תחקיר התקיפה על ניר עוז: המחבלים שהו בו שעות, כיתת הכוננות נלחמה בגבורה

כ-500 מחבלים תקפו את קיבוץ ניר עוז במתקפת הטרור בשמחת תורה. במשך שבע שעות הם שהו בקיבוץ מבלי שצה"ל הגיע אליו. 47 תושבים נרצחו, 76 נחטפו, 62 הושבו מהשבי, מהם 49 בחיים. כך עולה מתחקיר צה"ל שפורסם היום (שישי).

על פי התחקיר, המחבלי הגיעו למקום עם תחילת המתקפה, חברי כיתת הכוננות ניהלו קרב גבורה עד שנפלו. כיתת הכוננות של ניר עוז מנתה 16 תקנים, אבל בפועל רק תשעה היו מאוישים. שבעה נכחו באותו בוקר בקיבוץ וכולם נחטפו או נרצחו. 40 דקות חלפו מהרגע שבו עזב האחרון המחבלים את ניר עוז, והגיע אליו כוח קטן של לוחמי יחידת המסתערבים של מג"ב. רק בצהריים הגיע כוח צה"ל.

"לא היה שום קרב או היתקלות בקיבוץ ניר עוז, שספג את המהלומה הכואבת והטראומטית מכולן באותו יום. זה היה הכישלון שבתוך הכישלון של 7 באוקטובר", הודה הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי בפני השורדים, כאשר הציג להם אמש את מסקנות התחקיר.

בראש הצוות שביצע את התחקיר הצבאי על תקיפת ניר עוז עמד האלוף במיל' ערן ניב, שפיקד בשנים האחרונות על אגף התקשוב ועל אוגדת יו"ש ופרש מהצבא. מלאכת התחקור כללה עדויות משורדי הטבח, פצועים ומעט עדויות מודיעיניות וחקירות מחבלים.

התחקיר קבע כי רבים מבני המקום נרצחו בירי או בשריפת בתיהם. רק לשישה מבין כל בתי היישוב לא נכנסו המחבלים. הצוות המתחקר ציין כי "כשל מובנה של פיקוד דרום הביא לכך שלא חצץ בין היישוב לרצועה אף מוצב צה"לי. אלמלא תעוזת התושבים, והעובדה שכמה מהם החזיקו את דלתות הממ"דים בכוחותיהם האחרונים, יכלו המחבלים לחטוף או לרצוח יישוב שלם".

כמו כן, נמצא כי בגזרה המגינה על היישובים במרחב חבל אשכול היו 182 לוחמים ו-57 תומכי לחימה. הכוח התמודד עם תקיפות מקבילות בניר עוז, נירים, כיסופים, מגן ועין השלושה. כוחות מגדוד גולני שפעלו באותו בוקר התקדמו בגבול ולא ביישובים, על פי הנחייה של מפקדי הגזרה. בתחקיר עלה שכוחות גולני קיבלו הוראה להתפצל צפונה ודרומה לכיוון הגבול, וניר עוז נותר לבד.

חלק משמעותי בתחקיר הוקדש לגבורת כיתת הכוננות של ניר עוז. שבעה תושבים חמושים מול 150 מחבלים הראשונים. הם הצליחו לעכב בכשעתיים חלק מהרציחות והחטיפות. בצה"ל ציינו כי הסיבה העיקרית לכך שלא הגיע אף כוח לקיבוץ בשעות הפלישה נוגעת לאובדן הפיקוד והשליטה שמנעו תמונת מצב. מפקדי הגזרה נהרגו בשעה מוקדמת בקרבות; מסוקי הקרב חגו מעל אבל התקשו להבין מה מתחולל בין בתי הרעפים.

מחבלי הנוחבה, מנגד, פעלו ביעילות: הם יצרו מפות של הקיבוץ עם נקודות ציון מרכזיות ועשרה יעדים כדי להבטיח כיבוש מהיר של היישוב. בצבא לא פוסלים שהמידע הגיע גם בסיוע פלסטינים שעבדו בקיבוץ.

שמונה דיווחים נמסרו מהיישוב לחטיבה הדרומית של אוגדת עזה בשעתיים הראשונות של הטבח. מפקד החטיבה, אל"מ אסף חממי הי"ד, נהרג בקרב ליד נירים, אבל קצינים אחרים נותרו בחמ"ל האוגדה שנכבשה. הם קיבלו מידע מצילומי תצפיות וממקורות נוספים, אך הכול התערבב במאות דיווחים נוספים שצפו מהשטח, ואיש במפקדות האחוריות, מפיקוד הדרום ועד לחטיבת המבצעים של המטכ"ל בקריה, לא זכר שניר עוז הוא יישוב צמוד לגבול ויש לשלוח אליו כוחות.

לקראת הצהריים נשלח לקיבוץ צוות מסיירת מטכ"ל, שנתקל במארב נוחבה בצומת מעון, 3-2 קילומטרים מניר עוז. במשך כשעה וחצי ניהלו הלוחמים לחימה קשה לטיהור הצומת ובמהלכה איבדו את מפקדם. לאחר מכן נשלחו לבארי על מתקפה מחבלים רחבה.

התחקיר ציין ליקוי נוסף, הנוגע לאי-מימוש ההחלטה שהתקבלה בשעת בוקר מאוחרת בצמרת צה"ל להטיל קצין בכיר - מפקד חטיבה או אוגדה - על כל גזרת היישובים שנכבשו. לניר עוז לא נשלח אלוף משנה או תת-אלוף שיכלו לעשות מעט סדר.