הבהלה לזהב: כך יהודי קליפורניה שינו את ההיסטוריה הכלכלית של ארה"ב

קליפורניה היא המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב. במרכזה שוכן מחוז לוס אנג'לס, שהוא המחוז המאוכלס ביותר בארה"ב. אבל ככל גודלה ועוצמתה של מדינה זו, כך צעירים ימיה. עד שנת 1846 היתה קליפורניה שייכת למקסיקו. בשנה זו הפליג קפטן ג'ון סלואוט האמריקני אל מפרץ סן פרנסיסקו, והכריז כי קליפורניה שייכת מעתה לארצות הברית. היו בה כ-4000 תושבים מקסיקנים.

שנתיים לאחר מכן גילו פועלים בנקיקי הנהרות שסביב סן פרנסיסקו חוטי זהב דקיקים. ג'ון מרשל, שגילה את הזהב, העדיף לשמור את התגלית בסוד, אבל אדם פיקח אחר חשב ההפך. שמו היה סמואל בראנן. הוא שמע על הזהב בנהר האמריקן, וראשית כל ביצע סבב רכישות בכל חנויות כלי העבודה ברדיוס של קילומטרים רבים. הוא קנה את כל האתים והמסננות שהיו למכירה, במחיר של סנטים ספורים. לאחר שסיים לאחסן את כלי העבודה, החל לרוץ סביב העיירה סן פרנסיסקו (היו בה כ-200 תושבים) בקריאות: זהב בנהר! זהב בנהר! זו היתה יריית הפתיחה של "הבהלה לזהב" המפורסמת, התקופה שבמהלכה הגיעו שלוש מאות אלף איש מרחבי העולם כדי למצוא את הזהב בנהרות קליפורניה (תשעים אלף מתוכם הגיעו במהלך השנה הראשונה). עוד לפני שנמצא גרם אחד של זהב, נעשה סמואל בראנן מיליונר: הוא מכר כל את חפירה או מסננת בעשרה דולרים...

תוך שנתיים הפכה סן פרנסיסקו לעיר של עשרות אלפי אנשים. היהודים היו בין הראשונים שהגיעו עם הבהלה לזהב, כחלק מהיותם חלוצים בהגירה מערבה באופן כללי. ההיסטוריון קנת ליבו, בספר We Lived There Too (גם אנחנו חיינו שם), אומר: "החלוצים היהודים הצליחו במידה כה רבה, עד שב־1900 לא היה יישוב משמעותי אחד מערבית למיסיסיפי שלא כיהן בו ראש עיר יהודי, ובכלל זה עיירות כמו דדווד, דודג' סיטי וטומבסטון".

ב־1848 – ראשית תקופת הבהלה לזהב – נוסד בסנט לואיס בית הכנסת הראשון שממערב למיסיסיפי. מבנה "הקהילה העברית המאוחדת" היה מרוחק כקילומטר בלבד מהנהר האדיר. בין השנים 1852־1854 נבנו במערב ארבעה בתי כנסת נוספים, כולם בקליפורניה: שניים בסן פרנסיסקו, אחד בסקרמנטו ואחד בסטוקטון. המפקד היהודי, רב סרן דאייר מן הצבא האמריקאי, הוביל פלוגות שטיהרו את קליפורניה משודדים. ב־1848 חצה דאייר – בינתיים כבר סגן אלוף – הרים ומישורים בדרך לקליפורניה, שם סייע ב־1849 לארגן את תפילות הימים הנוראים שנערכו לראשונה בבית הכנסת של קהילת רחוב קיני בסן פרנסיסקו.

צארל'ס אילפלד היה יהודי שהתפרסם בשירות ההסעות שלו במערב, הוא הסיע שיירות של עגלות רתומות לפרדים שהובילו סחורות דרך הרי סנגרה דה כריסטו ללאס וגאס. העסק שלו שגשג והיה לאחת החברות הגדולות ביותר בניו מקסיקו. לא הרחק משם, באלבקרקי, נבחר ב־1885 לראשות העיר הנרי ג׳אפה, יהודי מפרוסיה ששימש גם נשיא "קהילת אלברט" היהודית בעיר. בסן פרנסיסקו פתח ב־1853 לוי שטראוס, מהגר יהודי מגרמניה, בית מסחר למוצרי בדים. הוא ייצר אוהלים עבור מחפשי הזהב, אך את הרווח הגדול עשה מהמצאת הג'ינס, מוצר שמכניס מיליארדים עד ימינו.

יהודי אחר, שהתפרסם בנסיבות לא מחמיאות, היה מיקי כהן, שנחשב לאחד מראשי המאפיה של קליפורניה. שמו הלך לפניו בהשתלטות על השוק האפור, אבל עדיין הקפיד על שמירת שבת, וגם התפלל בבית הכנסת...

אך הדבר המפתיע ביותר הוא ששמה של מדינת קליפורניה נובע מן השפה העברית. הדרך אמנם מפותלת, אבל עדיין ניתן להתחקות אחריה. אחד מאנשי צבאו של הכובש הספרדי האגדי קורטז, פרש מצבא קורטז והפליג מערבה, שם הגיע לארץ מופלאה, אשר השמש זורחת בה תמיד וזהב נמצא בין ערוציה, והוא תיאר אותה על פי דגם של ארץ מופלאה וחלומית מתוך הרומן הספרדי "מעשיו של אספלדיאן". התיאור היה עד כדי כך מלהיב, עד שקליפורניה תוארה בתור אי, אף על פי שאיננה אי. על פי הדגם של מעשי אספלדיאן, ובהרבה מפות עד המאה ה-19, צוירה קליפורניה בתור אי.

מלכת האי הדמיוני היתה "כליפיה", ועל פיה נקרא המקום שתואר בהשראתו – "קליפורניה". השם "כליפיה" בא למחבר הספרדי מתוך המונח המוסלמי "כליפות". ומה מקור המונח הזה? המונח הזה נולד בראשית האיסלאם, כאשר מוחמד מת ולא ציווה יורשים. אלו שבאו במקומו נחשבו רק ממלאי מקום, "מחליפים" ותו לא. כך המילה העברית "חליף" התגלגלה לקליפורניה.

יהודי קליפורניה לא היו רק סוחרים ומדינאים. יחד איתם הגיעו גם תלמידי חכמים, ראשי ישיבות ופוסקי הלכה. כיום ישנם בקליפורניה 1.2 מיליון יהודים, הריכוז השלישי בגדלו בעולם. בלוס אנג'לס ישנה קהילה חרדית ענקית, ובה ישיבות וכוללים רבים.