התצפיתנית שחזרה משבי חמאס: "מודה לבורא עולם שאני כאן"

אגם ברגר, התצפיתנית ששוחררה משבי חמאס, פרסמה היום (שני) התבטאות ראשונה מאז ששוחררה. בסרטון שהעלתה אמרה: "תודה לחיילי צה"ל ולאנשי כוחות הביטחון שחירפו, ועדיין מחרפים את נפשם, כדי להגן על המדינה ולהחזיר כל החטופות והחטופים הביתה לשלום. תודה לכל עם ישראל, שתמיד היה לצד המשפחות שלנו, נאבק ונלחם, תמך בהם, התפלל ועשה כל מה שאפשר כדי להחזיר אותנו הביתה. תודה לבורא עולם שבזכותו אני כאן".

"כשהיינו שם והם (החמאס) ראו את הפילוג שלנו - זה שימח אותם. הם אמרו שכשאנחנו ביחד זה כוח. אז אני מבקשת מכם, למרות כל השוני, בואו נשמור על האחדות ונשמור על הכוח שלנו כעם ישראל".

ברגר הוסיפה: "אני מבקשת מכם שתעשו משהו אחד טוב - שתיקחו על עצמכם, בין אם מעשה טוב לסביבה או מצווה קטנה. זה באמת מקרב את החזרה של כולם הביתה. כמו שהיה עד עכשיו - כל מעשה טוב שלכם ומה שעשיתם זה קירב את החזרה שלנו הביתה".

אמילי דמארי, ששוחררה בפעימה הראשונה של העסקה הנוכחית, ביקרה היום בכותל המערבי. דמארי הותירה פתק עם תפילה לשחרור כל החטופים, ובהם חבריה הקרובים מכפר עזה, התאומים גלי וזיו ברמן.

אמילי כתבה בחשבון האינסטגרם שלה: "במקום הכי קדוש לנו, לעם היהודי, הלכתי להתפלל על גלי וזיו וכל שאר החטופים שכבר 500 ימים בשבי החמאס וצריכים לחזור כמה שיותר מהר. בעזרת הקדוש ברוך הוא יחזרו כל חטופי ישראל שנמצאים בשבי החמאס בימים קרובים אלו. שהשם ייתן לגלי בן טליה וזיו בן טליה רפואה שלמה וחוזק להחזיק מעמד ואמונה חזקה שבקרוב הם יהיו איתנו ביחד".

"בתוך החושך והניתוק, היה לי רגע אחד של  אור. בלילה של לקראת ערב יום כיפור, הצלחתי להאזין לרדיו. והתרגשתי לשמוע את הסליחות ששודרו מרחבת הכותל, ואת התפילות שנשאו שם עבורנו. זה נתן לי כוח. זה נתן לי תקווה".

בתוך כך, משפחתו של שורד השבי ירדן ביבס ציינה כי הוא חדור אמונה לראות שוב את רעייתו שירי וילדיו, כפיר ואריאל, המוחזקים בעזה. כזכור, לפני מספר שבועות דווח כי ישנו חשש כבד לגורלם.

ג'ימי מילר, בן דודה של שירי ביבס, אמר לאולפן ynet שהמשפחה שאבה כוחות מחודשים מהאמונה הזו של ירדן. לדבריו, "ירדן לא מתעסק בעצמו ובכל מה שקשור למה שהוא עבר, אלא במה שקשור בלהביא את המשפחה שלו בחזרה לארץ. הוא מאמין שהטענה ששירי והילדים נהרגו היא ספקולציה של חמאס, ואם הוא מאמין - אז מי אנחנו שלא? אנחנו מתחזקים בזכותו".

מילר הוסיף: "אנחנו רואים את החטופים חוזרים ואיכשהו עומדים על הרגליים, אבל אף אחד לא רואה מה יש להם מתחת לבגדים ומה יש להם בנפש. מתחת לבגדים יש להם הרבה צלקות, הרבה מכות יבשות, הרבה פציעות. אנחנו רואים אותם קצת מחייכים, קצת מחבקים, קצת עם מצב רוח, אבל זה בגלל האדרנלין. זה דבר טבעי שיהיה לבן אדם אחרי תקופה כל כך ארוכה שהוא נמצא כבול בשלשלאות ועובר התעללויות ובקושי אוכל משהו. הנפש מאוד-מאוד פצועה, הגוף עוד יותר פצוע, וייקח לאנשים האלה המון זמן עד שהם בכלל יוכלו לחזור לחיות חיים נורמליים".