בג"ץ דן בפיטורי ראש השב"כ; הורים שכולים לשופטים: "אין לכם סמכות להגן עליו"

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית, החל הבוקר (שלישי) לדון בעתירות שהוגשו נגד פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר.

בעת כניסת השופטים לאולם נשמעו קריאות מצד משפחות שכולות שצעקו לשופטים: "אין לכם סמכות לנהל את הדיון הזה ולהגן עליו!". איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל, שנפל בקרב עם מחבלים ברצועת עזה, קרא לעברם: איך אתם לא מתביישים? הידיים שלו מגואלות בדם ילדנו. בשם מה באתם להגן עליו?!", כשהוא מתכוון לראש השב"כ.

בזמן שעו"ד ציון אמיר הציג את עמדת הממשלה, וקרא לדחות את העתירות על הסף, התפרץ לדיון האב השכול יצחק בונצל שצעק: "בגלל רונן בר הילדים שלנו בהר הרצל!". עו"ד אמיר פנה לשופטים: "הערת הביניים הזו - יושבים פה הורים שכולים, מר בונצל ששכל את בנו בעזה, בתחילת המלחמה ומדבר על אשמתו של ראש השב"כ שנאחז בטענות קש".

"על מי אתם מגנים פה?", המשיך בונצל. "אדם שאחראי לכשל הגדול במדינת ישראל, הר הרצל מלא בדם של הילדים שלנו, אתם תשבו בליל הסדר, אצלנו כיסא חסר. בית משפט שאני מכיר בסמכותו עוסק בשימוע של ראש שב"כ, אני קורא לכם תקשיבו לנו ההורים השכולים. אנחנו בשעת מלחמה. דמים של הבנים שלנו זועקים! האיש הזה אומר חטאתי, כשלתי. איך יכול להיות שהוא נשאר עוד דקה בתפקיד?".

השופט עמית החליט אז כי "לאור מה שקורה באולם, בית המשפט יצא כרגע להפסקה ולאחר מכן אנחנו נקבע את סדרי הדיון". השופטים ניסו לחדש את הדיון בתום הפסקה קצרה ומשלא פסקו הצעקות, הודיעו על המשך ההליך בדלתיים סגורות, ללא קהל.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את הממשלה, טען כי לממשלה קיימת סמכות לפטר את ראש השירות. לדבריו, "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו לפני תום תקופת כהונתו".

עו"ד אמיר הדגיש כי "קיים חוסר אמון עמוק בין הממשלה לראש השב"כ. אי-אפשר להגן על המדינה בחוסר אמון מדמם כזה בין ראש ממשלה וראש שב"כ. אני מנסה לחשוב למה הדבר דומה, אז חשבתי על מעין דוגמא אינפנטילית שהעותרים מבקשים לכפות אמון בין בעל ואישה בתוך ביתם, זה ממש ככה. מערכת היחסים נהרסה, אי-אפשר לשקם הבניין קרס".

עו"ד אמיר התייחס להורים השכולים ולקול זעקתם, והשופט עמית השיב לו: "אנחנו לא עוסקים ב-7/10 ובכאביו, לא באסטרטגיה ובתפיסות הביטחוניות של ראש השב"כ, לעומת תפיסותיו של ראש הממשלה. אנחנו עוסקים בשאלה מאוד מצומצמת אם ההליך של הפסקת הכהונה היה תקין או לא".

המהומה בבית המשפט, במהלכה זעמו הורים שכולים על קיום הדיון וביקרו את השופטים, גרמה לשופטים להורות על הוצאת הקהל מהאולם וקיום הדיון בדלתיים סגורות. השופטים אישרו עם זאת את המשך השידור הישיר מאולם המשפט.

שר המשפטים יריב לוין התייחס למהומות בבית המשפט, וגיבה את המוחים. "הזעקות שנשמעות היום באולם בית המשפט העליון מהדהדות את זעקתם של מיליונים, שזכויותיהם נרמסות ושההכרעה הדמוקרטית שקיבלו בקלפי נלקחת מהם על ידי קומץ שופטים יהירים ומנותקים".

"עשרות שנים הדבר נעשה בשקט, במראית עין של מכובדות, וכשקולות הביקורת הושתקו מיד. בשנתיים האחרונות, מאז שהנחתי על השולחן את הרפורמה המשפטית, האמת יוצאת לאור. לא ניתן עוד להשתיק את העם, המבקש ערב חג הפסח חירות אמיתית".

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, אמר לאחר חידוש הדיון שנקטע לכשעה בעקבות המהומות: "לא ניתן להקל ראש במה שקרה כאן. שלטון החוק והדמוקרטיה מחייבים שבית משפט יוכל לקיים דיון כהלכתו ללא מורא".

בעקבות המהומות ואחרי ההחלטה לקיים את הדיון ללא קהל, מסרו השופטים: "על מנת שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, בהתחשב בערכים שאנו מופקדים עליהם, לרבות טוהר ההליך השיפוטי וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא לכל הצדדים המשתתפים בדיון – אנו מורים למשמר בתי המשפט לפנות את האולם".

השופטים ציינו כי "מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. בהחלטתנו זו הבאנו בחשבון כי זכות הציבור ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר".

לדיון הגיעו ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, אלוף (במיל') נעם תיבון וראש השב"כ לשעבר יורם כהן. באולם נמצאים גם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך וח"כ טלי גוטליב.

נשיא העליון, השופט עמית, פתח את הדיון: "אנחנו מבקשים לנהל דיון כהלכתו, ועל כן אבקש את המובן מאליו - מבחינת עורכי הדין שלא להתפרץ לדברים. אנחנו רוצים לנהל את הדיון כהלכתו עם קהל ואנו מקווים שיתאפשר לנו. אנחנו מבקשים ללא קריאות ביניים, כמובן שסמכות בית המשפט להרחיק כל אחד שמפריע לדיון". בהמשך, עקב קריאות מצד נוכחיםב אולם 

כנגד החלטת הממשלה לפטר את רונן בר הוגשו שמונה עתירות. הדיון יעסוק בעיקר בשאלה אם לממשלה סמכות לפטר את ראש השירות. בתגובתה לבג"ץ טענה הממשלה כי לא נפל רבב בהחלטתה ואילו העותרים טוענים מנגד כי זו "נגועה בשיקולים זרים ולכן יש לפסול אותה".

כיוון שמדובר בדיון עם משתתפים רבים, השופטים פרסמו אתמול החלטה שלפיה לכל עותר יינתנו 15 דקות לפרוש את טיעוניו, כשליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שמתנגדת לפיטורים, יינתנו 45 דקות. הדיון צפוי להימשך כשש שעות וייתכן שאף יותר.

כזכור, ביום שישי האחרון, בנוסף לתגובת היועמ"שית, הוגש לבג"ץ מכתבו של ראש השב"כ בר, שבו בין היתר טען כי ראש הממשלה ניסה לנצל את שב"כ למטרות פוליטיות אישיות. לכך הצטרף אתמול תצהיר שהגיש לבית המשפט ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שהציג טענות דומות לניצול תפקיד השב"כ למטרות פוליטיות, לטענתו מצדו של נתניהו.

היועמ"שית בהרב-מיארה מסרה לבג"ץ כי החלטת ראש הממשלה נתניהו נגועה בניגוד עניינים, מאחר שהחלטתו לפטר את בר הוכרזה לאחר שנפתחה חקירת פרשת "קטארגייט", שבמרכזה עומדים אנשי לשכתו.

נתניהו והממשלה, כאמור, השיבו לעתירות והגנו על ההחלטתם: "הסוגיה אינה שפיטה, הסמכות לפיטורי שב"כ נתונה לראש הממשלה ולממשלה". עוד נכתב בתגובתם כי ראש השב"כ, "בניגוד לעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותם, שאותה בפועל הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו".