חדשות בארץ
נועה ארגמני באו"ם: "אחד החוטפים רצח בשבי את איתי סבירסקי"
שורדת השבי נועה ארגמני נשאה דברים בפני חברי מועצת הביטחון של האו"ם. הזמנתה של ארגמני נעשתה ביוזמת המשלחות הישראלית והאמריקנית
- שלומי דיאז
- פורסם כ"ז שבט התשפ"ה

שורדת השבי נועה ארגמני נשאה היום (שלישי) דברים בפני חברי מועצת הביטחון של האו"ם, במהלך דיון על המצב בעזה. ארגמני הוזמנה לשאת דברים ביוזמת משלחות ישראל וארה"ב.
בנאומה סיפרה ארגמני כי יום אחד צה"ל תקף באזור בו הוחזקה, יחד עם יוסי שרעבי ואיתי סבירסקי. לדבריה, "יצאתי מההריסות אבל לא הצלחתי להציל את יוסי שרעבי. לקחו אותי ואת איתי סבירסקי לבית אחר, ויומיים לאחר מכן אחד מהחוטפים רצח את איתי".
כזכור, בחודש דצמבר האחרון צה"ל הודיע כי גופתו של סבירסקי חולצה מעזה. סבירסקי, בן 38 מתל אביב, נולד וגדל בקיבוץ בארי. הוא שהה בבית הוריו בקיבוץ ונחטף מהממ"ד בו היה עם אימו אורית, שנרצחה יחד עם אביו רפי.
איתי הוחזק בשבי יחד עם יוסי שרעבי ונועה ארגמני שחולצה מהשבי, ב-14 בינואר פרסם חמאס סרטון של השלושה. 98 ימים אחרי שנחטף איתי נרצח על ידי שוביו, לאחר שמבנה בו שהו שלושת החטופים קרס מהפצצות של חיל האוויר באזור בו הוחזקו. בקריסת המבנה נהרג יוסי שרעבי, נועה ארגמני היא היחידה שרדה את התקרית.
בנאומה היום אמרה ארגמני לחברי המועצה: "נחטפתי על ידי מחבלי חמאס מפסטיבל נובה יחד עם בן זוגי, אבינתן אור. נלקחנו בכוח, הופרדנו ונכנסנו לגיהינום עלי אדמות. החזקתי את ידו של אבינתן ככל שיכולתי, אבל ברגע אחד של אימה נקרענו זה מזו, ונגררנו אל הלא נודע".
"יש 63 חטופים שחיים את הסיוט הזה. הם נמצאים בחשיכה מוחלטת, מבלי לדעת אם יחיו או ימותו ברגע הבא. כל רגע שעובר הוא נצח של סבל. אנחנו מדברים על אנשים חפים מפשע שנחטפו ממיטותיהם, ממסיבת ריקודים, מחייהם הפשוטים – ונלקחו לעולם של עינויים והשפלה. חמאס התייחס אלינו כמו לכלים במשחק מרושע, מונעים מאכזריות לשמה".
"אתם לא צריכים שאספר לכם על תינוק בן 9 חודשים, כפיר, ועל אחיו בן ה-4, אריאל ביבס, ואימם שירי. רק אם ותינוקיה – והם נרצחו באכזריות בשבי. הם לא מתו בקרב. הם לא היו לוחמים. הם היו ילדים רכים, שדמם נשפך בברוטליות שלא תיאמן. זהו חמאס – ארגון שמרסק תינוקות בידיו וחוגג את המוות".
ארגמני הוסיפה: "במהלך שהותי בעזה הוחזקתי עם שתי ילדות קטנות – הילה רותם ואמילי הנד. באותו זמן אמילי הייתה בת 8 והילה בת 12. ראיתי את הפחד בעיניהן, את הרעד בגופן. הייתי חייבת להיות חזקה בשבילן, להסתיר את הזוועות כדי שיוכלו לשרוד עוד יום. הקהילה הבינלאומית חייבת להבין: החטופים שלנו חיים בגיהינום עלי אדמות. אין להם זמן! אין להם תקווה בלי מעשה. הם חייבים לחזור הביתה".
תרמו קמחא דפסחא, הביאו שמחה לאלפי משפחות רעבות, וקבלו ערכת ליל סדר מיוחדת >> לחצו כאן או חייגו 073-222-1212
תגובות