רבי מנואל אבוהב: מי היה האיש שהביס את הנוצרים בכל ויכוח?

השנה: 1597, רנ"ז. המקום: פיזה שבאיטליה. פיזה היתה עיר מיוחדת במינה, עיר מסחרית עצמאית. רבי בנימין מטודלה, שביקר בא כשלש מאות שנים קודם לכן, כותב: "עשרת אלפים מגדלים בתיהם, אינה מוקפת חומה, אין בה מלך ולא שר, כי אם שופטים שהם מקימים עליהם". כוחם של הסוחרים היה גדול באותם הזמנים, והיתה להם סמכות של מדינה. בערי נמל אחרות היה רובע השייך ל"מדינת" פיזה. גם בעכו שבארץ ישראל היה רובע פיזייאני. ברובע הזה היה בית כנסת, ששייך לסוחרים היהודים של פיזה. כיום המבנה משמש ככנסיה, אבל הוא בנוי לכיוון ירושלים, את זה לא יכלו הנוצרים שהשתלטו עליו לשנות.

אבל פיזה לא היתה רק עיר של סוחרים – היא גם היתה מקומם של מלומדים. האוניברסיטה של פיזה נוסדה כבר במאה ה-14. בעיר הזו גדל גלילאו גליליי, שחי ופעל באותם שנים שבהן אנו עוסקים. במגדל הנטוי של פיזה ביצע את הניסוי שהפריך את התיאוריות של אריסטו. בין ככרות העיר הסתובבו מלומדים ואנשי מדע ועסקו בחקירותיהם, ואליהם הצטרפו נוסעים וחוקרים שהקיפו את העולם בספינות סוחר ובאו להתרשם משכיות החמדה של פיזה.

בכיכר האוניברסיטה ניכרה תכונה: שני מלומדים מפורסמים נערכים לעימות פומבי. מן הצד האחד עמד המלומד האנגלי ג'יימס ג'וס, ומן הצד השני – החכם היהודי מנואל אבוהב. מנואל אבוהב היה ממשפחתו של רבי יצחק אבוהב, בעל מנורת המאור. כמה שנים קודם לכן נגזרה גזרת גרוש על יהודי פורטוגל, ומנואל אבוהב נטל את מקל הנדודים ועקר לאיטליה, שם יכל להצהיר על יהדותו בריש גלי, וגם להתווכח עם מלומדים נוצרים. הוא שלט בלטינית, באיטלקית ובעוד שפות רבות.

המלומד האנגלי החזיק בידו את ספר התנ"ך וציטט. מנואל אבוהב עצם את עיניו בריכוז והקשיב. לפתע הרים את ידו וקטע את האנגלי: "אין פסוק כזה". האנגלי גיחך: "אני מחזיק את הבייבל וקורא לפניך, ואתה בחוצפתך אומר לי 'אין פסוק כזה'? ראיתם איזה מין 'מלומד' היהודי הזה?", פנה אל הקהל וגיחך.

מנואל אבוהב, פנה אל האנגלי ואל קהל השומעים ואמר: "אתה טועה. אתה וכל חבריך המלומדים, חושבים שה'בייבל' שבידך הוא זהה לתנך המקורי, זה שניתן על ידי משה רבנו והנביאים היהודים, אבל לא. הספר שבידך הוא תרגום קלוקל, מלא שגיאות וטעויות, של אנשים שלא ידעו עברית כל צרכם, ולכן אין פלא שאתה 'מצטט' לי כל מיני פסוקים שלא קיימים. הם קיימים בדמיונם של המתרגמים הלטיניים. הרגע קראת מן הספר הזה, כאילו כתוב בספר ישעיהו שהמשיח יהיה בן של אישה שלא התחתנה. זו שטות שלא כתובה שם, זה שיבוש של אנשים שאינם יודעים לקרוא פרק בנביא בעברית. התפיסה שלהם עקומה כמו המגדל הזה, אמר, והצביע על מגדל פיזה הנטוי".

"עליך להוכיח את ההאשמה החמורה הזו!", פנו אליו הנוכחים בכעס.

"אין שום בעיה", אמר מנואל אבוהב. "אתם יכולים לפתוח את ה'בייבל' שלכם בספר בראשית פרק כ"ח, שם מסופר על שמה הראשון של העיר בית אל".

"כמובן, כמובן", הגיב המלומד האנגלי, "אני לא צריך לפתוח, אני יודע בעל פה, השם של העיר בית אל היה "אולמלוז".

לתשובה זו ציפה מנואל אבוהב, הוא הכיר בעל פה את כל השגיאות של התרגום הלטיני, הוא פתח את התנ"ך בעברית, והראה להם את המקור: התורה אומרת "ואולם, לוז שם העיר לראשונה". פירוש המילה "ואולם" בעברית היא "ואמנם", שם העיר היה לוז. המתרגמים הלטיניים פשוט קראו את "אולמלוז" כמילה אחת.

"טוב, עלי לבדוק זאת ברצינות", השיב האנגלי, "אבל טעות אחת אינה אומרת שום דבר".

"אחת?", שאל אבוהב בחיוך, "זו אחת מני רבות, אם רק יש לך סבלנות – אמנה את כל הטעויות בזו אחר זו". וכאן פתח בהרצאה מקיפה על כל השגיאות שבתרגום שמשתמשים בו הנוצרים ו"מוכיחים" ממנו את אמונותיהם, מבלי להכיר את המקור העברי.

מנואל אבוהב נדד לרגל מסחרו, וכדי להפיץ את תורתו, בעוד ערים מפורסמות, כמו קורפו ופירארה, ובכל המקומות יצא שמו לתהילה כמי שמביס את כל חכמי הנוצרים. לאחר מספר שנים הוא השתקע בקהילת ונציה, בה קיבל את המינוי "חכם", וביחד עם לימוד התורה שקד על חיבורו של ספר מונומנטלי בשם "נומולוגיה", שבו קרא לאנוסים ברחבי ספרד להגר ממנה ולהיות יהודים גאים, וגם הראה את שגיאות הנצרות ואת שגיאות התרגום שהיא בנויה עליהם. הספר נכתב בשפה הספרדית, ועשה רושם גדול בעולם. רק בשנים האחרונות הוא תורגם לראשונה לעברית, וכך יכולים ליהנות ממנו גם תלמידי חכמים שאינם דוברים ספרדית.

בשנת שפ"ח עלה רבי מנואל אבוהב לארץ ישראל, והתגורר בעיר צפת. בכך הצטרף לבתו גרסיה אבוהב, שעלתה כמה שנים קודם לכן, ובכספה הרב החזיקה שתי ישיבות, בצפת ובירושלים. הוא נפטר בשיבה טובה ובשם טוב.