נוטלים כדורי שינה? כדאי שתקראו את זה

מדי פעם עולות לכותרות טענות מדעיות שנשמעות דרמטיות ומעוררות דאגה. אחת מהן היא הטענה שכדורי שינה פוגעים בתהליך "ניקוי" המוח, תהליך שמתרחש במהלך השינה ושנחשב חיוני לבריאות ותפקוד המוח. אך האם באמת כך הדבר? ד"ר עמית גרין, מומחה לרפואת שינה ופסיכולוג מאסותא מרכזים רפואיים, מבקש להעמיד דברים על דיוקם.

"הטענה שכדורי שינה פוגעים ביכולת של המוח לנקות את עצמו – מוכרת, אך זו טעות ידועה”, מסביר ד"ר גרין. לדבריו, השינה היא תהליך מורכב וקריטי, שבלעדיו לא ניתן לקיים תפקודים חשובים כמו קשב, ריכוז, זיכרון, מצב רוח ואפילו למידה. אך מה קורה כאשר אדם סובל מנדודי שינה חמורים, ואינו מצליח לישון שעות מספקות או שינה איכותית?

לדברי ד"ר גרין, "הבחירה היא לא בין לישון טוב לבין לישון עם כדורי שינה. השאלה היא האם לא לישון כלל, לישון פחות טוב, או לישון עם כדורי שינה. הבחירה העדיפה, במקרים כאלה, היא לישון עם כדורי שינה".

נדודי שינה כרוניים אינם רק חוויה מתסכלת, אלא בעיה רפואית של ממש. חסך שינה כרוני עלול לגרום לפגיעה במערכת החיסון, עלייה בסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב, ולפגיעה משמעותית באיכות החיים. לדברי ד"ר גרין, במקרים כאלה, שימוש מושכל בכדורי שינה, תחת פיקוח רפואי, יכול להיות פתרון חשוב ויעיל.

כדורי שינה הם טיפול תרופתי, וכמו כל תרופה, הם יכולים להיות מלווים בתופעות לוואי. לכן, ד"ר גרין מדגיש את החשיבות של מעקב רפואי. “לא לוקחים כדורי שינה ללא ליווי של רופא, כדי לוודא שהטיפול יעיל ונטול תופעות לוואי מיותרות". פיקוח רפואי מאפשר להתאים את סוג הטיפול לצרכים האישיים של המטופל ולנהל סיכונים באופן מושכל.

חשוב לציין כי כדורי שינה אינם אמורים להיות הפתרון הראשון לנדודי שינה. ד"ר גרין ממליץ להתחיל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לניהול נדודי שינה. טיפול זה מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות שמפריעים לשינה, ובבניית הרגלים ושגרה שיקלו על המטופל להירדם ולישון שינה איכותית. הטיפול נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר לניהול בעיות שינה.

“במקרים שבהם הטיפול ההתנהגותי אינו מספק פתרון, והמטופל עומד בפני הבחירה בין לישון גרוע או לא לישון בכלל, עדיף להיעזר בכדורי שינה”, מציין ד"ר גרין. הוא מדגיש כי השפעת נדודי שינה חמורים יכולה להיות חמורה יותר מהסיכונים האפשריים של כדורי שינה.
חסך שינה מתמשך עלול לגרום לפגיעה בתפקוד היומיומי, בתחושת הרווחה, ואפילו להחמיר מצבים רפואיים קיימים. לכן, כאשר הטיפול התרופתי מבוצע בצורה מבוקרת, הוא יכול להיות כלי חשוב להתמודדות עם נדודי שינה.

במהלך השינה, המוח מבצע תהליכים חשובים של ניקוי פסולת מטבולית, המוכרים כתהליך ה“מערכת הגלימפטית”. יש הטוענים שכדורי שינה עלולים לפגוע בתהליך זה, אך ד"ר גרין סבור אחרת. “אין הוכחה חד משמעית שטיפול בכדורי שינה פוגע בתהליך הזה בצורה משמעותית. למעשה, כאשר אדם סובל מחסך שינה חמור, הנזק שנגרם מחוסר שינה משמעותי הרבה יותר מהשפעות אפשריות של כדורי שינה".

כמו כל טיפול תרופתי, גם לכדורי שינה יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, הם מאפשרים שינה טובה יותר במצבים שבהם קשה להירדם או להישאר רדומים. מצד שני, תופעות לוואי אפשריות עשויות לכלול עייפות במהלך היום, שינויים במצב הרוח או תלות בתרופה.

“כאן בדיוק נכנס תפקידו של הרופא המומחה, שידע לאזן בין היתרונות והחסרונות ולהציע למטופל את הפתרון הטוב ביותר עבורו", הוא מסכם.