מחשבות על הדף: איך לכתוב לעצמך בלי פילטרים?

בדרך כלל כשאנחנו כותבים רשימות, אנחנו מדמיינים עיניים שקוראות אותן – בין אם זה חברים, עמיתים או אפילו קוראים אנונימיים. אבל יש סוג אחר של כתיבה: רשימה שנכתבת אך ורק עבורכם. טקסט שהיא לא פוסט ברשתות החברתיות, לא מאמר שמתפרסם אלא משהו אישי לחלוטין – מסמך שכתוב בגובה העיניים שלכם בלי צנזורה, בלי מסכות ובלי צורך להרשים אף אחד.

למה לכתוב לעצמנו?

כלי להתפתחות אישית וריפוי הנפש

כשאנחנו כותבים לעצמנו, אנחנו נותנים מקום אמיתי לרגשות ולמחשבות שלנו, בלי סינונים או דעות של אחרים. זה מקום שבו אנחנו יכולים לבטא את עצמנו בצורה החופשית ביותר, לשתף את הפחדים, התקוות, השאיפות, ולפעמים גם את הכאבים הכי עמוקים שלנו.

כמו כן, אנחנו לא צריכים להסתיר שום דבר, ואין דאגות לגבי איך הדברים נתפסים או מי יקרא אותם. זה נותן לנו את ההזדמנות להכיר את עצמנו טוב יותר, להבין מה קורה לנו בתוכנו, ולפעמים גם למצוא את הדרך להמשיך קדימה. מדובר בתהליך של חיבור פנימי שמחזק אותנו רגשית ומסייע לנו להתמודד עם החיים, כשכל מילה שנכתבת מרגישה כמו צעד נוסף לקראת שלווה פנימית.

כשאנחנו חושפים את רגשותינו על הדף, אנחנו כמו משחררים אותם מהלב, ומפנים מקום לדברים חדשים. זה מאפשר לנו לשוחח עם עצמנו בצורה כנה ובלתי אמצעית, להבין את מקומות הכאב או החרדה, ולפעמים גם למצוא פתרונות או נקודות מבט חדשות שלא חשבנו עליהן לפני כן. ברגעים של תסכול או בלבול, הכתיבה הופכת למפלט שמאפשר לנו לגעת במקומות הפנימיים ביותר שלנו, לטפח את עצמנו ולצמוח. אנחנו לא צריכים להיות שופטים של עצמנו בזמן הכתיבה, רק לשחרר את מה שיש בפנים, ולתת לרגשות להנחות אותנו.

כלי להתקדמות רוחנית

כתיבה לעצמנו היא כלי חשוב לא רק להבעת רגשות, אלא גם לתהליך עבודה על המידות וההתפתחות האישית. כשאנחנו כותבים את המחשבות והתחושות שלנו, אנחנו יכולים לראות באופן ברור יותר את ההתנהגויות שאנחנו רוצים לשפר, את המידות שאנחנו רוצים לתקן, ולבצע רפלקציה עצמית על הדרך בה אנחנו מתנהלים. על ידי רישום מחשבות על מצבים שבהם הגבנו בצורה שלא רצינו, או על הצלחות שבהן הצלחנו לשלוט במידותינו, אנחנו יכולים ללמוד מניסיוננו ולהתבונן איך לשפר וליצור שינוי לטובה.

אז איך מתחילים לכתוב?

1. תשכחו מהקוראים – אין כאלה

כשכותבים לאחרים, יש ציפיות: להיות מסודר, מובן, חד ומדויק. כשכותבים לעצמנו – אין חוקים. לא חייבים לנסח משפטים מושלמים, אפשר לקצר ולקשקש הערות בשוליים.

2. תשתמש בשפה הפרטית שלך

בין אם זה סלנג שאתם אוהבים, ראשי תיבות שאתם מבינים או אפילו סמלים וציורים קטנים שממחישים לכם דברים – אל תנסו לכתוב כמו שמלמדים בבית הספר. אם אתם אוהבים לרשום חצי משפט ולדעת בדיוק למה התכוונתם – לכו על זה.

3. אל תערכו את עצמך

אם קופצת לכם מחשבה בראש, תרשמו אותה כפי שהיא. אין צורך לנסח מחדש, למחוק או לסדר. לפעמים, דווקא מה שנראה כאי-סדר מבטא הכי טוב את מה שעובר עליכם.

4. תכתבו מהר – לפני שהמוח שלכם מתחיל לצנזר

המוח שלנו רגיל לערוך תוך כדי כתיבה. תעקפו אותו – תכתבו קודם את כל מה שיוצא לכם, ורק אז תסתכלו על זה. אם תתחילו להתלבט על כל מילה, תאבדו את האותנטיות.

5. תכתבו במקום שבו אף אחד לא יראה

אם יש לכם חשש שמישהו ימצא את מה שכתבתם – אתם לא תכתבו באמת בחופשיות. תבחרו מקום שבו אף אחד לא יוכל להיתקל בזה במקרה: מחברת מוסתרת, קובץ עם סיסמה, או אפליקציה פרטית שרק אתם ניגשים אליה.

6. תאפשרו לעצמך להיות אמיתי עד הסוף

כתיבה לעצמכם היא המקום היחיד שבו לא צריך לשקר לעצמכם. אם אתם כועסים – תכתבו את זה. אם יש לכם פחדים – תנו להם מקום. המטרה היא לא לייצר "רשימה חכמה", אלא לשים על הדף את האמת שלכם כמו שהיא.

7. תזכרו: זה בשבילכם

אחד הדברים הכי משחררים זה לזכור שאין צורך להרשים, להצדיק, או לשכנע. זה לא הולך לשום מקום, זה לא נועד לפרסום, זה לא משנה איך זה נראה – זה רק שלכם.

וכשאתם באמת כותבים לעצמכם – אתם יכולים לגלות דברים על עצמכם שלא ידעתם קודם.

אז תנו לזה צ'אנס.

הרב זמיר כהן - איך להתקדם בעבודת המידות? צפו