לומדים מוסר
למה לימוד תורה דורש ריכוז מוחלט? התשובה שתשנה את הדרך בה אתה לומד
אורחות צדיקים על חשיבות הריכוז וההתמדה בלימוד תורה: "מי שיפנה לבו לבטלה – מיד הוא שוכח מה שטרח כל ימיו"
- אמיתי חניה
- פורסם כ"ט שבט התשפ"ה

הציטוט היומי
"וצריך הלומד להיות זריז וזהיר ללמוד. כי מלאכת התורה אינה דומה לשאר מלאכות, כי הלומד שאר מלאכות אפילו יבטל ממנה כמה שנים – לא ישכחנה. אבל כשלומד תורה ואינו חוזר – מיד שוכח. ואפילו אם יחזור מאה פעמים, אם יסיח דעתו ממנה ישכח הכל. והדין נותן, כי כל מלאכות אינן צריכות לב כי אם כשלומד המלאכה בתחילה; אבל בעשייתן אינן צריכות לב, אך עושה מלאכתו וחושב הנה והנה. אבל הלימוד אינו כן, כי כל פעם ופעם צריך לבו לכוון שמועתו, ולא לחשוב בשום דבר אחר כי אם בשמועתו. לכן מי שיפנה לבו לבטלה – מיד הוא שוכח מה שטרח כל ימיו".
(אורחות צדיקים, שער התורה).
משמעות הציטוט
אורחות צדיקים ממליץ ללומד להיות זריז וזהיר בלימודו. כלומר, על האדם להקפיד על לימוד תורה באופן מתמיד וללא עצירות, על מנת למנוע את שכחתה ולהשיג את המקסימום מהלימוד.
כאן טמון ההבדל המרכזי בין לימוד תורה לבין שאר עיסוקי החיים. בעוד שבמלאכות אחרות אפשר להפסיק ולעסוק בהם במשך זמן מה, ושום דבר לא יימחק או ישכח, בלימוד תורה כל הפסקה או חוסר חזרה על החומר עשויים להוביל לשכחה של הידע. בדומה למי שלומד מקצועות אחרים, גם אם יפסיק ללמוד במשך שנים, הוא יוכל להיזכר במלאכתו בקלות יחסית. זה לא נכון לגבי לימוד תורה. אם אדם לא חוזר על מה שלמד, הוא שוכח מיד את החומר שלמד. התורה דורשת חזרה והתמדה, ולא די בלימוד חד פעמי.
"ואפילו אם יחזור מאה פעמים, אם יסיח דעתו ממנה ישכח הכל" –כלומר, לא מספיק לשוב על החומר, אלא יש צורך בריכוז מוחלט על הלימוד. כל פעם שהאדם מסיח את דעתו, הוא עשוי לשכוח את מה שלמד. בכל מלאכה אחרת, כשלומדים אותה בהתחלה, יש צורך להתרכז ולשים לב, אבל בשעת ביצועה, ניתן לבצע אותה מבלי להתרכז בה כל הזמן. לעומת זאת, בלימוד תורה כל שלב דורש ריכוז וכוונה מחודשת.
כל פעם שהאדם לומד תורה, עליו להתמקד בשיעור ולקבוע את לבו ורצונו להקשיב וללמוד. הלומד צריך להיות מרוכז בלימוד בלבד, ולמנוע מחשבות אחרות שיכולות להסיח את הדעת. אם הלומד יפסיק להתרכז בלימוד ויביא את לבו להיסח דעת, הוא עלול לשכוח את כל מה שלמד, גם אם השקיע הרבה זמן ומאמץ.
כמה מילים על המחבר
זהות מחברו של "אורחות צדיקים" אינה ידועה. על פי השערות שונות, נכתב סביב שנת ה'ר' (1440). התמקדותו העיקרית היא בתיקון המידות, כלומר בעבודה על שיפור תכונות האדם והנהגותיו, שנחשבות יסוד חיוני בעבודת ה' ובקיום המצוות. הספר מחולק לפרקים המוקדשים למעלה מ-20 מידות שונות, לצד נושאים חשובים נוספים כמו לימוד תורה, יראת שמים ותשובה.
מה כוחם של שיעורי תורה להחזיר אדם למוטב? ואיך נלחמים למען בורא עולם? הרב שניר גואטה מחזק ומלמד
This is a modal window.
הפיצו את עלון הידברות והיכנסו להגרלות על דלקן לשנה, נופש זוגי
ומתנות נוספות >>
תגובות