דבורי רובינשטיין (וקשטוק): הכנה לחג החירות – ממליצה מאד לקרוא לפני החג

ערב פסח גם אצלך, כנראה.

מקווה שבתוך הלחץ, הניקיון, ההספקים – את מפנה גם זמן לדברים החשובים באמת:

מהי חירות בשבילי?

איפה המצרים שבי?

על איזו גאולה אני מתפללת, מלבד גאולת עם ישראל כולה?

מה זו גאולה, בשבילי?

מה השתנה פסח הזה משאר הפסחים שלי?

מה השתנה בי השנה? מה אני הולכת לשנות מעכשיו?

איזה חמץ אני מפנה מהלב, מהגוף, מהראש?

איזה חמץ אני שורפת?

בשבילי פסח הוא חג משמעותי יותר מראש השנה, במובן של השאלות שאני דורשת מעצמי תשובות עליהן.

בעיני, אם הבית נקי מחמץ אבל לא הקדשתי זמן למהות – לא באמת חגגתי את פסח.

מזמינה אותך למצוא את הזמן, כן, כן, בתקופה שאין בה זמן, למצוא את הזמן לדברים החשובים באמת.

את. הנפש שלך. הרוח שלך. הנשמה שלך. הלב שלך. הראש שלך.

את הבסיס. כל השאר מושפעים ממך. לטוב או למוטב.

והנה כמה עצות לעשות משהו בשביל עצמך לכבוד פסח, שהבאתי לך מתוך הדברים של הרבנית ימימה מזרחי המדהימה, שמופצים ברשת, ושאני מתכוונת לעשות בעצמי.

1. כדאי לעשות את בדיקת החמץ לאור נר שעווה

על אף שלפי ההלכה אפשר לערוך בדיקת חמץ גם עם פנס, הרב מוצפי מגלה לנו שעדיף לבצע אותה רק עם נר שעווה. למה?

המילה "שעווה" נגזרת משתי מילים: מלשון "שוועה" – כלומר "צעקה" ו"תפילה", וגם מלשון "עושה": "לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו".

במילים אחרות, בדיקת החמץ היא רגע אדיר-אדיר לתפילה כיוון שכל עוד שהנר דולק- אפשר לתקן.

2. בזמן בדיקת החמץ את מתפללת תפילה ענקית-ענקית

בשעה שאת עוברת בחדרים-  נצלי את הרגע הענק הזה לתפילות: כשתבדקי בכיסים - בקשי על פרנסה, כשתבדקי בחדר שלך ושל בעלך-  התפללי ובקשי על שלום בית, כשתבדקי בחדר של ילדיך - בקשי עליהם שיהיו להם חברים טובים, שישובו בתשובה שלמה.

ובמשך כל זמן הבדיקה, תתפללי לניקוי חמצים, ובפרט – ניקוי נגעי הנפש: "ה׳, עשה איתי ניסים. זכה אותי לנקות את כל החמצים שיש לי בגוף, ואת כל נגעי הנפש", כך מתפללים החסידים.

3. לכל פתית חמץ את מצרפת פתק

הסגולה המופלאה מהחיד"א, שממש בכל שנה אני שומעת ממנה ישועות: כתוב: "רצוננו לעשות רצונך, אלא שאור שבעיסה מעכב", כיוון ש"פירור" הוא עיכוב, בבדיקת חמץ את לוקחת עשרה פתקים, פתק לכל פירור חמץ, ובכל פתק את כותבת עיכובים והחמצות שקיימים בחייך (ולא שמות של אנשים – כי זה אסור), דברים שמעיקים עליך ואת רוצה להפטר מהם: הרווקות של הילד שלך / חוסר השמחה של הילדה הזו / המינוס בחשבון הבנק / החרדות שלי / החמצת מציאת הכיוון בחיי/  מראות לא טובים שראיתי ואני רוצה שימחקו לי מהראש...

למחרת בבוקר, בשעת שריפת החמץ, את משליכה את עשרת הפתיתים האלו לתוך האש הגדולה של שריפת החמץ, ומכוונת ומבקשת לבטל אותם:"ה', תעשה שמה שיש ושהיה, כאילו לא היה".

זה רגע גבוה מאוד מאוד ואני מקבלת המון מיילים על ניסים שקרו בשריפת החמץ, למשל: מישהי סיפרה לי שבבדיקת האולטרסאונד ראו את העובר שלה בלי דופק, לא עלינו. את תוצאות האולטרסאונד הזה היא השליכה לאש שריפת החמץ. זה היה לפני שש שנים, ומאז, בכל שנה מחדש, היא מגיעה אלי עם הבת שלה, ואומרת: "הרבנית, זוכרת? זאת התינוקת של שריפת החמץ".

4. בשעת שריפת החמץ, את אומרת את הנוסח הבא

"כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי" - כל חמץ שיש לי בבית.

"דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ" - שראיתי ושלא ראיתי.

"דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ" - שביערתי ולא ביערתי.

"לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא"- שיתבטל ויהא הפקר כאילו הוא עפר הארץ.

זו הפעם היחידה בשנה שמותר לבקש בדיעבד, על משהו שכבר קרה: "אם יש משהו לא טוב בחיי - תעשה לי כאילו הוא לא קיים,אם יש לי פירור בבית שלא ראיתי - תעשה כאילו מבוטל כעפרא דארעא".

ומה אם אין לך כוח לשים פתקים? פשוט תעמדי אל מול האש ובקשי שדברים שאת רוצה שיימחקו לך מההארד דיסק - יתבטלו ויהיו כעפר הארץ.

(מתוך: "פרשה ואשה" - שיעורה הכתוב של הרבנית ימימה מזרחי לפסח)

עד כאן דבריה של הרבנית ככתבם וכלשונם.

חג הפסח הוא חג שאפשר ללמוד עליו שנה שלמה, ולא להספיק לגעת ב-10% מהמשמעויות המיוחדות שלו.

המהות שלו היא להימנע מחמץ שבלב, לזכור שהגאולה יכולה להופיע בשנייה, להאמין שהכל-הכל אפשרי, שאין משהו שקשה או בלתי אפשרי להקב"ה, שיכול בשנייה אחת להפוך מים לדם, או לחצות את הים, לזכור שאחרי כל מדבר יש ארץ עם אוכל ומים וצל.

וגם כשנראה שהקושי לא נגמר – זה רק כי אנחנו לא רואות את התמונה כולה.

זו המהות של חג הפסח.

אנא ממך, אל תשכחי את המהות.

פחות מגירה, פחות מדף.

ויותר מהות פנימית.

צאי, צאי ממצרים שלך. נקי את הלב.

פתחי פתח לגאולה.

תני לה מקום, השאירי לה סימן, הראי  לה שאת רוצה שהיא תבוא.

ושנזכה כולנו, עם ישראל, לגאולה פרטית ולאומית, יחד עם כל החטופים, במהרה ממש!

איתך, במהות.

דבורי רובינשטיין (וקשטוק) היא מייסדת ומנהלת "מרכז סוויטש" לשינוי. לפרטים נוספים אודות דבורי, לחצו כאן