סגירת המעגל המרגשת של אגם ברגר: "הוא הציל אותי בשבי"

במפגש שכולו אור, דמעות, חיבורים לא צפויים וסגירת מעגל מרגשת, פגשה התצפיתנית אגם ברגר, ששוחררה לאחר 498 ימי שבי קשים מנשוא, את בני משפחתו של הרב חיים דרוקמן זצ"ל, לאחר שהתברר כי ספרו "בחיל וברוח" ליווה וחיזק אותה במהלך ימי השבי בעזה.

אגם, שנגעה בלבבות רבים בסיפורה האמיץ, חלקה לראשונה את הכוח שמצאה בין דפי הספר, ואת האמונה שמילאה את רוחה ברגעים האפלים ביותר. המפגש, שנערך בבית הרב, הפך לרגע נדיר של חיבוק בין עולמות – בין ספר ההלכה שכתב הרב - לנערה שנאבקה על אור פנימי במציאות בלתי אפשרית.

כזכור, הספר "בחיל וברוח" של הרב חיים דרוקמן זצ"ל, שחולק בעשרות אלפי עותקים לחיילים בשטחי הכינוס סמוך לרצועת עזה רגע לפני התמרון, התגלגל לידיה של אגם וחיזק את רוחה במהלך השבי בעזה. אגם, לאחר חודשים רבים שלא הסכימה לאכול בשר לא כשר למרות חולשתה, קראה את הספר והבינה ממנו כי בשל פיקוח נפש מותר לה לאכול גם בשר שאינו כשר.

במהלך המפגש, בו השתתפו אגם ברגר ואמה מירב, בני משפחתו של הרב דרוקמן, וראשי פורום 'הננו' להנצחת מורשתו, סיפרה לראשונה אגם כי הרגישה צורך לצום את הצומות הקבועים בלוח השנה היהודי, אך לא ידעה שבשונה מיום כיפור וט' באב - צום תענית אסתר הוא צום שמתחיל בעלות השחר של אותו יום, ולא בשקיעת החמה של ערב קודם לכן. כך יצא שבתנאי שבי לא הגיוניים צמה אגם ברגר את צום תענית אסתר החל מערב קודם.

רגע מרגש במיוחד התרחש כאשר נינתו בת ה-12 של הרב דרוקמן, הקריאה במהלך המפגש את הדרשה שהכינה לבת המצווה שלה. באופן מפתיע, הנינה הכינה דרשה המחברת בין דמותה של אסתר המלכה לבין סיפורה של אגם ברגר, מבלי לדעת כלל שאגם עצמה תגיע באותו היום לבית סבא-רבא שלה. המחווה הספונטנית הותירה את כל הנוכחים נרגשים ונדהמים.

יניב סופן, ראש פורום 'הננו', אמר: "המפגש היום היה סגירת מעגל מדהימה. לראות את אגם, שנתנה לנו שיעור באמונה ובחוסן נפשי, יושבת בבית הרב שספרו נתן לה כוח בשבי - זה ריגש את כולנו עד דמעות. הרב דרוקמן לימד תמיד שהאמונה היא המעיין שממנו שואבים כוח, ואגם היא ההוכחה החיה לכך".

בני משפחתו של הרב דרוקמן וחברי פורום 'הננו' העניקו לאגם מזכרת מיוחדת לסגירת המעגל – את הספר המלא "בחיל וברוח" שכתב הרב דרוקמן, ושגרסה מקוצרת שלו חיזקה את אגם בשבי.

אגם, שאמונתה וחוסנה ריגשו מיליונים בעם ישראל, אמרה: "אני לא יודעת איך הייתי עוברת את זה בלי האמונה שלי – זה מה שנתן לי תקווה".