נתיבות שלום על פרשת כי תצא: פירוש קצר ומרתק שיענג לכם את שולחן השבת

בפרשת השבוע, פרשת כי תצא, נאמר: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך". המפרשים תוהים מדוע נאמרה מצוות מעקה דווקא לגג, והרי דין זה נוגע גם לבור ולכל דבר שהיזקו מצוי.

מבאר הנתיבות שלום על פי דבריו של האדמו"ר ה"בית אברהם" שמבאר את הפסוק: "יעזוב רשע דרכו", כלומר שלא מספיק שיעשה תשובה על פרט זה או אחר, אלא יזנח לגמרי את הדרך שהלך בה עד כה וייקח את עצמו לדרך חדשה. וזו כוונת הפסוק: "כי תבנה בית חדש", כאשר יהודי רואה שכל מהותו מופרכת, ומה יועיל לו אם יעשה תשובה על פרט זה או אחר, וחפץ הוא לבנות בית חדש, לבנות את כל מהותו מחדש. העצה עבורו היא, "ועשית מעקה לגגך", מרמז למידת היראה, כי מעקה הוא גדרים וסייגים, וזו העצה לאדם הרוצה לבנות את עצמו מחדש. וכך כתב בעל "פרי הארץ", שאי אפשר לאדם לשלוט על תאוותיו, אלא על ידי מידת היראה.

גג מרמז על ראש האדם, וראשית העבודה בבניית בית חדש היא עשיית מעקה. כך כאשר אדם בונה את עצמו מחדש, עליו לתקן את הראש. נאמר כי בראש האדם יש 7 שערים – 2 עיניים, 2 אוזניים, 2 נקבי האף ופה – ובשערים אלו על האדם לעשות גדרות וסייגים במידת היראה, שכל אלו הם עניינים שאינם במעשה ואיש אינו יודע מזה – רק הבורא יתברך היודע כל מעשי בני אדם וכל מחשבותם. והתפקיד הראשון הוא "ועשית מעקה לגגך", מפני שכל ענייני האדם ופעולותיו תלויים ב-7 שערי הגולגולת, כמו שאמרו חז"ל: "העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרים".

זה יסוד התשובה: לבנות את עצמו מחדש מהמסד ועד הטפחות, וההתחלה היא "ועשית מעקה לגגך" במידת היראה. וכמו שמצינו בקבלת התורה שההתחלה היתה במידת היראה, כמו שנאמר: "ויחרד כל העם אשר במחנה", ואמרו חז"ל (ברכות כב) שהתורה ניתנה באימה וביראה וברתת ובזיע.

מוסיף הנתיבות שלום: כשם שבאדם יש ראש, כך בשנה יש ראש השנה שהוא בחינת ראש של השנה כולה, ועל כך מרומז ב"כי תבנה בית חדש", כאשר יהודי רוצה לבנות את עצמו בבחינת בית חדש בראש השנה, הדרך היא "ועשית מעקה לגגך", שיאחז במידת היראה בימים אלו, ימי ראש השנה, כפי שנאמר בספרים הקדושים שהעבודה של יהודי בימים הנוראים צריכה להיות במידת היראה, כיוון שלמעלה הם ימי דין – על כן גם למטה צריכה העבודה להיות במידת היראה. וטעם נוסף הוא מפני שרק על ידי מידת היראה תתקיים התשובה, שיסוד התשובה הוא מידת היראה.