כיפת ברזל לנפש? מחקר חדש חושף את הקשר בין אמונה דתית לבריאות נפשית במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

בתוך מציאות מטלטלת של אובדן, פחד ואי ודאות, דווקא האמונה הדתית התגלתה כעוגן יציב לרבים מהישראלים. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת הבינלאומי Journal of Happiness Studies, מראה כי אנשים בעלי אמונה דתית חזקה הצליחו לשמור על רמות אושר גבוהות יותר וחרדה נמוכה יותר במהלך מלחמת חרבות ברזל. הנתונים מצביעים על כך שהרוח – ולא רק הגוף – זקוקה להגנה בעתות משבר.

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים, בהובלת פרופ' טל שביט מאוניברסיטת אריאל, פרופ' איל להב מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר אריק שרמן מהמרכז האקדמי רופין, ובמהלכו נחקרו נתוניהם של 1,189 ישראלים שרואיינו בשתי נקודות זמן: לפני פרוץ המלחמה ובמהלך החודש הראשון שלה. המטרה הייתה לבחון כיצד השפיעה מלחמת חרבות ברזל על רמות האושר והחרדה של הציבור בישראל.

מן המחקר עלה כי חלה ירידה משמעותית של 25.5% ברגשות חיוביים במהלך המלחמה, לצד עלייה דרמטית של 85.9% ברגשות שליליים. בנוסף, נרשמה ירידה של 9.6% בשביעות הרצון מהחיים וירידה של 2.8% בתחושת המשמעות בחיים.

בנוסף הצביע המחקר על כך שבעוד שברוב תחומי החיים אנשים הפחיתו את השקעתם, כדוגמת עבודה, פנאי ובריאות, נרשמה דווקא עלייה במעורבות הקהילתית - אנשים נרתמו יותר לקהילה ופחות לעצמם.

עם זאת, באופן פרדוקסלי, דווקא מי שהשקיע יותר מאמצים בקהילה לפני המלחמה חווה רגשות שליליים חזקים יותר במהלכה, ככל הנראה בשל חשיפה מוגברת לפגיעה בקהילות השונות.

עוד הצביע המחקר על כך שככל שהאמונה הדתית היתה חזקה יותר בקרב המשתתפים, כך העלייה ברגשות השליליים והירידה באושר היו מתונות יותר. גם רמות החרדה נמצאו נמוכות יותר בקרב אנשים דתיים יותר.

מן המחקר עולה הבנה מעמיקה יותר של גורמי חוסן נפשי בעת משבר לאומי, תובנות חדשות לגבי התפקיד המורכב של מעורבות קהילתית והצורך בפיתוח מערכות תמיכה מותאמות. תפקיד האמונה הדתית כגורם מחסן התבררה אף היא באופן ברור, והחוקרים קוראים להתמקד בחשיבות ההכרה בעובדה זו.