מדוע ישראלים נוסעים להודו? על חיפוש רוחני במקום הלא נכון

צעירים רבים נוהגים לנסוע להודו לאחר שירותם הצבאי, במטרה לחפש חוויה רוחנית בארצות המזרח. אך מדוע דווקא לשם? מסתבר שמדובר בעניין של שיווק: "חוכמת המזרח" משווקת כיום בחברה המערבית בתור חוכמה גנוזה ומיוחדת בידי אינספור ספרים ומרצים שמדברים בשמה. בהוליווד מציגים בדרך קבע את דמות הזקן ההודי בתור חכם-סוד נבון ושליו, בעוד שדמויות דתיות אחרות, כמו כמרים, יוצגו בשיא השחיתות והניצול... פשוט עניין של שיווק!

אך מאחורי מסך העשן, קיימת למעשה אירוניה גדולה בנופך המסתורין והעומק שמייחסים אל דתות המזרח, כמו גם בטענתם לאהבת אדם. קודם כל, דתות המזרח מונות מעל 1.2 מיליארד מאמינים, ואינן "סודיות" בכלל. דתות אליליות אלו קיימות מזה אלפי שנים, ומאמיניהן הפרימיטיביים עובדים פסלים ואלילים בעלי גוף, תאוות ויצרים, מניחים לפניהם מזון ומקריבים להם קורבנות (בין השנים 2014 עד 2021 למניינם, נרשמו בהודו 103 מקרים של הקרבת קורבן אדם לפיוס אלילים במקדשים...). להודים יש מנהג לקדש לא רק צלמים, אלא גם בני-אדם: מאות גורואים בהודו נעבדים כמו אלים, תלמידיהם משתחווים לפניהם ומניחים לרגליהם מתנות וכסף.

לגבי אהבת האדם, דתות המזרח לא יצרו חברות מוסריות או צודקות יותר לאורך הדורות: במשך אלפי שנים נהגו ההודים להתעמר בחלשים ובמסכנים בחברה, בעניים וביתומים, עד כדי מנהג של שריפת אלמנות ("סאטי"), ומנהג ה"קאסטות" - אמונה גזענית על אנשים "טהורים" מול "טמאים" מלידה, ללא כל אפשרות ל"גיור" ושינוי גורלם. מושגי יסוד כמו "אלמנה ויתום לא תענון", "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" ו"לפני עיוור לא תיתן מכשול" היו זרים להודים.

"רוחניותו" של הבודהיסט מסתכמת בפתרון אנוכי לסבל האישי שלו, בהתרכזות אובססיבית בתודעתו, ולא באהבת האדם או תיקון העולם. לאורך אלפי שנים, בודהיסטים התבודדו לעצמם במנזרים. הם לא פתחו בתי תמחוי ובתי יתומים, לא ביקשו לעזור לעניים ולחלשים בחברה ולא ניסו לקדם צדק ומוסר במדינה. מסיבה זו, עד עצם היום הזה חיים ההודים בעוני מחפיר (41.6% מהאוכלוסייה מתחת לקו העוני, עם שחיתות שלטונית חוצה שיאים). מאחר שדתות המזרח התנגדו לשכל ולחשיבה, הן לא קידמו רפואה וטכנולוגיה, ומאמיניהן נותרו לחיות בחברות פרימיטיביות. אף לאחר שנחשפו למדע המערבי והקידמה, מיליוני הודים עדיין מתים ממחלות וחוסר היגיינה שהיה ניתן לחנך לתיקונם, לו רק היו עוזבים את החשיבה האלילית.

על אף שעובדות היסטוריות אלו מפורסמות ומתועדות, השיווק כבר עשה את שלו, וכיום ישראלים רבים מאמינים שבהודו ימצאו את התשובה הרוחנית שחיפשו. לו רק היו מחפשים את רוחניותם בבית, לומדים פרקי אבות, מתנסים ב"מדיטציה היהודית" המכונה שבת קודש ונחשפים לחוכמת ישראל העשירה והעתיקה בת 3,300 השנה, לא היו מסוגלים אחר כך להתרשם מאף חיקוי וזיוף.