פרשת משפטים
"אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי": הכירו את הפטרת פרשת השבוע, פרשת משפטים
הפטרת פרשת משפטים עוסקת בשחרור עבדים, הפרת הברית, עונש ההפקרה לאויבים והבטחת הנצחיות של ברית ה' עם ישראל
- יונתן הלוי
- פורסם כ"א שבט התשפ"ה

הפטרת פרשת משפטים נקראת בספר ירמיהו, מפרק לד פסוק ח, עד פרק לד פסוק כב. ההפטרה מסתיימת בשני פסוקים מפרק ל"ג (פסוק כ"ה – כ"ו).
הפטרת פרשת משפטים
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַ͏ִם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר.
לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ.
וַיִּשְׁמְעוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ בַבְּרִית לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם עוֹד וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ.
וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים ויכבישום [וַיִּכְבְּשׁוּם] לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר.
כֹּה אָמַר ה' אלוקי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי בְרִית אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר.
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ וְלֹא שָׁמְעוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם.
וַתָּשֻׁבוּ אַתֶּם הַיּוֹם וַתַּעֲשׂוּ אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ וַתִּכְרְתוּ בְרִית לְפָנַי בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו.
וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת שְׁמִי וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ אֲשֶׁר שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.
לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה' אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.
וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו.
שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל.
וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהָיְתָה נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ.
וְאֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרָיו אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד חֵיל מֶלֶךְ בָּבֶל הָעֹלִים מֵעֲלֵיכֶם.
הִנְנִי מְצַוֶּה נְאֻם ה' וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְנִלְחֲמוּ עָלֶיהָ וּלְכָדוּהָ וּשְׂרָפֻהָ בָאֵשׁ וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מֵאֵין יֹשֵׁב.
כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי.
גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוב [אָשִׁיב] אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים.
הקשר בין ההפטרה לפרשה
פרשת משפטים פותחת בדיני עבדות וחירות המסמלים את מדרגתם הנעלה של בני ישראל, שהוציאם הקב"ה מעבדות לחירות כדי שיקבלו את עול התורה והמצוות ויתעלו להיות לו לעם סגולה, ואפילו אלו המוכרים את עצמם לעבדים או שמעשיהם גורמים להם להשתעבד, חוזרים לאחר שש שנים למעמדם הנעלה.
ההפטרה מספרת על התקופה בה היו בני ישראל במצור תחת נבוכדנאצר מלך בבל, כשקיבץ חיל רב מן העמים שתחת שלטונו לכבוש את ארץ ישראל ולהחריב את בית המקדש. המלך צדקיהו ואנשיו פחדו שהעבדים ימרדו באדוניהם ויעמדו לצד נבוכדנאצר כדי שישחרר אותם. לכן כרתו ברית בירושלים ברוב עם לשחרר את העבדים, וקיוו של ידי כך ישקיטו את המרד. ואכן, בהתחלה קיימו את בריתם ושחררו את העבדים, אבל לאחר מכן, כאשר נסתלק המצור לפי שעה, התחרטו האדונים וכבשו שוב את העבדים, ובכך עברו על מצוות שילוח עבדים (על פי המלבי"ם) וגם כרתו ברית למרוד בה' (רש"י). כעונש על כך הודיעם ירמיהו הנביא שהקב"ה יסיר השגחתו מהם ויהיו מופקרים להימסר לאויביהם, שכן מי שרוצה להיות חופשי ממצוות ה' נופל תחת המקרים (מלבי"ם). גם צדקיהו המלך ייענש על שהיה בידו למחות ולא מחה.
ההפטרה מסתיימת בשני פסוקים, בהם הובטחו בני ישראל שכל עוד קיימת בריתו של הקב"ה על קביעת היום והלילה וחוקות השמים והארץ, לא יבטל את הברית שכרת לבני ישראל להיות לו לעם סגולה ולזרעו של דוד ולזרעו של דוד להיות להם המלוכה (רש"י ורד"ק). חכמינו ז"ל דרשו את הברית גם על לימוד התורה, ואמרו (פסחים סח): "אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ".
תרמו קמחא דפסחא, הביאו שמחה לאלפי משפחות רעבות, וקבלו ערכת ליל סדר מיוחדת >> לחצו כאן או חייגו 073-222-1212
תגובות