"הם יצאו לנופש ראשון בחייהם, אך אז גילו: הם לא יכולים לצאת מהחדר"

זה היה בערב השבת האחרונה, כאשר הרב ישעיה וינד, העומד בראש בית ההוראה 'בית העירוב', קיבל שיחת טלפון מיהודי שסיפר על כך שהוא בדרכו לאחד המלונות בירושלים. המלון בכשרות מהודרת, והוא ביקש לברר אם יוכל לטלטל כשהוא יוצא מחוץ למבנה המלון.

"בדקתי את הנושא", מספר הרב וינד, "והסתבר שבאזור המלון יש אכן עירוב שניתן לסמוך עליו, אך הוא לא מגיע עד למלון, והמלון נמצא מחוץ לתחום העירוב. הסברתי זאת ליהודי שחש החמצה גדולה עקב כך שלא יוכל לטייל עם אשתו מחוץ למלון, אך אז הוספתי משהו שהוא כלל לא חשב עליו – במידה שהוא יקבל את אחד החדרים שבחצר המלון או שירצה סתם לצאת עם משהו מבניין המלון לחצר, כלל לא בטוח שהוא יוכל לטלטל. כי הדבר תלוי בגדר שמקיפה את המלון, ובעוד סוגיות הלכתיות שיש לבחון. בסופו של דבר היינו בקשר טלפוני עד כניסת שבת, כשהוא מתאר לי איך בדיוק נראה המלון ואני מסביר לו את ההלכה.

"סיימתי את שיחת הטלפון ממש עם כניסת שבת, וזו לא הייתה הפעם הראשונה בה חשבתי לעצמי  על עוגמת הנפש שנגרמת לאנשים שבוודאי היו מעדיפים מלכתחילה להזמין נופש במקום שאין בו בעיות עירוב, ואם הם רק ידאגו לברר את מצב העירוב בעת שהם מזמינים את הנופש, ולא יחכו לרגע האחרון, הם יוכלו להיערך בהקדם ובנינוחות.

"הרי כשאנשים קובעים נופש הם מבררים כל כך הרבה פרטים – על התשלום, על הארוחות, על מספר המיטות בחדר, ואפילו על המקווה ובית הכנסת, ומדוע שלא יבררו באותה עת גם על מצב העירוב? הרי כל התנאים הטובים של המלון הופכים לשוליים ובלתי חשובים, כאשר מתברר שאי אפשר לצאת ממנו, ולפעמים אפילו לא להוציא חפצים מהחדר, כולל את התינוק הקטן שאינו הולך בעצמו".

הרב וינד בודק את העירוב לקבוצה שיצאה למתחם אוהלים

דוגמה לעירוב פסול

בדיקה יסודית של עמודי העירוב

עוגמת נפש עצומה

כבר למעלה מעשור שהרב וינד עוסק בנושא העירוב. ומזה שנים משמש כראש כולל בית פנחס לרבנים ודיינים הרוצים להשתלם בהלכות עירוב, כמו כן הוא עומד בראש בית ההוראה 'בית העירוב' השוכן בירושלים, אך נותן מענה לכל אזורי הארץ, ומשתדל להנגיש מידע בנושא עירובין לכל הפונים אליו.

"עם השנים נוכחתי לדעת שהדבר נצרך הרבה יותר מכפי שחשבתי", מספר הרב וינד, "שכן לא תמיד יש לאנשים עם מי להתייעץ בנושא, כיוון שנושא העירובין סבוך מאוד וגם בקרב תלמידי חכמים גדולים מעטים הם אלו שמתעסקים בו, ולא כל פוסקי ההלכה מקבלים שאלות בנושאי עירובין.

"בנוסף, אנו מפעילים קבוצת אנשים הכוללת רבנים ופעילים בתפקיד או בהתנדבות שמגיעים  בסופי שבוע לאזורי העירוב השונים, בודקים שהחוטים לא נפגעו, ומתקנים אותם כנדרש. גם בימים של גשמים וגם בימות הקיץ החמים ביותר – האחראים על העירובים ביישובים השונים נמצאים שם בתפקיד ומפקחים על נושא העירוב מקרוב. רוב האנשים כלל לא מכירים אותם ולא יודעים על פועלם, אך זוהי אבן היסוד שבזכותה כולנו יכולים להתנהל באופן חופשי במהלך השבת".

"ישנם מקרים שבהם פונים אלינו עם שאלה שהתשובה עליה ברורה, אך קורה שמתקשרים אלינו אנשים שנמצאים בשבת בבתי חולים ומבקשים לדעת האם יכולים לטלטל חפצים מחוץ לחדר. ברוב בתי החולים בארץ דואגים לעירוב חצרות, כך שמתאפשר לטלטל, אך התקשר אליי אברך שהיה עם בנו בטיפול נדיר בארה"ב, והסתבר שהם בבית חולים ללא עירוב, והבהרתי לו שלרוב הפוסקים בלי עירוב כהלכה אסור לו להוציא שום חפץ, וכמובן גם לא את התינוק, ממבנה למבנה ואפילו לא בפרוזדור, אלא רק במקרים מסוימים. מישהו אחר יצר איתי קשר וסיפר שהוא נמצא עם אבא שלו בבית חולים בשוויץ, לאחר שהוא נפצע בטיול שעשה באזור, הוא ביקש לדעת מה דינם בשבת, אצלם היה קצת שונה ומצאנו להם היתר שיוכלו לטלטל ברחבי בית החולים.

"היו בני זוג שהתקשרו אלינו לפני תקופה וסיפרו שאין להם כלל כסף מיותר, אך בעקבות מקרה שעברו אמר להם הרב שהם חייבים לצאת לנופש, ואכן צברו פרוטה לפרוטה במשך תקופה, עד שסוף סוף התאפשר להם לצאת לנופש, כעת הם מתקשרים כדי לוודא על העירוב באזור הצימר. בדקנו את הנושא, והסתבר שאמנם למקום עצמו יש בסיס לעירוב, אך אין מי שבודק אותו באופן שוטף ומשגיח עליו ברציפות. כל כך כאב לי להסביר לו ולאשתו שהם אמורים להיות תקועים במשך כל השבת בצימר, משום שלא יוכלו להוציא את העגלה עם התינוק במשך כל השבת".

בלי מחיצות כשרות אסור לטלטל בחצר

עמדה של חיילים על גבול הצפון שביקשו לדעת אם מותר להם לטלטל במקום זה

"תבקשו, תדרשו"

הרב וינד מדגיש שכאשר אנשים פונים הם מקבלים תשובות, אך הבעיה הגדולה היא עם אלו שכלל לא פונים, שכן הם התרגלו תמיד להתגורר במקום עם עירוב, וכלל לא חשבו על כך שיש יישובים בארץ בהם העירוב אינו קיים.

איך אפשר להסביר את חוסר המודעות שקיים בנושא?

"זה מגיע בעקבות כך שרבים מאיתנו  מתגוררים במקומות שבהם יש עירוב, ומלכתחילה איננו עוסקים כלל בשאלות על הנושא וגם לא בודקים אותו. אנחנו פשוט גדלים עם כפית של כסף בפה. בערים החרדיות ובאזורים חרדיים בדרך כלל אין צורך שאדם פרטי יבדוק את נושא העירוב, שכן ניתן לסמוך על הרבנים, אך מה קורה כשנוסעים לשבת כדי לנפוש במלון או בצימר, בשבת התאחדות עם המשפחה המורחבת, או אולי דווקא במסגרת קעמפ של הישיבה?

"מכיוון שאנשים לא התרגלו לבדוק את נושא העירוב, נוצר מצב שגם בכאלו מצבים הם לא בודקים אותו, או שנזכרים לבדוק מאוחר מידי", מבהיר הרב וינד, "לצערי הרב, מתוך כ-1267 יישובים בארץ, בחלקם הגדול יש בעיות קשות של עירוב. לפעמים הדבר מוצהר לגמרי כמו יישוב חילוני, אך יש יישובים שבהם לכאורה יש עירוב, ומתגוררות בהם אלפי משפחות מהן גם דתיות שחושבות שהן יכולות לטלטל ללא בעיה, בזמן שכאשר עושים בדיקה מסתבר שהעמודים קרועים, מעוקמים ובעייתיים והעירוב פסול. מכיוון שרבות מהמועצות הדתיות מצויות בגירעון כספי, יש אזורים רבים בארץ שבהם העירוב נמצא בתחתית הרשימה, ולגמרי אי אפשר לסמוך על העירוב.

"התקשר אליי לא מזמן יהודי שעוסק בארגון נופשים. זו לא הפעם הראשונה שהוא פונה אלינו, וגם הפעם הוא ביקש לברר על יישוב מסוים בו הוא תכנן לארגן את הנופש, ושאל על מצב העירוב שם. בדקתי מה קורה באותו יישוב, והסתבר שיש שם בסיס לעירוב, אך הוא רחוק מאוד מלהיות תקין, ובוודאי שהוא לא מהודר. הוא כבר היה ערב סגירה עם בעל המקום, אחרי משא ומתן של כמה שבועות, אך הוא הודיע לו: 'כל עוד אין עירוב אנחנו לא חותמים'. בעקבות כך בעל המתחם בעצמו פנה לראשי היישוב ולחץ עליהם, ובעקבות כך הם פנו לרבנים ואכן בימים אלה הם מטפלים בנושא. זה הוכיח לנו שלפעמים דווקא כאשר הדרישה מגיעה מהתושבים עצמם, הנושא פשוט מטופל. אז כן, חשוב מאוד שהציבור כולו וגם בעלי הצימרים ידעו שאם לא ידרשו – הם לא יקבלו, ואם הם יבקשו וידרשו, יש סיכוי טוב שזה יקרה.

"השליחות היא גדולה מאוד ונוגעת לכל אחד מאיתנו שקורא כעת שורות אלה", מדגיש הרב וינד, "שכן כולנו יודעים שקיום מצוות הוא לעתים קשה ודורש מאתנו רבות, אבל מצוות עירוב מתייחדת בכך שאתה יכול לפעול בנושא, ולדאוג לכך שהיישוב יהיה מוקף בעירוב, ובזכות זה אפילו אם יש ביישוב אלף תושבים בלבד, וחלקם שונאי דת וכלל לא איכפת להם מהשבת – אתה מציל בכך אותם ואת ילדיהם בכל שבת מחדש מעשרות חילולי שבת מהתורה ומדברי חכמים. אי אפשר לתאר את גודל הזכות וההזדמנות, שלא לדבר על ערים גדולות שבהן מספר התושבים גדול בהרבה.

"אם כל אחד מאיתנו ידרוש עירוב מהודר גם במקום מגוריו וגם כשהוא נוסע לחופש, ויציב את זה כתנאי בל יעבור, אזי נגיע במהירות למצב שברוב היישובים בארץ יהיה עירוב מהודר".

שאלות ובירורים בענייני עירוב: בית ההוראה בית העירוב 02-5-666-999

ובאימייל COM.GMAIL@025666999E