חיפוש הטוב אצל אחרים – איך זה יכול לשנות את הגורל שלכם?

בפרשת קדושים (ויקרא י"ט, ט"ו) מופיע הציווי "בצדק תשפוט עמיתך". הרמב"ם, בספר המצוות, מגדיר מצווה זאת כ"ציווי שנצטוו הדיינים להשוות בין בעלי הדין", כלומר להיות הוגנים ולאפשר לכל אחד מהצדדים לבטא את טענותיו באופן הוגן ושווה. עוד מציין הרמב"ם פירוש נוסף לציווי זה – "שחייב אדם לדון את חברו לכף זכות ולא יפרש מעשיו ודבריו אלא לטוב ולחסד".

יש ציווים רבים בתורה בהקשר למשפט צדק וביניהם: איסור לקיחת שוחד, איסור להטות הדין לטובת אחד מהצדדים מכל סיבה מוקדמת, האיסור לדיין להיות מושפע מדעת הדיינים האחרים ועוד

אנו עלולים לטעות ולחשוב שנושא משפט הצדק מתייחס רק למערכת המשפטית ולדיינים... אך אם נתבונן בכך נראה שכל אחד מאיתנו עורך "משפטים" רבים בכל יום - במחשבה!

אם כן, הציווי בתורה "בצדק תשפוט עמיתך" וגם המשנה בפרקי אבות (א', א') "הוו מתונים בדין", מתייחסים גם לדיינים אבל גם לכל אחד ואחד מאיתנו, לצורך להיות זהירים עם כל שיפוט וביקורת שעולים במחשבה שלנו כלפי הזולת.

עבודת השם – גם במחשבה

כשם שאנחנו מצווים על שמירת שבת, טהרה, כשרות, פסח וכו' ומתאמצים עבור מצוות אלו, כך אנו מצווים לבדוק את המחשבות שלנו ולערוך שינויים במחשבות לפי ציווי התורה! יש מחשבות שליליות שצריך רק להתעלם מהן ולדחותן, וזוהי עבודת השם הנדרשת, ויש מחשבות שצריך לבחון אותן יותר ולהשקיע מאמץ כדי לערוך שינוי בתפיסות שלנו בהתאם, בין היתר כדי ליצור הרגלים נכונים של התייחסות ליהודי אחר. העבודה עם המחשבות היא חלק מעבודת השם! זאת כיוון שעבודת השם מתייחסת לשלושה הלבושים של הנפש – מחשבה, דיבור ומעשה, ולא רק למעשים בפועל.

יש מצבים שבהם קל לנו "לדון לכף זכות" - לפרש את המעשים והדיבורים של הזולת באופן חיובי. אבל המצווה מתייחסת גם למצבים שבהם לא רואים בבירור את המצב באופן חיובי. אנחנו נדרשים לא לאפשר למחשבות של השיפוט והביקורת השליליים להוביל אותנו, אלא לעשות תהליך של חיפוש הזכות ומציאת החלק החיובי במצב.

רבי נחמן מברסלב כתב (ליקוטי מוהר"ן רפ"ב): "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב... על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה וזה בחינת 'ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו' (תהילים ל"ז, י')". כלומר, כאשר עורכים את התהליך במחשבה של חיפוש הזכות אודות הזולת, מוציאים אותו באופן רוחני מהמקום של החובה למקום של הזכות, ואפילו רשע יוצא מגדר "רשע"!

הרבי מליובאוויטש אמר "צריך כל אחד ואחד לפעול ולהשריש בנפשו מידה זו – לדון את חברו לכף זכות. ועד שאפילו כשהנהגת חברו היא באופן השולל לכאורה כל לימוד זכות, בכל זאת עליו להפך בזכותו, וכתוצאה מזה הרי גם יעשה כל התלוי בו להחזירו ולהעמידו בדרך הישרה". הדברים מתייחסים לכל יהודי, כי לכל יהודי יש נפש אלוקית קדושה שהיא המהות האמיתית שלו, וכל דבר שלילי אצל יהודי הוא חיצוני וחולף ולא מגיע ממקום עמוק ופנימי. כאשר האדם עושה תשובה, הוא נעשה כנברא חדש ממש!

ראיית הזכות – האמת העמוקה והפנימית שבמצב

בגמרא במסכת שבת (קכז ע"ב) מובא סיפור נפלא ומאלף המראה עד כמה יש צורך לחפש את הזכות וכיצד ראיית הזכות היא למעשה ראיית האמת.

מסופר אודות יהודי שיצא מביתו בגליל העליון והשכיר עצמו לעבודה בדרום במשך שלוש שנים. במהלך תקופה זו לא ראה את אשתו ואת ילדיו. בערב יום הכיפורים, לאחר שלוש שנות עבודה מאומצת, פנה אל מעבידו וביקש שכרו במעות בטרם יחזור לביתו. המעביד אמר "אין לי". ביקש שכרו בפירות, והמעביד אמר "אין לי". ביקש שכרו בקרקע, והמעביד אמר "אין לי". ביקש שכרו בבהמות והמעביד אמר "אין לי". ביקש שכרו בכרים ובכסתות והמעביד אמר "אין לי".

פנה הפועל לחזור לביתו בפחי נפש, כאוב ומאוכזב.

אין תיאור בסיפור זה כיצד עבר היהודי את יום הכיפורים ואת חג סוכות. הסיפור ממשיך בכך שלאחר הרגל הגיע המעביד לביתו של הפועל עם השכר המגיע לו, בתוספת מתנות. המעביד שאל את הפועל כיצד הוא פירש את העובדה שהוא אמר שאין לו מעות, לא פירות, לא קרקע, לא בהמות וגם לא כרים וכסתות. מתברר שלמרות המצב התמוה מאד, ולמרות ההלם והכאב הרגשי של הפועל, הוא חשב שיתכן שהמעביד הקדיש את כל נכסיו לשמים, ולכן אין לו כסף או רכוש. המעביד אמר לו שאכן זוהי הסיבה, והוסיף "כשם שדנתני לזכות – המקום ידין אותך לזכות".  

הוראה לחיים

בסיפור גמרא זה מובא מאמר חז"ל "הדן חברו לכף זכות דנין אותו לזכות".  כל אחד מאיתנו יכול למצוא מקומות שבהם גם הוא צריך שידונו אותו לזכות... ועל מנת לזכות לזאת עליו ללמוד לדון לזכות את הזולת.

המסר הוא שאנחנו חיים בגלות, מצב של הסתר והעלם. אין לנו יכולת לראות את התמונה כולה ולהבין כל דבר באופן מושלם. מי שרואה הכל זה רק הקב"ה! עלינו להיזהר מאד לא לשפוט בחומרה את הזולת, כי אנו עלולים לעשות עוול גדול בזה, ולפעמים ממש בלי לשים לב לכך.

חשוב לציין כי תהליך לימוד הזכות נוגע גם לכלל ישראל או לחלק מהם – קהילות ועדות שונות. יש סיפורים רבים אודות צדיקים במשך כל הדורות, החל מהאבות הקדושים ועד היום, אשר לימדו זכות על עם ישראל ויצרו בכך הגנה על עם ישראל. וכפי שנאמר בחלק מהנוסחים בברכת המזון "ממרום ילמדו עלינו זכות שתהא למשמרת שלום". לימוד הזכות על עם ישראל ועל יהודים מביא לשמירה גשמית ורוחנית, ובכל פעם שאנחנו עושים השתדלות אישית לדון לכף זכות אנו מחזקים את השמירה על עם ישראל ועל כל אחד ואחת מישראל.