אמה של רומי גונן: "תהילים היו לי כמו חמצן בשעות החשוכות"

מירב לשם גונן, אמה של רומי ששוחררה לאחר 471 יום בשבי חמאס, העניקה ראיון ל'כאן מורשת'. בדבריה, שיתפה בתחושות המורכבות שלה בעקבות חזרת בתה מהשבי, ובתהליך ההתמודדות עם המציאות החדשה.

"הבת שלי חזרה, אבל אני עדיין עסוקה במחשבות על כל הילדים האחרים. אני יודעת שיש עוד ילדים שנמצאים בשבי, ויש משפחות שהן עדיין בתוך הכאב הזה. אנחנו כבר לא רק משפחה אחת, אנחנו חלק מהחוויות של המשפחות האחרות שנמצאות במצב הזה", פתחה מירב את דבריה.

"הכאב הזה לא מוגבל רק אלינו. אנחנו מכירים את כל המשפחות היום, וככל שאנחנו מתקדמים, זה מרגיש כאילו כולנו חלק מאותו מארג משפחתי ענק. יש לנו חיבור שגדל עם הזמן", הוסיפה.

מירב שיתפה בכנות את תחושותיה לאחר חזרתה של ביתה רומי: "השמחה היא לא פשוטה. זה לא שמחה רגילה. יש שמחה על כך שהיא חזרה אלינו, אבל זה ברור שזו רק תחילת הדרך. התהליך הזה דורש הרבה סבלנות, והמקום הזה רחוק מלהיות קל". היא הדגישה את מורכבות המצב והסבירה כי חזרת רומי אינה סוף הדרך, אלא תחילתה של תקופה חדשה.

במהלך הראיון סיפרה מירב על ספר התהילים שליווה אותה לאורך התקופה הארוכה והקשה, בה לא ידעה מה קורה עם ביתה. "תהילים היו לי כמו חמצן, תפילה נצחית שמסייעת לעבור את הרגעים הקשים. כל פרק בתהילים יש בו משהו שמרגש אותי, במיוחד במצבים של חוסר ודאות, כשהכל מרגיש לא ברור, אפשר למצוא בו שקט פנימי. אני תמיד הרגשתי את עוצמת המילים – גם בימים שבהם לא ידעתי אם רומי עוד חיה, תהילים הוציאו אותי מהמקום החשוך", שיתפה מירב.

מירב הוסיפה: "אני מאמינה בכוחם של תהילים ובכוחן של תפילות, כי במצבים כאלה זה מה שנותן כוח להמשיך. תפילה מחברת אותנו למקום גבוה יותר. גם ברגעים של כאב ואיבוד, זה מה שיכול להחזיר אותנו למסלול של אמונה ואור".

עוד אמרה מירב: "היה לי חשוב תמיד להיאבק על הדרך שלי, וללמוד לכבד את הדרך של האחרים. כל אחד מאיתנו עובר את זה בצורה שונה, ואין שום מקום לשיפוט, אלא רק להבנה והערכה. אנחנו לא צריכים להיות שחור ולבן, כולנו מצוי בתוך סיפור גדול יותר".

"אני מאמינה שהעם שלנו יכול לצמוח יחד גם מתוך הכאב הזה, אם רק נתמוך אחד בשני", סיימה מירב את דבריה.