אלמנתו של עודד ליפשיץ: "חטפנו מכה קשה מהאנשים שעזרנו להם בצד השני"

מאות ליוו אחר הצהריים (שלישי) למנוחות את עודד ליפשיץ הי"ד, שנרצח בשבי חמאס וגופתו הובאה לישראל. ליפשיץ נטמן בבית העלמין בקיבוץ ניר עוז, ממנו נחטף. אלפי אזרחים, שעמדו בצדי הדרכים ודגלי ישראל בידיהם, ליוו את הארון שיצא בצהריים מבית חברה קדישא בראשון לציון, אל קיבוץ ניר עוז.

אלמנתו של ליפשיץ, יוכבד, שנחטפה יחד עימו ושוחררה משבי חמאס בנובמבר 2023, ספדה לבעלה: "חטיפתנו ומותך מערערים אותי. לחמנו כל השנים למען צדק חברתי, ולמען השלום. לצערי חטפנו מכה קשה מהאנשים שעזרנו להם בצד השני. אני עומדת פה המומה, לראות את כמות הקברים, וההרס הנורא של קהילתנו, קהילת ניר עוז".

"עודד יקירי, מוזר לי ובלתי נתפס שאני עומדת מול קהל ומספידה אותך. הבמה הייתה תמיד שלך, ואני לצידך. אתה כתבת בכישרון רב, ואני הייתי הצלמת האישית שלך. אני רוצה להודות לך על מסע חיים מוצלח של 67 שנים שצעדנו יחדיו. הקמנו משפחה לתפארת, דור המשך שיש במה להתגאות בו! אני רואה אותך ממשיך להתקיים בכל אחד מילדינו, נכדינו ונינתנו. שלום, עודד יקירי, ניפגש בבוא העת".

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא דברים בהלוויה: "עודד היקר, אמנם לא זכיתי לצערי להכירך באופן אישי, אבל מאז יום אסוננו הפכת לחלק מחיי כולנו. למעשה, כמו רבים בעמנו, אני חש שאני כבר מכיר אותך היטב: מתוך הראיונות, הנאומים והשיחות של יוכבד המופלאה, משעות על שעות של שיחות עם משפחתך המרשימה, מקריאת המאמרים של חבריך העיתונאים אודותיך, ומסיפורים של עוד ועוד חברות וחברים שלך, אוהבות ואוהבים – שהפכו את דמותך לשם-דבר בארץ ובכל רחבי תבל. היית דמות ישראלית בגרסה השורשית ביותר: תבנית נוף דורך, תבנית נוף מולדתך".

"אדם אוהב שלום ורודף שלום שתמיד הושיט יד לשכניו לשלום, ועשה זאת באופן מפוכח ומעמיק, הרואה בכך אינטרס עליון של מדינת ישראל. ולדאבון ליבנו – מי שנחטף לעזה ונרצח באכזריות מפלצתית על ידי טרוריסטים בני עוולה, רוויי שנאה עיוורת".

"אני ניצב כאן, מול רגבי אדמתך, וכנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל – אני מבקש ממך – עודד האהוב, מיוכבד וממשפחתכם היקרה – סליחה. סליחה שמדינת ישראל לא הגנה עליך, על משפחתך ועל קיבוצך. סליחה שמול מפלצות האדם נאלצת לעמוד לבד. סליחה שלא הספקנו להציל ולהשיב אותך ואת כל חבריך - ממלתעות המרצחים, לכאן, הביתה, בשלום".

"אני שב וקורא מכאן להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שהיא דרך המלך של מדינה מתוקנת – להעמיק באומץ ובמקצועיות בכל מה שגרם למחדל ולאסון הנורא. זו אבן דרך קריטית במסע לעבר ריפוי, שיקום ובניין המדינה והחברה – אחרי השבר הנורא".

ארנון, בנו הבכור של עודד, ספד לאביו: "אבא, עכשיו אתה פה, עכשיו אתה בבית. על צבי ישראל במותיך חלל איך נפלו גיבורים. הוחזרת בעסקה, וברור לי כי לא היית מוכן שמישהו יסכן את עצמו על מנת לחלץ את גופתך. רציתי לספר לך מי אתה עבורי. משפטים כמו 'נאה דורש, נאה מקיים' ו'ואהבת לרעך כמוך' לא היו בשבילך סיסמאות - הם היו דרך חיים. השאיפה האינסופית שלך לעולם שוויוני וטוב יותר הייתה שם תמיד, יחד עם התסכולים שחשת לגבי מצב החברה, המדינה, העולם".

הוא הוסיף: "ידעת לעזור ולפרגן לכולם, אבל מעולם לא ויתרת על דעתך, נלחמת על אמונותיך. ידעתי שאתה מוערך, אבל רק עכשיו אני נחשף לאהבה העצומה ולהיכרות העמוקה של כל כך הרבה אנשים איתך".

הנכד הבכור דניאל ליפשיץ אמר: "אתחיל בתודה לכלל הלוחמים שלחמו במלחמת חרבות ברזל, אחזק את כל משפחות החללים. סבא יקר, אני רוצה להתחיל מהסוף - נלחמתי בכל הכוח, רצתי במגרש חדש ותפסתי כל כדור שיכולתי. היית איתי - מראה לי את הדרך ומלמד. תמיד ביקשת שאחפש את הטוב בכל אדם".

"שלחת לי שיעור לחיים, לימדת אותי להתרכז באנשים. אני בוחר לראות במותך שיעור נוסף על מלחמה ושלום. הגיע לך למות בשיבה טובה. אני אוהב אותך סבא, בחייך ובמותך היית מורה הדרך שלי. תמשיך לשלוח לי רמזים ואני אדע לתפוס אותם. תנוח על משכבך בשלום, איש צודק וחכם".

להלוויה בקיבוץ ניר עוז הגיעו שר הפנים משה ארבל, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, כמו גם שורדי שבי ובני משפחות חטופים - גדי מוזס, תמי מצגר, רותי מונדר, עינב צנגאוקר ובתה נטלי, אילנה גריצ'בסקי וסילביה קוניו. בנוסף נכחו בהלוויה שגרירי גרמניה, בריטניה ופולין.