האבולוציה במבחן המדע: האם היא באמת מחזיקה מעמד?

"וואו", הפטיר המדען המרואיין, כאשר הציג בפניו המראיין תרשים של מאובנים, יצורים, קופים ובני אדם, "חתיכת תרשים מפורט ומרתק. אני בהחלט מזהה כאן את היצורים: זה פטרוזאור, זה ניאנדרטלי, זה שימפנזה, הם מצוירים במדויק. הדבר היחידי שאין לי שמץ לגביו, אלו החיצים המסוגננים בין היצורים. אין לי מושג היכן התגלו החיצים האלו, או איך יתכן הרעיון המגולם בהם".

היה זה דיויד ברלינסקי, יהודי אמריקאי, ביולוג מולקולרי שחיבר ספרי מדע רבים. ההתמחות שלו היא בדיוק בתחום שבו עוסקת האבולוציה, ביולוגיה מולקולרית, ולכן זה בדיוק מה שמרתיח אותו – כל מיני הסברים שאין להם שום בסיס, וגם לא יתכנו, שנמצאים בספרי הלימוד כאילו הם עובדות.

בתחילת הריאיון הוא מקדים, כי הוא מרשה לעצמו להתבטא בחופשיות ולהגיד את האמת על התיאוריות האלו, משום שאין לו משרה אקדמית. הוא יודע יפה שאם היתה לו משרה, הוא היה צריך "ליישר קו" כדי להגן עליה.

לכן הוא גם הרשה לעצמו לקרוא לספר שלו נגד האבולוציה בשם החריף: "אשליית השטן – אתיאיזם והשחצנות המדעית שלו". בספרו הוא סוקר את מגבלות המדע, ומציג את שחצנותם של אלו הטוענים שהמדע האתיאיסטי הוא הכלי האולטימטיבי להבנת העולם שמסביבנו. "במאה ה-21, המדע המערבי הפך לכנסייה שלנו, המקום שבו אנו מפקידים את הביטחון שלנו ואת האמון שלנו", הוא כותב.

כל הסיפור על התפתחות הוא לא מדע, אומר ברלינסקי בריאיון. באיזו חוצפה מספרים אותו כאילו הוא עובדה, כאילו הוא מסקנה מדעית? זה סיפור שאי אפשר לאשש, וגם לא יתכן. סיפור סיפור וסיפור, עושים ממנו תרשים והופכים אותו לכאילו מדע.

במענה לשאלה האם הוא מסוגל להסביר מה בין אבולוציה למדע, אומר ברלינסקי: "בחוקי הכבידה של ניוטון, למשל, הוא הצליח לחשב את הכוח בין השמש לבין כדור הארץ, ובעזרת הנוסחאות שפיתח הוא הצליח לחזות במדויק את המסלולים של כדור הארץ ושל מאדים. אבל אין לנו שום דבר דומה לזה בתורת האבולוציה. חסרה הדגמה ברורה שמנגנון השינויים האקראיים והברירה הטבעית יכול לאפשר התפתחות של רמה כזאת של מורכבות. מנקודת מבט של מדע רציני, בלי הדגמות כאלו אין לך שום מושג האם המנגנונים האלה תואמים למה שמייחסים להם".

לא רק שאין כאן שום נוסחה מדויקת, אומר ברלינסקי. מנסים כל הזמן ליצור הדמיה ממוחשבת, סימולציה, לא שתוכיח – רק שתסביר איך זה ייתכן תיאורטית, אבל אין שום הצלחה בתחום.

"במדעים הרציניים, למשל בתורת היחסות הכללית או במכניקת הקוונטים, אני יכול לכתוב תוכנה עם המשוואות הרלוונטיות, ואז לבדוק את ההשלכות שלהן. אני מסתכל על כל האלגוריתמים הגנטיים. אני מנסה להריץ אותם בעצמי, ומתברר שבלי כמות עצומה של מניפולציות מיוחדות, המחשב לא מצליח לייצר שום דבר ריאליסטי כשהוא מתבסס על המנגנונים הדרוויניסטים".

זה פשוט לא עובד.

נקודה אחרת שעליה מדבר ברלינסקי, היא ממצאים של מחקרים ממעבדות. "אם מדברים על שינויים אקראיים וברירה טבעית, היינו אמורים כבר להתחיל לעשות במעבדות מניפולציות על אורגניזמים. אבל חיידקים, למשל, לא משנה מה אנחנו עושים להם, עדיין נשארים חיידקים. הטבע הבסיסי שלהם לא משתנה. אני חושב שצריך להדגיש ולבחון את הנקודות האלו בכנות ובפתיחות", הוא אומר, "אבל אף פעם לא עשו את זה".

"בספר שלך אתה מתאר את המדע בתור הכנסייה של המאה ה-21. למה אתה מתכוון?", שואל אותו המראיין, וברלינסקי עונה: "אני יכול לחשוב על כמה הקבלות. לדוגמה, לתיאוריות מדעיות מתייחסים פעמים רבות כמו לשרידים מקודשים בכנסיה – מוקירים אותן כשמוצאים אותן, וסוגדים להן בהתאם. ואם נסתכל על האנשים עצמם, מדענים בכירים רבים מקפידים לשמר את מעמד הכמורה שלהם".

קצת ענווה, להודות על האמת, ומגלים שיש משהו מעבר.