המתקפה על העוטף: תחקירי צה"ל מצביעים על כשל רב תחומי שהחל לאחר מבצע "צוק איתן"

צה"ל התיר הערב (חמישי) לפרסום את תחקיר צה"ל המרכזי על כשלי ה-7 באוקטובר. התחקיר מתאר איך נבנתה "הקונספציה הביטחונית" שקרסה עם תחילת מתקפת הטרור על יישובי העוטף, בשמחת תורה. התחקיר העיקרי מצטרף לשורת תחקירים עלה קרבות בעוטף, ביישובים ובגבול. מדובר בתחקירים פנימיים, ואינם כוללים מסקנות אישיות.

השורה התחתונה היא כי במשך שנים פיתחו צה"ל ומערכת הביטחון תפיסה שהתבססה על הנחות יסוד שגויות, ואפשרה לחמאס לבנות בהדרגה את מתקפת הפתע. תחקירי צה"ל מצביעים על כך כי הכשל החל בתקופה שאחרי מבצע "צוק איתן", בשנת 2014.

התחקירים מציינים כי יחיא סינוואר הוביל "שינוי אסטרטגי מהותי" בחמאס, שכללה שינוי מהישענות על לחימה תת-קרקעית למתקפה יבשתית רחבת היקף. במשך שנים התבססה תפיסת הביטחון הישראלית מול עזה על הנחת יסוד מרכזית: חמאס הוא "ארגון מורתע שדבק בהסדרה ובשקט ברצועה לטובת פיתוח אזרחי".

על פי התחקירים ההערכה בצה"ל הייתה שהאיום מרצועת עזה לא נתפס כאיום הגדול ביותר, כאשר במקביל נוצר פער בהבנת נכונות חמאס לממש את חזון "שחרור פלסטין". בתחקירים עלה כי מיד אחרי מבצע "צוק איתן" הקים חמאס גוף מטכ"לי מסודר עם מטה מבצעי בראשות ראאד סעד. תחת פיקודו, התחיל חמאס לתכנן את המתקפה על ישראל. חטיבת המחקר של אגף המודיעין בצה"ל המשיכה להעריך שחמאס מרוכז בבניית מנהרות תת-קרקעיות.

ישראל סברה כי הושגה התרעה, וכי השיגה פגיעה בתת-קרקע של חמאס. המסקנה הישראלית התבססה על "הערכה אופטימית מדי של הישגי שומר החומות", קובע התחקיר.

חלק מהתחקיר נוגע למסמך "חומת יריחו", תוכנית המתקפה של חמאס, שהגיעה לידי ישראל כבר בשנת 2022. למרות שהמסמך תיאר במדויק את כוונות חמאס להבקיע את מערך ההגנה של אוגדת עזה, הוא נתפס כ"רעיון עתידי" המכוון לבניין כוח ולא כאיום ממשי. ההערכה בצה"ל הייתה שחמאס מסוגל לבצע פשיטה של עד שתי פלוגות ועד כ-70 מחבלים – בעוד שבפועל, ב-7 באוקטובר, השתתפו בפשיטה כ-5,600 מחבלים.

התחקיר מצביע על כשל מערכתי נוסף: הפניית משאבים ותשומת לב לזירות אחרות, בעיקר ליו"ש ולזירה הצפונית, על חשבון עזה. נתונים שהוצגו בתחקיר מראים כי בעוד מספר הגדודים והפלוגות שהוקצו לאוגדת עזה נשאר יציב לאורך השנים, היקף הכוחות ביו"ש גדל ב-40% בתקופה המקבילה על רקע מבצע "שובר גלים".

התחקיר המרכזי שהוצג היום מצביע על כך שהמכשול בעוטף לא תוכנן להתמודד עם מתקפה רחבה בהפתעה. ייעודו היה למנוע אירועי מחאות המוניים ולשבש חדירות מוגבלות. בעקבות כך גם צומצם סדר גודל הכוחות בעוטף. התחקיר קובע גם כי הדרגים הטקטיים לא הקפידו כפי שמצופה להיערך להסלמה, גם ללא התרעה.

תחקירי צה"ל מציינים כי חמאס הוליך שולל את ישראל על ידי הימנעות מהסלמות. בשל כך, הארגון לא הצטרף לסבבי הלחימה של הג'יהאד האיסלאמי במהלך השנים 2023-2022. בספטמבר 2022, לפי התחקיר, חמאס כבר היה ב-80 אחוזי כשירות בהיבט ההתקפי, ושקל להפעיל את התוכנית בחגי תשרי באותה שנה.

המתקפה נדחתה אז, אך במאי 2023 התקבלה ההחלטה להפעיל את התוכנית בחגי תשרי של אותה השנה – החלטה שהתממשה לבסוף ב-7 באוקטובר 2023.

תחקיר חטיבת המחקר של אמ"ן מצביע על כשל מערכתי עמוק. החובה להתריע לא מולאה, וקיים פער גדול ומתמשך בהבנת המציאות. התחקיר דוחה את הטענה שמדובר ב"ברבור שחור" - אירוע בלתי צפוי שאי אפשר היה לחזותו.

התחקיר זיהה לפחות עשרה "איתותים" לאורך השנים, שמהם היה ניתן להבין כי התפיסה שגויה, אך הם הוחמצו. בין האיתותים: עליית סינוואר לשלטון ב-2017, התוכנית למלחמה, מבצע "שומר החומות" והימנעות חמאס מהשתתפות בסבבי הלחימה עם הג'יהאד האיסלאמי. למרות כל אלה, המודיעין הישראלי המשיך בתפיסתו כי חמאס דבק בהסדרה".

התחקיר המרכזי ממליץ על הפקת לקחים: שינוי התרבות המודיעינית ופיתוח תרבות הגנתית בכל הדרגים; כל דרג בהגנה נדרש להיערך להגנה מספקת; צורך לעדכן את איום הייחוס ואת תפיסת ההגנה גם לתרחישים של מתקפה, ולא לייחס לאויבים את ההכרה בנחיתות שלהם.

כמו כן, על פי מסקנות התחקיר, יש להיות מוכנים גם לתרחישים שהמודיעין לא הצליח לזהות או לחשוב עליהם.  

הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי, שיסיים את תפקידו בעוד שבוע, הגיב: "ארגון ואדם שלא יודע לעמוד ולהתבונן לכישלון בעיניים יהיה לו מאוד-מאוד קשה לתקן. אני מקפיד מ-7 באוקטובר כל יום, כמה פעמים, להסתכל לכישלון בעיניים. האחריות היא שלי, אני מפקד הצבא בשבעה באוקטובר, ויש לי גם את סך כל האחריות".

"ראיתי אנשים בתחקירים עולים לדבר בקול רועד, אומרים 'כשלנו', לא קל למפקד להגיד 'כשלתי', אני עוד רגע אגיד גם עליי. מסבירים, לוקחים אחריות, רואים את הקושי ואני אומר לכם שיש ערך לדבר הזה שאנחנו עומדים ומדברים קודם כל לשם הלמידה, אבל גם אנשים צריכים לעבור את התהליך ולחוות ולהרגיש ולהתמודד כדי לצאת טוב יותר קדימה".

"יש לנו חיילים שלחמו בגבורה. שמענו בתחקירים את הקולות בקשר, יש לנו תצפיתניות שלא הפסיקו לדווח במקצועיות וקור רוח עד הרגע האחרון, יש לנו מפקדים שקיבלו החלטות דרמטיות, אחרי לחימה, אחרי שנפצעו לצאת לעוד קרב לנסות להציל את המצב, יש לנו פיקוד בכיר בצה"ל שלקח נשק והלך להילחם".