הקרב האחרון בין יצחק לישמעאל: למה האסלאם מתנגד למדינה יהודית?

היהודים ישבו בגלות במשך אלפיים שנה, אבל לא היה אפילו יום אחד שבו לא חיכו וציפו לגאולה ולחזרתם לארץ ישראל. תמיד שמרו על זהות נבדלת מהעמים שאליהם התגלגלו, מזהירים בבדידותם ובשונותם. כל זה עד לתקופת האמנציפציה והחילון באירופה. באותה התקופה פסק מספר רב והולך של יהודים מלהתפלל לגאולה ולביאת משיח. למה לנו לשבת ולצפות לביאת המשיח ולשיבה לארץ ישראל, אם יכולים אנו להיות כגרמנים לכל דבר? טוב לנו לשבת בצל הבוקיצות אשר על הריין בגרמניה על פני הדקלים שעל נהר הירדן. תקוותם נכשלה כישלון חרוץ. התרבות האירופית לא הייתה מוכנה באמת להכיל את היהודים כשווים. התברר שהאנטישמיות מושרשת באירופאים עמוק מדי, ושדיבוריהם על שוויון היו ביטוי לרצונם להשתוות לאצילים אשר מעליהם, והם לא באמת היו מוכנים לרומם את היהודים אשר מתחתיהם. היהודים החלו להאמין שאין להם תקווה להשתלב בתרבות האירופית, ואם ברצונם להיות כשווים בין האומות, עליהם לעשות זאת בארץ משלהם. כך קמה לה הציונות.

פרשת דרייפוס השפיעה רבות על התסכול שלו היו שותפים היהודים. המסר שהועבר ליהודים מממשלת צרפת בפרשת דרייפוס היה שלעולם לא יחשבו ל"צרפתים אמיתיים", לא משנה מה יעשו. בין השאר השפיעה הפרשה על כתב בעיתון ומחזאי בשם תיאודור הרצל, שפרשיית דרייפוס אישרה לו את מה שהוא חשב, שהיהודים חייבים מדינה משלהם, שבה יוכלו להסתובב כיהודים, בטבעיות, ללא חשש. הוא הקים את תנועת הציונות שהביאה לעליות גדולות של יהודים לא"י.

תמיד היו יהודים ששאפו וגם עלו לארץ ישראל, אבל הם לא עלו בשביל להקים מדינה, אלא כדי לקרב את הגאולה. הציונות היה הרעיון הראשון שבו תכננו היהודים לגאול את עצמם בכוח הזרוע.

המוסלמים לא יכלו לעכל את הרעיון שהיהודים עוברים תחיה לאומית. הרי לפי האסלאם, היהודים צריכים לשלם את הג'יזיה בעודם מושפלים, עד אשר יחזרו בהם מטעותם ויקבלו עליהם את דת מוחמד. בתחילה, ההתנגדות המוסלמית הייתה מקומית ולא מאורגנת. אבל כבר במרד הערבי הגדול, מדינות ערב היו מעורבות עד הצוואר. הן תמכו בפלשתינים כלכלית, ארגונית וצבאית.

עיקר תמיכת הערבים במלחמה נגד היהודים החלה במרד הגדול. אחד הנתמכים הידועים ביותר של מדינות ערב הוא חאג' אמין אל חוסייני, שהיה המנהיג הדתי של הערבים בארץ ישראל. הוא הטיף לכל הפוגרומים, ויזם חימוש של מליציות ערביות בעזרת תמיכה של ממשלות עיראק וסעודיה. ממשלות עיראק וסעודיה ממנו מיליציות וסייעו בהעברת חימושים לפלוגות הערביות.

מפקד המרד הגדול היה "פאוזי קאקוג'י", קצין טורקי לשעבר ממוצא לבנוני שחי בעיראק. הוא הביא לוחמים רבים שששו להתנדב מעיראק ומסוריה. בעתיד, לאחר כישלון המרד, תמנה אותו הליגה הערבית בשנת 1947 למפקד "צבא ההצלה", ותתמוך בו – מבחינה כספית, בגיוס לוחמים ובעזרה פוליטית.

לאחר ועידת פיל, שבה הוסכם להקים מדינה פצפונת ליהודים בארץ ישראל, התכנסו המדינות הערביות החברות ב"ועד הערבי העליון" לוועידת בלודן. שם, בנאומו, הדגיש נציג הוועד הערבי העליון כי "בארץ ישראל עומדים הערביות והאסלאם נגד "היהדות העולמית", ולכן על כל ערבי ומוסלמי לשאת בחלקו במעמסת הגנתה". בוועידה התנגדו המדינות המוסלמיות להקמת מדינה יהודית בכל ווריאציה שהיא, תמכו במרד הערבי הגדול ודנו בדרכי משלוח נשק ומתנדבים להילחם ביהודים. כל זה לפני ה"נכבה", לפני הכיבוש. כבר אז הסתכלו מדינות ערב על מדינה יהודית בארץ ישראל כעל דבר שלא יעלה על הדעת.

ב-1947 שלחה הליגה הערבית את "צבא ההצלה" בפיקודו של קאקוג'י, גייסה לו לוחמים מתנדבים, חימשה אותו ושלחה אותו להילחם ביהודים עוד לפני קום המדינה.

כאשר לבסוף קמה מדינת ישראל, פלשו צבאות ערב למדינה הצעירה במטרה לעשות שואה שניה, רחמנא ליצלן. בניסים גדולים, עד היום הם לא הצליחו במשימתם.

זהו הסיבוב האחרון בין יצחק לישמעאל. ישמעאל רואה את יצחק קם מן המתים, ותובע לעצמו את ארץ אבותיו, שם ימשיך במסורת אבותיו ויקרא לאלוקיו בשם אברהם. בתמונת עולמו רואה ישמעאל את עצמו כמי שהוא ורק הוא ממשיך את מסורת אברהם, ועדות לניצחונו היא עליבותם של בני ישראל. תקומה חדשה לבני ישראל היא עדות לנצחיותו, ושמיטת הקרקע מתחת לתביעתו של ישמעאל לבעלות על תורת אברהם. לכן הבעיה הפלסטינית היא לא בעיה של הפלסטינים בלבד, והיא גם לא בעיה של זכויות אדם, או עקרונות אחרים שלא ממש מעניינים אותם. הוא מלחמה דתית, וכל האומה המוסלמית מכל קצוות הארץ תתגייס אליה. ישמעאל לא ייתן ליצחק לחדש את ימיו ולדחוק אותו לשוליים, וכמו בראשית האסלאם, אם היהודים לא יקבלו על עצמם את עליונות האסלאם ויתנו לו את הבכורה, האסלאם ימחץ אותם ויעיף אותם מבימת ההיסטוריה.

בתור יהודים, המצב שעם זה או אחר רוצה להשמיד אותנו, הוא לא חדש. וכמו בפעמים הקודמות, הבנים שלנו יקראו בשם השם גם אחרי האסלאם. אנחנו לא נוותר על הירושה הכבירה שירשנו מאבינו הגדול אברהם, נמשיך להיות אור לגויים, וככה ננצח.