צבעוניות, ולכן נדרש זמן ממושך כדי להסירן. אני מסתכלת אחורה וקולטת איך שבפזיזות של ילדה בת 19 גרמתי לעצמי כזה נזק. זה העלה אצלי הרבה מחשבות על הנושא, כי אני חושבת שרבים מאלו שבוחרים לעשות קעקועים אפילו לא קולטים את הנזק – מבחינה פיזית, מבחינה כלכלית, וגם מבחינה מהותית. אני עברתי את השיעור הזה על בשרי, ומקווה שאחרים יעצרו מוקדם יותר, ולא ייאלצו לעבור אותו כמוני".

אור רוזנר

לפני ואחרי

לפני ואחרי

בלי צלקות

"במשך שנים הסתובבתי עם שני קעקועים שהציקו לי מאוד", מספר אור רוזנר. "עשיתי אותם בגיל 18, וכמעט מאותו רגע הצטערתי עליהם – הרגשתי שאני לא רוצה שהם יהיו חלק ממני, והם הפריעו לי מאוד. 

"בשנה האחרונה כבר היה ברור לי שאני הולך להסיר את הקעקועים, וקראתי כל חומר שראיתי על הנושא. הבנתי מיד שזה כואב ויקר, אבל הפחד הגדול ביותר שלי היה מכך שזה ישאיר צלקות. הרגשתי שעם צלקת יהיה לי קשה יותר להתמודד מאשר עם הקעקועים האלו, והיו כמה פעמים שבהן כמעט ניגשתי לתהליך, וברגע האחרון ביטלתי ודחיתי את זה. כבר התחלתי להאמין שלעולם לא אסיר אותם, עד לתקופה האחרונה".

מה קרה אז?

"אולי זה נשמע פשוט, אבל כהרגלי נכנסתי ל'גוגל' וחיפשתי מידע בנושא, כפי שאני עושה כבר יותר מעשר שנים. קפץ לי מול העיניים 'מכון הסרנו' של אייל עודד בראש העין, ומכיוון שאני גר באריאל, שזה סמוך מאוד, התקשרתי ושאלתי אם אני יכול לבוא להתרשם. באותו רגע אייל הזיז פגישה אחרת שהייתה לו, והגעתי למכון. מאז נוצר בינינו 'קליק' מיוחד.

"השאלה הראשונה ששאלתי אותו הייתה: 'יהיו צלקות?' והוא אמר בו במקום שלא תהיה צלקת. הוא גם אמר לי את האמת – 'התהליך לא נעים, אבל הוא כואב ונסבל, כי שמים משחת אלחוש, והכאב מתגמד לעומת מה שמקבלים בסוף, שזה הסרת הקעקוע'. הוא הסביר לי שמכיוון שמדובר בשני קעקועים יידרשו כמה וכמה טיפולים כדי להסיר אותם, וכך הוא נתן לי את כל המידע.

"לבסוף שאלתי אותו 'מתי אפשר להתחיל?' והוא ענה: 'עכשיו'. הודעתי לו: 'הולכים על זה', ובאותו יום התחלנו בתהליך, כשאני מרגיש שאני לגמרי בידיים הכי טובות ומקצועיות.

ואיך היה?

"מבחינת הכאב באמת לא היה נורא, אבל התהליך היה ממושך מאוד. נכון להיום קעקוע אחד שהיה על הכתף הוסר לחלוטין, בלי שום צלקת או סימן. התחושה מדהימה, אתה לא מאמין שזה קרה. הקעקוע השני יותר גדול ועם כמה שכבות (קאבר). אנחנו עובדים כעת על הסרתו וממש לקראת סיום".

ויש לו גם מסר לאנשים שקוראים את הדברים: "אני לא מתכוון לחנך את העולם, אבל אם אתם רוצים להסיר קעקוע – כדאי שתדעו שזה אפשרי, ובמכון 'הסרנו' מציעים אפילו מחירים מוזלים ממש לאנשים שעושים זאת כחלק מתהליך של חזרה בתשובה או התחזקות. כשישבתי בחדר ההמתנה שמעתי סיפורים מסמרי שיער ממש על הסרות של קעקועים מכל חלקי הגוף, מכל הסוגים והגוונים. כי מסתבר שכמו שבעבר היה טרנד חזק לבצע קעקועים, כעת יש טרנד חזק להסיר אותם, וכפי שניתן להיווכח – זה בהחלט אפשרי".