בג"ץ דחה עתירה לחייב את הממשלה לחדש את הסיוע ההומניטרי לעזה

הרכב שופטי בג"ץ, בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה הערב (חמישי) את העתירות בהן התבקשו השופטים להורות על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה.

השופטים קבעו כי "אין עילה להתערבות בהחלטות והתנהלות הצבא והממשלה. דיני התפיסה הלוחמתית במשפט הבינלאומי בתקופה הזאת אינם חלים על מדינת ישראל בכל הנוגע לרצועת עזה".

העתירות הוגשו על ידי מספר ארגוני שמאל, שדרשו מבית המשפט להורות למדינה לחדש את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. ישראל אסרה על כניסת משאיות הסיוע בתחילת החודש, לאחר סירוב חמאס לשחרר את החטופים הישראליים.

עמית ציין בפסק הדין כי "ישראל אינה מספקת ישירות סיוע הומניטרי לעזה, אלא מאפשרת את הכנסתו בהתאם להנחיות הדרג המדיני. עם זאת, ארגוני טרור מנסים להשתלט על הסיוע תוך הטמעה באוכלוסייה האזרחית. חובות ישראל בתחום הכנסת הסיוע נגזרות מהדין הבינלאומי והמנהלי, ונציגי הצבא והממשלה לא חלקו על כך".

עם זאת, עמית הוסיף כי "יישום החובות כפוף לשיקולים ביטחוניים, כולל הגנה על חיילי צה"ל ואזרחי ישראל ומניעת הגעת הסיוע לידי טרוריסטים. על הממשלה והצבא לפעול ככל הניתן ובכפוף לאילוצים צבאיים, לגיבוש מידע על המצב ההומניטרי בעזה".

בנוסף לכך, קיבלו השופטים את עמדת הממשלה לפיה דיני התפיסה הלוחמתית אינם חלים על ישראל ביחס לעזה, משום שלא מתקיימים שניים משלושת הקריטריונים הנדרשים: ישראל אינה מפעילה סמכויות שלטוניות ברצועה, וחמאס שומר על יכולתו לשלוט בה באופן עצמאי.

"על סמך הנתונים העובדתיים שהוצגו לפנינו באופן גלוי ובמעמד צד אחד, הגעתי למסקנה שהמציאות העובדתית בשטח אינה מקיימת את הקריטריונים השני והשלישי לתחולת דיני התפיסה הלוחמתית, וכי אין מקום לייחס לישראל את החובות שחלות על כוח כובש בשטח זר", כתב עמית.

השופט נועם סולברג ציין: "ראוי לזכור ולהזכיר - ידו הרצחנית של חמאס גם הייתה במעל, בהשתלטות עוינת על משלוחים מן הסיוע ההומניטרי. ברם, אכזריותו של חמאס, לא ריפתה את ידי חיילי צה"ל. אך דעת לנָבוֹן נָקָל: אֱנוֹשָׁנוּת (=הומניזם) יתרה, שאינה ממוקדת ביעדהּ, מחטיאה את מטרתה. סיוע 'הומניטרי' שמגיע כפרי בשל לידי החמאס הריהו אוקסימורון; האנושי הופך לחייתי. הלחימה לא יכולה כך להגיע לקיצה. 'הומניזם' שכזה אינו מביא בכנפיו בּשׂורת שלום, אלא מנציח כאב וסבל".

השופט דוד מינץ כתב: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת מצווה במלוא מובן המילה. כמדינה יהודית חפצת חיים, היא מחויבת להגן בנחישות על ריבונותה, על ביטחונה ועל האינטרסים הלאומיים שלה. אף בהינתן בסיס בדין למתן אפשרות לספק סיוע הומניטרי לאוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת בלחימה, אין מדובר בחובה לאפשר אספקת סיוע נרחב ובלתי מוגבל או סיוע 'דו-שימושי' שעלולים להגיע לידי האויב ואף לשמש בידיו ללחימה נגד ישראל".