עלייה דרמטית של חרמות אקדמיים נגד ישראל. אלו המדינות המובילות

חרמות אקדמיים נגד מוסדות ישראליים צוברות תאוצה במה שנראה כעלייה חסרת תקדים מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. לפי דו"ח שפורסם ביום שני האחרון על ידי איגוד ראשי האוניברסיטאות למאבק בחרמות אקדמיות, נרשמו 500 תקריות של חרם אקדמי בעולם, בחצי השנה האחרונה – עלייה של 66% בהשוואה לששת החודשים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה.

הנתונים החדשים מעידים על מגמה גוברת של נידוי מוסדות אקדמיים ישראליים, בין היתר דרך ביטולי שיתופי פעולה מחקריים, פסילת מאמרים של חוקרים ישראלים, חרם על כנסים מדעיים שבהם משתתפים ישראלים ואף סירוב של חוקרים זרים לבקר באוניברסיטאות ישראליות.

לפי הדו"ח, ארה"ב, בלגיה, ספרד ואנגליה הן המדינות שבהן נרשמו הכי הרבה תקריות של חרמות אקדמיים נגד מוסדות ישראליים. אחריהן מדורגות הולנד, איטליה וקנדה.

ואיך מגיבים בעולם האקדמי? הנה כמה תגובות שיעניינו גם אתכם:

פרופ' משה כהן-אליה, יו"ר איגוד ראשי האוניברסיטאות בישראל:
"אנחנו רואים הסלמה מסוכנת באקדמיה העולמית, שבה מוסדות מחקר מובילים, מחרימים שותפים ישראלים רק בשל זהותם. זו פגיעה חמורה בערכים של חופש אקדמי."

ד"ר רבקה לוי, חוקרת באוניברסיטה העברית:
"החרם הזה פוגע קודם כל במדע. המחקר חייב להיות חופשי מגבולות פוליטיים, אבל נראה שהאקדמיה הבינלאומית מתרחקת מהערך הזה."

ד"ר ג'ון מקאליסטר, חוקר בריטי שתמך בחרם על אוניברסיטאות ישראליות:
"לא ניתן להפריד בין מוסדות אקדמיים ישראליים לבין פעולות הממשלה שלהם. על האקדמיה הישראלית לקחת אחריות על חלקה במערכת."

מהם הביטויים של החרם האקדמי? 

ביטול שיתופי פעולה מחקריים – מוסדות מחקר באירופה ובארה"ב מבטלים פרויקטים משותפים עם אוניברסיטאות בישראל.
הסרת ישראלים מכנסים אקדמיים – חוקרים מדווחים כי נאסר עליהם להשתתף בכנסים בינלאומיים בשל שיוכם האקדמי.
פסילת מאמרים מדעיים – כתבי עת בינלאומיים נמנעים מפרסום מחקרים של מדענים ישראלים.
לחץ על סטודנטים וחוקרים ישראלים – סטודנטים ישראלים בחו"ל מדווחים על הדרה מקורסים ומעבדות מחקר.

התופעה של החרמות האקדמיים משתלבת במגמה רחבה יותר של תנועות חרם (BDS) המכוונות נגד ישראל, אשר התגברו מאז פרוץ המלחמה בעזה. למרות שהחרמות לא מאומצים באופן רשמי על ידי ממשלות או אוניברסיטאות מרכזיות, הלחץ הגובר מצד סטודנטים, קבוצות סגל ומוסדות פרטיים מוביל לפגיעה משמעותית במעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית.

ד"ר עמנואל נבו, מומחה ליחסים בינלאומיים:
"האקדמיה הישראלית היא אחת המובילות בעולם בתחומים כמו רפואה, הייטק, חקלאות ואנרגיה מתחדשת. החרם לא רק פוגע בישראל, אלא גם מגביל את שיתוף הידע העולמי."

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרידמן:
"החרמות הללו הם אנטישמיות במסווה. אנחנו פועלים מול שותפים בינלאומיים כדי לוודא שהאקדמיה הישראלית לא תהיה קורבן להטיה פוליטית."

לאור זאת, גופים משפטיים בעולם בוחנים הגשת תביעות נגד מוסדות המפלים חוקרים ישראלים, בטענה כי מדובר בפגיעה בזכויות האדם ובחופש האקדמי. השאלה הגדולה כעת: האם האקדמיה העולמית תשכיל להפריד בין פוליטיקה למדע – או שהחרם יהפוך לנורמה חדשה?