צייר את הרוצח בלי לראות אותו: המסע המדהים של גיל ג'יבלי

לפני 25 שנים, בשנת תש"ס, אירע מקרה מזעזע בעיר אשדוד: עוברת אורח נרצחה בידי פושע, על רקע פלילי. לא היו אז מצלמות אבטחה, ולא היה למשטרה שום קצה חוט לאיתור הרוצח. אישה אחת, שבדיוק מילאה טופס לוטו בקרבת מקום הרצח, ראתה את הרוצח, אך מעבר לזה לא היה שום מידע. המשטרה נעזרה באדם שקיבל מתנת שמים מיוחדת: יש לו האפשרות לצייר במדויק אדם עם ההבעות הכי מאפיינות, גם מבלי שראה אותו, רק על סמך תיאור. זהו גיל ג'יבלי, שצייר את דמותו של הרוצח על פי תיאור. הציור הופץ באמצעי התקשורת, והרוצח אכן נלכד.

שנתיים לאחר מכן אירע מקרה מזעזע נוסף: אוטובוס מס' 830 של חברת אגד התפוצץ בפיגוע תופת ב-5 ביוני 2002 על יד מגידו. בפיגוע הנורא נהרגו 17 בני אדם. 16 מתוכם זוהו על ידי המשטרה. האחרון נקבר כאלמוני, ובמשך חדשים לא היתה ידועה זהותו, עד שביוזמתו של דוד אופק, שהפיק סרט תיעודי על הנושא, רואיינו אנשים רבים מאד שהיו באזור בזמן הפיגוע, ואחד מהם, נהג מונית, סיפק תיאור של נוסע שהיה נראה מתאים לפרופיל. גיל ג'יבלי נתבקש לצייר את דמותו על פי התיאור. התיאור של הנהג התבסס על "איך שראיתי אותו במראה האחורית"... הציור התפרסם, ואכן התבררה זהותו של ההרוג ה-17, אליהו תימסיט הי"ד. מתברר שג'יבלי הוא היחידי בעולם המשתמש בשיטה של ציור על פי תיאור שבעל פה (ולא על פי קלסתרונים).

גיל ג'יבלי הוא המאייר של העיתון גלובס, שסימן ההיכר שלו הוא דמויות הדיוקן שהוא מפרסם במקום צילומים, ואכן, הכישרון המיוחד שלו מציג את הדמויות בצורה מדויקת ואופיינית יותר מהצילומים. עד היום צייר ג'יבלי למעלה מ-10,000 דיוקנאות, אבל ההישג החשוב יותר שלו, הוא חזרתו בתשובה וגילויו של עולם הרוח היהודי.

ג'יבלי נולד בקיבוץ מזרע. אביו היה הלוחם האגדי יצחק ג'יבלי מיחידה 101, שבזמנו נפל בשבי הירדני. משמעות שמו היא ראשי תיבות של הפעולות שנעשו להצלת אביו: "ג'יבלי יצחק לחופש". כישרונו המופלא מספיק כדי לפרנס אותו. בילדותו לא הכיר בכלל יהודים דתיים. למזלו, אביו חגג לו בר מצוה בכפר חב"ד, נקודת יהדות שהיתה מוכרת בזמנו לכל אחד, ומאז שוב למשך שנים לא ראה שום יהודי דתי, עד שהתגורר תקופה בארה"ב. שם פגש פתאום אמנים דתיים, וגילה שגם הם בני אדם. בהמשך פגש שם את אשתו, שהגיעה אליו כביכול בטעות בחיוג – התכוונה לחייג לאיש אחר, אבל עד שהטעות תוקנה, הם הספיקו לשוחח על יהדות, והנושא משך את לבו. במקביל, "במקרה" המרצה שלו באוניברסיטה דיבר על ההיסטוריה של עם ישראל. גיל החליט שהוא שומר מצוות והופך לאדם חרדי, והשאר היסטוריה.

כיום הוא מתעורר כל יום ב-5:30 כדי להשתתף בשיעור גמרא בשטיבל הגוראי הסמוך למקום מגוריו שבבני ברק. הוא נהנה למצוא בגמרא ובאגדות חז"ל נושאים שמתאימים לתחום התעניינותו המקצועי – דיוקנאות, סמלים, וצורות. משיכה מיוחדת יש לו למסכת עירובין, על הצורות והמבנים שמאכלסים את נושאיה ההלכתיים. גם בהמשך היום הוא לא משאיר את הגמרא מאחוריו – יש שיעור תורה גם בערב, והוא אומר על עצמו: "כל היום שלי מוקף בתורה".

ג'יבלי ממשיך לעבוד בגלובס, אבל הוא מציב קוים אדומים למערכת: הוא לא יצייר נשים לא צנועות, ולא מסכים לצייר רבנים בצורה קריקטוריסטית. בריאיון עיתונאי הוא נזכר: "פעם ציירתי איש תקשורת בצורה מוגחכת בקריקטורה. לאחר מכן חזרתי בתשובה על העניין, התקשרתי אליו לבקש סליחה. הוא מאד שמח, כי באמת נפגע מהציור שלי".

הוא לא שוכח להודות לה' על המתנה המופלאה, שעל ידה סייע בהרבה הזדמנויות להביא צדק לעולם, ובה הוא נוהג בחכמה ובתבונה בהתאם להלכה ולערכי היהדות.