האיכות שמכריעה את הכל: כוחו העצום של לימוד תורה בצנעה

בעולם שמעריץ תוצאות גדולות ופרויקטים רבי היקף, יש רגעים שבהם נדרש מבט עמוק יותר כדי להבין מה באמת מחזיק את העולם. סיפורו של רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, כפי שמובא בספר 'לעשות רצונך', ממחיש את העיקרון שבלימוד תורה טהור: האיכות גוברת על הכמות. דרך דף גמרא הנלמד בצנעה, בעיון ובמסירות, נבנים עולמות שלמים, גם אם אין לכך ביטוי מוחשי לעין. המסר הזה, שמהדהד לאורך הדורות, מעניק כוח לכל בן תורה: אין דבר נעלה יותר מהתעמקות בלימוד התורה, גם כשאיש אינו רואה.

רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל תיאר את ששמע פעם ברגע של גילוי לב מפיו של רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, בעל ה'חזון יחזקאל'.

השיחה התנהלה כאשר ראש ישיבה מארצות הברית שוחח עם הרב אברמסקי על הרגשה שתוקפת לפעמים בני תורה העסוקים בלימוד התורה: הם חשים כי אינם פועלים ועושים דברים משמעותיים כמו אנשים אחרים. רבי יחזקאל שיתף אותו במחשבות דומות שעולות לו-עצמו בנושא זה, בעסיסיות ובנוסח האופייני לרב אברמסקי. כה היו דבריו בפני אותו ראש ישיבה:

"הנה פה ליד השולחן יושב יהודי במשך כל היום על פני עשרות שנים יום ולילה, קוראים לו 'אברמסקי'… ומה הוא עושה כל היום והלילה? לומד גמרא, רש"י ותוספות. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם – ובסבלנות חוזר עוד פעם, ומשנן עוד פעם, שמונה פעמים, שתים-עשרה פעמים, ולפעמים אף יותר. ואחרי שנדמה לו שיודע את הגמרא הוא פותח את הרמב"ם, שהרי רוצה הוא לדעת איך הרמב"ם מסביר את הגמרא… ונדמה לו שיש פה קושיא ופה סתירה, ושם צריך עיון. אז מה הוא עושה? הוא שוב חוזר על הגמרא, ושוב חוזר על הרמב"ם, ומתפלל לקדוש ברוך הוא שיאיר לו את העיניים. מבקש מהקדוש ברוך הוא סייעתא דשמיא, יותר מהסייעתא דשמיא שצריך רוטשילד בשביל להרוויח את המיליארדים שלו… והקדוש ברוך הוא שהוא אב רחום וחנון, מקבל את תפילתו. לאחר התפילה יש לו כבר מהלך, יש לו כבר דרך איך פירש הרמב"ם את הסוגיא והוא כותב, והוא מדפיס 'חזון יחזקאל', ולומד ולומד ולומד… כך באותה מתכונת, באותה צורה הרבה שנים".

"והנה", המשיך הרב אברמסקי בתיאורו ואמר, "באים ומספרים לו שיש אנשים שעושים דברים גדולים מאלה. משקיעים בפרויקטים, מקימים ארגונים גדולים, מייסדים ישיבות, בונים קריות… ואז 'אברמסקי' חושב לעצמו, מה הערך שלי לעומת אלו שבונים ומייסדים פועלים ועושים (כוונתו היתה כלפי זיכוי הרבים ולא מצד העולם הזה), זה מבלבל, גורם לחלישות-דעת, תראה מה הם עושים ומה אני עושה, ומצב הרוח נהיה קצת ירוד…

"נו, אז מה הוא עושה? הוא פותח את הסידור עד שמגיע למנחה של שבת, ושם יש פרקי אבות, ומגיע לפרק השני: 'אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שניה, הוא מכריע את כולם. ואם כל חכמי ישראל ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף מאזניים אחת ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, הוא מכריע את כולם'.

"אז 'אברמסקי' שואל בשביל מה התנא של המשנה כותב את המילים הללו, איזה לימוד יש פה? חלילה מלחשוב שהתנא בא למדוד מי יותר גדול בלי שתהיה בכך תועלת בעבורנו. שאלה זו הטרידה אותי, עד שהקדוש ברוך הוא האיר לי את העיניים ואני יודע מה כתוב במשנה הזאת: במשנה כתוב שהאיכות גדולה יותר מהכמות!

"ואז 'אברמסקי' חוזר לשלוות הנפש. נכון הם אמנם בונים קריות, נכון הם מייסדים ופועלים ועושים, יבואו כולם על טוב והברכה, אבל הלא הוא – 'אברמסקי' – לומד דף גמרא, והאיכות גדולה מהכמות! כשהוא לומד דף גמרא בשקט, בפינה שלו, בבית, מתעמק להבין עוד פעם את הגמרא ועוד פעם את התוספות, ועוד פעם את הרמב"ם, הוא עושה מצווה באיכות ובונה בניינים רמים בעולם הזה ובעולם הבא. אפילו שהוא לא רואה שמחזיק את כל העולם בכוח הלימוד שלו – זו המציאות שקורית. בעיניים נראה שאחרים עושים יותר, אבל האיכות גוברת. הלימוד בצנעה ובשקט חשוב יותר, הוא בונה את העולם ומחזיק את העולם, ולא אלו שבונים קריות! הכל מתגמד לעומת לימוד התורה הקדושה!"

"ואף אנו נאמר", אמר רבי משה מרדכי, "אדם יושב לומד דף גמרא, אתה אמנם לא מצלצל… לא מדברים עליך, לא מתעסק בשום דבר, לא מחכה לך נהג עם מכונית פאר בחוץ לנסוע לפה ולשם, כך אתה יושב ועוד פעם לומד את הגמרא, ושוב את התוספות, ואתה לומד את הרא"ש, ועוד פעם משנן לימודך, האיכות היא שלך! והאיכות שלך גדולה יותר מהכמות. זה מה שכל אחד צריך לומר לעצמו ולדעת ולהאמין בזה באמונה שלמה. לא יודעים ממך, אתה אלמוני כביכול, לומד עשר שנים בכולל, עשרים, שלושים וארבעים… עד מאה ועשרים. לא תופס משרה, לא רב, לא אב"ד ולא שום דבר. אתה בן ישיבה פשוט. אבל אם היו נפתחים השמיים והיו נפתחים לנו העיניים היינו רואים מה עושה רגע של תורה, מילה אחת של תורה מה היא פועלת"...

הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל (התרמ"ו - ה'תשל"ו) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חיבר את הספר המופלא "חזון יחזקאל" על התוספתא, והיה חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.