סיון רהב מאיר: קחו איתכם היום משפט אחד ממגילת אסתר

פורים בפתח. צריך להתחיל להתכונן. ביום חמישי בערב וביום שישי בבוקר קוראים את מגילת אסתר, ויש משפט אחד במגילה, שכדאי לקחת איתנו, לכל תחומי החיים. בשיא המשבר, כשגזירת השמדה מאיימת על כל העם היהודי, מרדכי שואל את אסתר המלכה: "וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת?".

כלומר, לא סתם הגעת להיות המלכה. כל מה שעברת הביא אותך לעמדה הזו, ואולי זה הרגע שלך לפעול ולעזור. דווקא את, דווקא כאן, דווקא עכשיו. תשתמשי בכל הכוחות שלך, תבחרי בשליחות, בצד הנכון של ההיסטוריה.

אסתר בוחרת נכון והרגע הזה הופך לחלק משמעותי בהיסטוריה שלנו. פרשנינו כותבים שזה משפט שכל אחד יכול להשתמש בו, גם באירועים פחות דרמטיים: המורה שעומד מול תלמיד גרוע שנכשל שוב ושוב, יכול במשפט אחד לתת לו ביטחון ואמונה בעצמו. המפקד בצבא יכול להציל חייל שהתייאש מהכול ולתת לו מוטיבציה. הבוס ששם לב לעובד, החבר הטוב שרואה מישהו בצרה, וכמובן הורים ובני משפחה ועוד ועוד.

לא סתם הגענו לאן שהגענו, עם הכישרונות והיכולות שלנו. עלינו להסתכל על המציאות, לחפש מה עדיין לא מתוקן בעולם, ולשאול: וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".

פורים שמח.

5 דברים לתענית אסתר, היום

1. צום תענית אסתר - היום, יום חמישי, מלפנות בוקר ועד אחרי צאת הכוכבים. אסתר המלכה מלמדת אותנו מה עושים כשיש צרה, כשיש גזירה של השמדה: היא עצמה יוצאת למבצע נועז לשכנע את אחשוורוש לבטל את הגזירה, אבל במקביל היא מבקשת ממרדכי: ״לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי". היא יודעת שהיא לא יכולה לבד, ומבקשת לראות את כל היהודים מתאחדים, צמים, מתפללים, פועלים ביחד מתוך תשובה, עוצמה ואמונה.

2. שימו לב: זה לא צום בעקבות אירוע מצער, כמו חורבן בית המקדש בתשעה באב, אלא יום שהסתיים בהצלה גדולה. לכן גם בימינו זה נחשב ליום של תפילה וזעקה שמסוגל להביא לישועה. בשנה שעברה רבים אמרו שתענית אסתר היא גם "תענית רומי" או "תענית אגם", למען החטופות שעוד היו אז בשבי בעזה. שנזכה להתקיימות כל התפילות שלנו לטובה.

3. נוהגים לתת ביום הזה צדקה – זכר ל"מחצית השקל" שנתנו בימי בית המקדש. יש כמובן אתרים רבים שאפשר לתרום דרכם.

4. בבתי הכנסת יש תפילות מיוחדות (סליחות ו"אבינו מלכנו"). נהוג גם לומר ביום הזה את פרק כ"ב בתהילים, שמזוהה עם התחינה של אסתר המלכה ("אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי?").

5. בסוף הצום – מתחיל חג הפורים. פרשנינו מסבירים שאחרי יום צום וחשבון נפש, השמחה היא אמיתית ועמוקה. בצאת הצום הולכים לבית הכנסת לשמוע את קריאת מגילת אסתר מתוך קלף, ומשם – פורים...

בשורות טובות!

תכל'ס, מה עושים בפורים?

תכלס, מה המצוות של חג הפורים? איך חוגגים אותו כהלכה, מה עושים מתי? זו השאלה ששאלתם הכי הרבה לקראת משדר הזום שנערך אתמול, כהכנה לפורים. הנה תקציר:

1. היום, יום חמישי – צום תענית אסתר. החל מלפנות בוקר ועד צאת הכוכבים.

2. במוצאי הצום, קוראים את מגילת אסתר בפעם הראשונה. מגילת אסתר היא הרבה יותר מהסיפור ששמענו בגן הילדים. קוראים בה את סיפור ההצלה שאנחנו חוגגים בפורים, על יום ההשמדה שלנו שהתהפך ליום הצלה. את ההיפוך הזה אנחנו חוגגים בפורים ומכוונים שכך גם בחיינו יתרחש היפוך לטובה.

3. מחר, ביום שישי בבוקר - קוראים את מגילת אסתר בפעם השנייה. ביום שישי, בנוסף למקרא מגילה, מקיימים עוד 3 מצוות של חג הפורים – מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת (המינימום: לשלוח שתי מנות, שני סוגי מאכלים, לאדם אחד), מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים (לתת צדקה לשני עניים, בשווי של ארוחה לכל אחד. נותנים צדקה בסכום כסף כזה לפחות) וגם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה (יושבים לסעודה חגיגית ושמחה). וכך מקיימים את 4 המצוות של פורים, שכולן מתחילות באות מ': מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה.

4. בירושלים ובערים בצורות (מוקפות חומה), כידוע, חוגגים אחרת: המצוות מתחלקות השנה בירושלים בין יום חמישי בערב ויום שישי (קריאת מגילה, מתנות לאביונים) לבין יום ראשון (סעודת פורים, משלוח מנות).

5. בתפילה ובברכת המזון יש בפורים תוספת מיוחדת (ובירושלים - גם בשבת): "עַל הַנִּסִּים".

והעיקר – שמחה. שמחה אמיתית, עמוקה ופשוטה, במה שיש לנו, בזהות שלנו, בסיפור הגדול שגם אנחנו חלק ממנו. שנזכה מתוך שמחת הפורים למילים שכתובות במגילת אסתר – "וְנַהֲפוֹךְ הוּא".

שהכול יתהפך לטובה ולברכה.