סיון רהב מאיר: כמה מילים לרמי דוידיאן

1. שלחתי השבוע הודעת ווטסאפ לרמי דוידיאן. נדמה לי שלא רק אני רציתי להעביר לו מסר כזה:"רמי שלום, לא עקבתי אחרי כל הדיווחים עליך בתקשורת ואני לא בקיאה בפרטים, אני רק זוכרת שלושה אירועים שלא ייצאו לי מהראש לעולם.

"אירוע ראשון: כמה חודשים אחרי שמחת תורה תשפ"ד, הכותל המערבי. אתה והחתן שלך, אורן לאופר, אומרים ברכת "הגומל" וסביבכם רק חלק מהצעירים שהצלתם. אחד מהם סיפר איך התחבא תשע שעות בשיחים, מיואש, ופתאום הגיע "מלאך מהשמיים", כלומר אתה. אחרת סיפרה איך המחבלים כבר הקיפו אותה, והיא לא האמינה שתצא משם בחיים.

"בפעם השנייה נפגשנו באולפן. ראיינתי אותך בערב יום כיפור. אמרת שקשה לך, כי אתה חושב על כל הצעירים ששלחו לך מיקום, אבל לא הצלחת להגיע אליהם. בערב היום הקדוש, ביקשת סליחה מכל המשפחות שלא הספקת להציל את יקיריהן. ניסיתי לשקף לך את המציאות בצורה אחרת לגמרי, וגם ביררתי אחרי הריאיון שאתה מקבל טיפול. אמרו לי שאתה מלווה מקרוב, ושקשה לך לחזור לשגרה.

"בפעם השלישית, לפני כמה שבועות, פגשתי במקרה בתחנת דלק קרובת משפחה שלך, שהיא גם שכנה שלך במושב פטיש. היא סיפרה – כאילו זה קרה אתמול – איך חילצת ברכבך הפרטי קבוצות של צעירים ובכל פעם פרקת אותם במושב, ויצאת שוב. היא סיפרה, יותר משנה אחרי, כיצד היא והשכנים נתנו להם אוכל ושתייה והרגיעו אותם, בזמן שאתה יוצא לעוד חילוץ. פתאום היא רעדה ובכתה. חשבתי לעצמי כמה גיבורים אלמוניים יש כמוה, שאף אחד לעולם לא יראיין ויתעד.

"'כל המציל נפש אחת מישראל – כאילו הציל עולם מלא'. לא יודעת איך לספור בדיוק כמה עולמות הצלת, אבל תודה רבה. עם ישראל ואלוקים יודעים מה עשית.

"נדמה לי שיש עוד הרבה מה לחקור על מה שקרה ב־7.10, לפני שחוקרים את מעשיך. בשורות טובות."

2. "הכרנו במלון בשמחת תורה השנה. זה בזכותכם, תודה רבה!".

את ההודעה המפתיעה הזו שלחה השבוע שיר פרץ בקבוצת הווטסאפ "מהנובה לירושלים", לצד תמונה של הצעת נישואים.

קצת רקע: זוהי קבוצה של מאות משורדי הנובה, שהקים ארגון "קשר יהודי". החברים בה הם ניצולי המסיבה, שביחד עם בני המשפחה והחברים שמלווים אותם, עוברים מאז מסע משותף, חוגגים יחד שבתות וחגים, לומדים תורה, מתנדבים. רק השבוע יצאו לאפיית מצות.

שיר, בת 24, עונדת החל מהשבוע את טבעת האירוסים. יהונדב אברהמי, בן 26, הוא החתן. הוא היה בנובה והצליח לברוח. הוא לא אוהב להיכנס לפרטי הסיפור. בשעות הבוקר של אותה שבת, שמו היה בהודעות על הנעדרים, שנמצאו כמה שעות אחרי המסיבה במושב סמוך.

במלאת שנה בדיוק לאסון, שיר הגיעה בשמחת תורה תשפ"ה למלון בירושלים לאירוע של קהילת הנובה יחד עם חברתה, אחת השורדות, שביקשה ממנה ליווי וחיזוק.

"זה מטורף, הכל כל כך מדויק", אמרה השבוע שיר, "היה חג משמעותי, מרגש, עוצמתי, ובסופו יהונדב ואני החלפנו טלפונים. החלטנו יחד לבחור בחיים. רק לחשוב איפה היינו כולנו בשמחת תורה הקודם, ואיפה היינו בשמחת תורה השנה".

אני מפרסמת את הדברים בשבוע קשה שבו הוצגו תחקירי הנובה. אחת השורדות פנתה אלי ואמרה, "כותבים עלינו רק כשיש עדויות חדשות על הטבח, או כשמישהו חלילה שולח יד בנפשו. אפשר לספר עלינו גם בהקשרים כאלה?".

כן. מזל טוב, שיר ויהונדב.

3. התחלנו לקרוא השבוע בתורה את ספר ויקרא, בפרשת ויקרא. רוב הספר עוסק בהקרבת הקורבנות, ואין פה עלילה סוחפת כמו בספרי בראשית ושמות.

הסופר היהודי-אמריקאי הרמן ווק, זוכה פרס פוליצר, כתב פעם על הנאמנות היהודית המיוחדת הזו לכל חלקי התורה, גם כשהתוכן לא קל ומעניין:"מו"ל אחד החליט להוציא את התנ"ך בגרסה קלה. הוא עיבד את חומשי התורה ופשוט השאיר את כל הסיפורים והשמיט את כל החוקים. לכן ספר ויקרא קוצר לחצי עמוד בערך, וזהו. אבל היהודים - מעולם לא קיצצו מילה אחת מן התורה. תוכנית בניית המשכן וסיפור קריעת ים סוף - ערך אחד להם בעיניהם".

בשבת הוכחנו זאת שוב, והתחלנו את הספר מחדש.

4. על פי כל הסקרים, ישראלים רבים וגם יהודים רבים בעולם התקרבו למסורת בתקופה הזו, והם זקוקים לידע מעשי.

ערב פסח חל השנה בשבת, ליל הסדר יתקיים במוצאי שבת, ורבים לא יודעים מה בדיוק עושים ומתי, אז כדאי להתכונן ולהיערך מבעוד מועד. יש אתרים רבים עם מידע אמין וברור, וכמובן רבנים ושליחי חב"ד שאפשר לשאול.

בגדול, השנה בדיקת החמץ ברחבי הבית היא ביום חמישי בלילה, ושריפת החמץ ביום שישי בבוקר. בשבת עצמה, החל מעשר בבוקר, מפסיקים לאכול חמץ. בערב יש הבדלה מיוחדת, שמשולבת בקידוש שפותח את ליל הסדר. כדאי לעבור מראש על ההגדה של פסח. ויש גם יתרון: השנה אפשר להגיע לליל הסדר נינוחים יותר, אחרי שנת צהריים של שבת.

רב מפורסם סיפר לי השבוע שהגיע להרצאה לקראת פסח במקום עבודה. הוא התחיל לדבר על שעבוד וחירות, אבל הציבור, שרובו אינו דתי, עצר אותו. הם לא רצו רעיונות יפים על פסח, הם רצו להבין את ההלכות, ללמוד מה עושים השנה. הוא גנז את ההרצאה המרשימה שהכין, והחל לענות תכל'ס, על שאלות.

שבת שלום וחג שמח.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".