מהודו ועד ארץ ישראל: סיפורה המרתק של יהדות קוצ'ין

מכירים אנחנו ב"ה הרבה קהילות שהתקבצו ובאו לארץ ישראל. מי לא פוגש בכל סיבוב בעיר בית כנסת חסידי, חניכי הישיבות, תימני, ברסלב, מרוקאי וכו'. ישנו עוד סוג של בית כנסת, שהרבה מן הגרים בערים הגדולות אינם מכירים אותו: בית הכנסת של עולי קוצ'ין. בבני ברק ובעוד ערים גדולות אין עדיין קהילה רשמית של יהודי קוצ'ין, אבל בישובים כמו רכסים, נבטים, מסילת ציון, תעוז, אביעזר ועוד קיימות קהילות כאלו כבר שבעים שנה, מאז שעלו בני הקהילה לארץ. בהמשך נפתחו בתי כנסת קוצ'יניים גם בראשון לציון, באשדוד, ועוד.

סיפורם של יהודי קוצ'ין ארוך ומרתק. כמו עוד גלויות בישראל, אין תיעוד מדויק על תחילת הגעת היהודים למקום, אך ישנן מסורות מקומיות, וגם עדויות שונות ומרתקות.

קרלה היא מדינה בדרום מערב היבשת ההודית. "קרלה" הוא קוקוס בהודית. מדינת קרלה משופעת בעצי קוקוס המספקים מזון ופרנסה למקומיים מזה שנים רבות מאד. המדינה שוכנת לחופי האוקיינוס, בחלק המכונה "הים הערבי". היא התחנה הראשונה בהודו, כאשר מגיעים מן המפרץ הפרסי, מפרץ עדן, ים סוף או אפריקה בכלל. העיר קוצ'ין שבקרלה היתה נקודת סחר לתבלינים עוד מימי אברהם אבינו. אורחות הערבים החוצות את המזרח התיכון עם בשמים ותבלינים היו חלק אחרון במסע שהתחיל בחופים המערביים של דרום הודו.

לפי המסורת של יהודי קוצ'ין, היהודים הראשונים שהגיעו לעיר היו שליחי שלמה המלך, במסעו אל ארץ אופיר להביא קופים, תוכיים ושכיות חמדה. ספר מיוחד נמצא אצל יהודי קוצ'ין, ושמו "דברי גד החוזה" – הוא גד, נביאו של דוד המלך. לפי החוקר מאיר בר אילן, הספר אכן אותנטי, והוא מימי דוד המלך. בחלק השני של הספר ישנם תיאורים של תולדות יהודי הודו, ובהם מוזכרים יהודים שהגיעו להודו עם גלות שלמנאסר.

התיעוד הכי קדום של יהודים בקוצ'ין הוא של סוחר יהודי בשם האבין, שבשנת 55 לספירה (לפני חורבן בית שני!) הגיע לחופי שינגלי, הסמוכה לקוצ'ין, שם קיבלה את פניו נערה יהודייה המחללת בחליל. היהודים היו בעלי חוש מסחרי מפותח, ומן הרגע שגלו מאדמתם, הלכו בעקבות נתיבי המסחר. מתחילה התגוררו היהודים בשינגלי, אך ב-1341 התרחש שיטפון גדול בשינגלי, הנמל נסתם ונהרס, ולעומת זאת נוצר נמל טבעי בקוצ'ין. היהודים היגרו לשם.

בבית הכנסת של יהודי קוצ'ין מוצגות עד היום לוחיות הנחושת של הקיסר האגדי של קרלה, ובהן מפורטות הזכויות של אחד המנהיגים הראשונים, יוסף רבן. בין השאר נכתב שם כך: "אנחנו מזכים מארמון ממשלתנו במוריאקוט בשנת השלושים ושש לימי חיינו ובשנה השנייה לממשלתנו וגם מאות שנים אחרינו, מזכים אנחנו מהיום ומעלה את הנכבד בשמו יוסף רבן, ונותנים לו לתשורה את ארץ אנזיוורנוס (קרנגנור) גם הזכויות להשתמש בירייה מהכלי תותח הגדול ולהשתמש בקולות ומצלצלות בחצוצרות ובשופרות, והזכות לפסוע על בגדים לבנים מוצעות, ולשאת לפניו אבוקות באור היום, ולשאת השמשייה העגולה ולהכות בתוף הפיל, ולהשתמש בצרורות פרחים לפני החתן והכלה-והזכות לשאת הענף ברחובות בהליכה".

בקוצ'ין נוצרו תשע קהילות של יהודים, שכן ליהודי קוצ'ין המקוריים שהיו בה מימי קדם היו מנהגים שונים מאותם שהגיעו אליה בהמשך, וכך בכל תקופה נבנה בית כנסת חדש. אחד מבתי הכנסת קיים ופעיל עד זמננו במשך מאות שנים: בית הכנסת הפרדסי. זה היה כינויים המקומי של הספרדים, והוא הוקם על ידי הספרדים שהיגרו להודו.

בית הכנסת הפרדסי בנוי בצורה מעניינת מאד. הוא נבנה על קרקע שניתנה במתנה מהראג'ה של קוצ'ין, ראמה ורמה, בלבו של הרובע היהודי, שנקרא כיום "ג'ו טאון". הוא חולק קיר משותף עם "מקדש ארמון מטאנצ'רי", ולכן סביר שהילדים הקוצי'ניים משתדלים שלא לדפוק חזק מדי בשעת אמירת "המן", כדי שלא להפריע לשכנים...

בכניסה לבית הכנסת חולצים הכל את נעליהם, כמו בבית המקדש, נכנסים יחפים ויושבים על שטיחים. שטיח מיוחד מפאר את בית הכנסת, מתנתו של קיסר אתיופיה היילה סלאסי. על בית הכנסת מוצב מגדל שעון, ובקיר החיצוני חקוקות המילים "בנה בניתי בית זבול מכון לשבתך עולמים", מילותיו של שלמה המלך בחנוכת המקדש.

עם הקמתה של מדינת ישראל, הציעה הסוכנות היהודית ליהודי קוצ'ין לשוב לארץ ישראל, והם נענו בשמחה. במשך מספר שנים אורגנו מבצעי עלייה שהעלו את בני הקהילה מגובשים יחדיו, והם שוכנו בישובים שונים ברחבי הארץ מצפון ועד דרום. הם שומרים את מנהגיהם היפים, את נעימות התפילה המיוחדות שלהם ואת הבגדים הצבעוניים המסורתיים המותאמים לכל חג וחג. מנהגי החתונה ההודיים היו מפוארים ויוצאי דופן, ולא כולם מקובלים כיום. החתונה ארכה 15 ימים, כשבמהלך טקסי ההכנות לחתונה הכלה היתה נכנסת לבית הכנסת ומנשקת את ספר התורה, וביציאתה היו זורקים עליה הכל מטבעות. במהלך הימים האלו היו נשחטות בהמות רבות. העלות היתה יקרה מאד, ואופי החגיגה התאים לאזורים הכפריים, ולא לסביבה התובענית המודרנית. בחנוכה מציינים יהודי קוצ'ין את ראש הרבנים לקהילת קוצ'ין, רבי נחמיה בן אברהם, עושים סעודות ואומרים דברי תורה לעילוי נשמתו, בכל קהילות קוצ'ין ברחבי הארץ.