5 שיטות להימנע מאכילה רגשית במהלך החג

יש משהו באביב שפותח את הלב, אבל גם את התיאבון... פסח וחודש ניסן מביאים עימם תחושה של התחדשות ושמחה, אבל גם הרבה מאוד רגשות, שלעיתים מציפים אותנו. דווקא בימים אלו אנחנו יכולים להרגיש עייפות, שעמום או סטרס, וקל מאוד להתנחם באוכל כפתרון מהיר וקל, במקום לעצור ולשאול את עצמנו – האם אני באמת רעב עכשיו? מה באמת חסר לי – אוכל גשמי או רוחני?

כדי לעזור לכם לעבור את ימי חול המועד בתחושה טובה, גם בגוף וגם בנפש, רכזנו עבורכם 5 שיטות שיעזרו לכם לשמור על איזון במהלך ימי החג, בלי ליפול לאכילה רגשית.

1. לזהות האם מדובר ברעב פיזי או רגשי

אחד הצעדים החשובים ביותר בהתמודדות עם אכילה רגשית הוא לזהות מה באמת מניע אותנו לאכול. לפעמים זה קורה בלי שנשים לב, ולא רק בימי החג. אנחנו פותחים את המקרר כדי "לבדוק" מה יש לאכול או מחפשים "משהו מתוק", כשבעצם אנחנו לא באמת רעבים.

ברוב המקרים מדובר ברגש כלשהו שמחפש מענה. אולי אתם מתוחים לפני אירוח, אולי אתם מרגישים בודדים דווקא בתקופת החג, אולי זו עייפות מתמשכת, ואולי אתם פשוט חווים רגע של ריקנות. מה שזה לא יהיה, עליכם להבין האם הרעב שלכם הוא באמת פיזי או רגשי. כך תוכלו לזהות את ההבדל:

שאלו את עצמכם מתי אכלתם בפעם האחרונה, האם תחושת הרעב מגיעה מהבטן והאם אתם מוכנים לאכול כרגע אוכל מזין כמו ירקות או דגנים, או שאתם חושקים דווקא במשהו מתוק/ מלוח/ עשיר בסוכר ופחמימות?

רעב פיזי מתפתח בהדרגה ומופיע לאחר זמן רב ללא אוכל. הוא מלווה בתחושות פיזיות כמו קרקורי בטן, ירידת אנרגיה או חוסר ריכוז. רעב רגשי, לעומת זאת, מופיע בפתאומיות ודורש מענה מיידי, לרוב על ידי סוג של אוכל ספציפי, כמו: גלידה, שוקולד, מאפה מתוק, מאפה מלוח וכו'.

כאשר אנחנו עוצרים לרגע ושואלים את השאלות הנכונות, אנחנו יכולים לדעת האם הצורך שלנו הוא רגשי והאם ניתן למלא אותו בדרכים אחרות, בלי לפנות לאוכל לנחמה.

2. לחשוב מראש על תחליפים לאכילה רגשית

אכילה רגשית לא נובעת מרעב, אלא מהצורך להירגע, להתנחם, להסיח את הדעת, להעסיק את עצמנו או למלא חלל פנימי. הבעיה היא שהאוכל אמנם מעניק לנו הקלה רגעית, אך מהר מאוד היא מתחלפת בתחושת כבדות או רגשות אשמה.

לכן, כדאי להכין לעצמנו מראש רשימה של פעולות שיכולות להוות תחליף רגשי. לדוגמה:

• הליכה קצרה בחוץ

• מוזיקה מרגיעה או מעוררת שמחה

• דף כתיבה בשביל לבטא את הרגשות שלנו

• שיחה קצרה עם אדם קרוב

• פעילויות אחרות שמותר לעשות בחול המועד

כאשר יש לנו תוכנית פעולה ברורה, הרבה יותר קל לפנות אליה מאשר לרוץ אוטומטית לאוכל.

3. לאכול בצורה מודעת ולתכנן את התפריט מראש

בחג, ובכלל, קל מאוד לאבד שליטה: השולחן מלא בכלים מבריקים, ניחוחות של תבשילים חמימים מתערבבים זה בזה, קערות גדושות בטעמי ילדות, צבעים עזים של ירקות טריים שוטפים לנו את העיניים, והמאפים כאילו קוראים לנו לקחת ביס. אוכל הוא חלק משמעותי מליל הסדר ומימות החג, וזה בסדר גמור. אבל בשביל להימנע מאכילה מוגזמת, עלינו לאכול באופן מודע.

בערב החג, כדאי לבחור מראש מה אוכלים ולשים הכול בצלחת אחת. כך תשמרו על גבולות, בלי לוותר על ההנאה. כמו כן, כדאי לשבת בנחת, לאכול לאט, ומדי פעם לבדוק עם עצמנו: "האם אני עדיין רעב? האם אפשר לעצור כאן?"הרמב"ם הקדוש אמר "ולא יאכל עד שיתמלא כרסו, אלא יפחות כמו רביע משׂבעו". כלומר, לא כדאי לאדם לאכול עד תחושת שובע מלאה, אלא להפסיק כשעוד יש קצת מקום. לכן, אומר הרמב"ם, יש ללעוס את האוכל היטב ולאכול באיטיות, כי תחושת השובע מגיעה רק כרבע שעה לאחר הארוחה.

4. לשמור על שגרה תזונתית – גם בימי החג

אחד ההרגלים השכיחים בחגים הוא למעט באכילה לקראת הארוחה הגדולה. ואז, אנו מדלגים על ארוחת הבוקר או הצהריים, מגיעים רעבים מאוד לארוחת החג ומאבדים שליטה ליד השולחן.

דווקא השמירה על שגרה תזונתית עוזרת לנו לשמור על איזון. בשביל להגיע לארוחת החג בצורה נכונה, עלינו:

• לאכול ארוחות קלות לאורך היום (יוגורט, פרי, ירקות, אגוזים, ביצים)

• לשתות מים ולהימנע מצמא שמרגיש כמו רעב

• להקפיד על זמנים קבועים לאכילה

כשאנחנו דואגים לגוף שלנו במהלך היום, אנחנו מגיעים לסעודה רגועים יותר, שבעים יחסית ומסוגלים לבחור את מה שבאמת חשוב לנו לאכול.

5. הכי חשוב – לסלוח לעצמנו

הרבה אנשים מרגישים תסכול או אכזבה מעצמם אחרי שהם אוכלים מצורך רגשי. חשוב לזכור שרגשות אשמה לא באמת עוזרים לנו להתקדם, אלא רק ממשיכים את המעגל של אכילה-אכזבה-אכילה.

זה הזמן לגלות חמלה. במקום לשפוט את עצמנו, עדיף לעצור ולשאול:

• "מה גרם לי לאכול עכשיו?"

• "מה באמת הייתי צריך באותו רגע?"

• "מה הייתי רוצה לעשות אחרת בפעם הבאה?"

כשאנחנו בוחרים בגישה של הכלה ולמידה, האכילה הרגשית הופכת להזדמנות לצמיחה במקום הלקאה עצמית. חשוב שנזכור שכל שינוי מתחיל בצעד קטן, וכל בחירה נבונה היא צעד קדימה. אז אל תסתכלו כמה נפלתם, אלא קומו ונסו שוב. כי כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "אין שום ייאוש בעולם כלל".