מרתק: מה קרה כשהקרימינולוג ניתח את התנ"ך בשיטתו המדעית?

אבינועם ספיר הוא קרימינולוג, חוקר פשע. הוא זה שאמור לזהות מתי אנשים משקרים. במסגרת עבודתו הוא מנהל בדיקות פוליגרף במשטרת ישראל, וגם בחברות פרטיות. הוא מלמד בארץ ובעולם מקצוע שנקרא "תשאול": כיצד לתשאל אנשים, ולזהות אם הם דוברים אמת או שקר.

ספיר פיתח שיטה שנקראת scan – ניתוח תוכן מדעי, לפיה הוא מספק קריטריונים שונים שניתן לבדוק אותם בצורה מדויקת, ולהסיק אם האדם דובר אמת או שקר. השיטה נמצאת בשימוש של הרבה ארגונים בעולם, והוא מרצה עליה במדינות שונות בחו"ל. גם ארגוני ביון וצבאות מהעולם למדו ממנו את השיטה, כדי לייעל את שירותי הריגול, הביון וכריית המידע.

במשך שנים עסק ספיר בתחום, עד שנתקל בפרסומים המתארים מחקרים, או מחקרים-כביכול, על התורה, ומכחישים את אמינותה. ספיר אמר לעצמו: אני אדם דתי, משמש כ"בעל קורא", ארבע פעמים בשבוע קריאת התורה. פיתחתי שיטה לזהות דברי אמת. למה שלא איישם את השיטה הזו על ספר התורה?

אמר ועשה. הוא החל לחקור את ספר התורה על פי השיטות שהוא פיתח. במשך תקופה ארוכה הוא ביצע את מחקרו, ולא הופתע לגלות כי בדרכים שפיתח, ניתן להראות את אמיתות ואמינות התורה. מחקר הטקסט מוכיח שהתורה לא נכתבה על ידי דמויות שונות, והעיקר: מוכיח שהתוכן שבה אמיתי.

בריאיון לעיתונות הוא אומר: "במסגרת התמחותי, אני מקבל טקסט, תמלול של עדות, ואני יכול לומר מי כתב אותו ואם הוא דובר אמת...

"לכל אחד מאיתנו יש די-אן-איי לשוני. אנחנו משתמשים באותן המילים, אבל מעניקים להן משמעויות שונות. זה שכולנו דוברי עברית – לא אומר שאנחנו יכולים לקרוא את התנ"ך, שהוא, נגיד, בן 3,000 שנה, באותו האופן שבו אנשים מתקופת המקרא קראו והבינו אותו. במקום לקחת גרסאות של חשודים ברצח לצורך ניתוח, אמרתי שאקח את הטקסט המקראי, כדי להראות איך השיטה עובדת גם שם…".

התגלית שלו, לדבריו, מלמדת כך: "הדבר הראשון זה הלכידות של הטקסט... טקסט הוא כמו תשבץ של סודוקו. אפשר להיווכח מהר מאוד שכל נקודה לא סותרת נקודה אחרת, וכולן משתלבות בסיפור אחד גדול. זאת בניגוד להנחה הפרשנית הרווחת בתחומים האלה, שאפשר להבין את הטקסט ולגזור ממנו הנחות מבלי להבין את כל המשפטים או למצוא התאמה ביניהם. בעיני זה פשוט לא נכון... לפי הניתוח הלשוני יש פה רק כותב אחד...

"המדהים הוא שגם אני, כ'בעל קורא', לא ראיתי את הדברים האלה עד שלא התחלתי לנתח את הטקסט באותו אופן שאני מנתח טקסטים מודיעיניים או פליליים. הסיפור לא משתנה, אבל הוא מקבל ממד עומק שלא היה בו לפני כן. הניתוח שלי בעצם מוכיח שהספר הוא אמין. דוברי אמת מסתירים מידע ודוברי שקר לא, הם פשוט ממציאים... זהו לחלוטין לא ספר סיפורים, אלא ספר היסטוריה".

ספיר התפנה לכתיבת ספר על מחקרו, שבו הוא גם מסביר סוגיות שונות בתורה על ידי תגליות של מלים מיוחדות המודגשות במשך פרשיות מסוימות. ההדגשות האלו באות לבטא את הרעיון המרכזי של הפרשה (רעיון זה מופיע כבר בחז"ל, על מלים שמופיעות שבע פעמים בפרשה), והן כמו מפתח רעיוני להבנת דברי התורה.