נציג הממשלה לבג"ץ: "אם תבטלו את החלטת הממשלה לגבי ראש השב"כ, זו סכנה לדמוקרטיה"

בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, דן היום (שלישי) בעתירות הקוראות למנוע את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. בעקבות מהומה שפרצה באולם בתחילת הדיון, וקריאות נגד השופטים, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הורה לקיים את הדיון ללא קהל והנחה את משמר בית המשפט להוציא את כולם מהאולם.

תחילה הקשיבו השופטים לטיעונים של פרקליט הממשלה, עו"ד ציון אמיר, שקרא לדחות את העתירות. אמיר הדגיש כי לממשלה סמכות לפטר את ראש השב"כ. אחריו עלה לטעון עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית, גלי בהרב מיארה.

הלמן ציין כי "החלטה זאת של הממשלה לא יכולה לעמוד - לא לגופה ולא במשמעויות ההרסניות שלה כלפי כל השירות הציבורי. מושג אי-האמון לא יכול להתפרש בצורה שתפגע בעצמאותם של הדרגים המקצועיים".

לדבריו, "חילוקי דעות בין הממשלה לבין ראש השב"כ לא מהווים עילה לפיטורין, והוסיף: זה לא דיון של דיני עבודה - זה דיון על יכולתם של ראשי השירות הציבורי להפעיל סמכות עצמאית מבלי לחשוש לפיטורים בטענה אמורפית של אי אמון".

הלמן רמז בדיון לקשר בין הדחת רונן בר לפרשת "קטאר-גייט", שבה חשודים יונתן אוריך, יועצו הקרוב של ראש הממשלה, והדובר לשעבר בלשכתו אלי פלדשטיין. "שנה וחצי עברה מאז 7/10, עולה השאלה מה קרה שפתאום אי-אפשר לחכות?. פתאום יוצאים סרטונים על חקירה X, שנתניהו טוען 'רוצים להפיל אותי'. יש פה טענה לשיקולים זרים".

נציג היועמ"שית טען כי "אם נתניהו חושב שנעשו נגדו פעולות שנועדו להפילו, הוא יכול לפנות לוועדת גרוניס כדי לבדוק את הנושא. וועדת גרוניס בודקת טוהר מידות, היא בודקת אם יש שיקולים זרים. יש להעביר את הנושא לוועדה ולו בשביל ניקיון הדעת"".

עו"ד ציון אמיר, המייצג את הממשלה, טען כי לממשלה קיימת סמכות לפטר את ראש השירות. לדבריו, "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו לפני תום תקופת כהונתו". אמיר הדגיש כי "זו עתירה פוליטית, די לראות את רשימת העותרים. העתירות האלה דנות בהפעלת סמכותה של הממשלה וההחלטה שהתקבלה כולה פה אחד של מי שעומד בראשה - בעניין מדיניותה של הממשלה בנושא ליבה והוא ביטחון המדינה והגנה על המולדת. בכלל זה סמכות למנות את ראשי גופי הביטחון שנדון בעניינו, שהסמכות הזו כוללת גם את הסמכות להפסיק כהונה, כמו בעתירה הזו".

אמיר הוסיף: "אי אפשר להמשיך ולעבוד עם ראש שירות כזה. קיים חוסר אמון עמוק בין הממשלה לראש השב"כ. אני מנסה לחשוב למה הדבר דומה, אז חשבתי על מעין דוגמא אינפנטילית שהעותרים מבקשים לכפות אמון בין בעל ואישה בתוך ביתם, זה ממש ככה. מערכת היחסים נהרסה, אי-אפשר לשקם הבניין קרס".

"חוסר האמון לא התעורר כתוצאה מפרשת קטארגייט". השופטת ברק-ארז שאלה: "אז ממתי?", ואמיר השיב: "בנובמבר 2024 התעורר חוסר האמון. עוד לפני שקטארגייט בא לעולם. ובכל החודשים התעורר חוסר האמון הזה מאז 7.10. העתירה הזו, אם תבטלו את החלטת הממשלה, אני רואה בזה סכנה לדמוקרטיה. בהשארתו בתפקיד, בנסיבות האלה, זו סכנה למשטר הדמוקרטי".

עו"ד אמיר התייחס להורים השכולים ולקול זעקתם, והשופט עמית השיב לו: "אנחנו לא עוסקים ב-7/10 ובכאביו, לא באסטרטגיה ובתפיסות הביטחוניות של ראש השב"כ, לעומת תפיסותיו של ראש הממשלה. אנחנו עוסקים בשאלה מאוד מצומצמת אם ההליך של הפסקת הכהונה היה תקין או לא".

כאמור, בעת כניסת השופטים לאולם נשמעו קריאות מצד משפחות שכולות שצעקו לשופטים: "אין לכם סמכות לנהל את הדיון הזה ולהגן עליו!". איציק בונצל, אביו של סמ"ר עמית בונצל, שנפל בקרב עם מחבלים ברצועת עזה, קרא לעברם: איך אתם לא מתביישים? הידיים שלו מגואלות בדם ילדנו. בשם מה באתם להגן עליו?!", כשהוא מתכוון לראש השב"כ.

בזמן שעו"ד ציון אמיר הציג את עמדת הממשלה, וקרא לדחות את העתירות על הסף, התפרץ לדיון האב השכול יצחק בונצל שצעק: "בגלל רונן בר הילדים שלנו בהר הרצל!". עו"ד אמיר פנה לשופטים: "הערת הביניים הזו - יושבים פה הורים שכולים, מר בונצל ששכל את בנו בעזה, בתחילת המלחמה ומדבר על אשמתו של ראש השב"כ שנאחז בטענות קש".

"על מי אתם מגנים פה?", המשיך בונצל. "אדם שאחראי לכשל הגדול במדינת ישראל, הר הרצל מלא בדם של הילדים שלנו, אתם תשבו בליל הסדר, אצלנו כיסא חסר. בית משפט שאני מכיר בסמכותו עוסק בשימוע של ראש שב"כ, אני קורא לכם תקשיבו לנו ההורים השכולים. אנחנו בשעת מלחמה. דמים של הבנים שלנו זועקים! האיש הזה אומר חטאתי, כשלתי. איך יכול להיות שהוא נשאר עוד דקה בתפקיד?".

השופט עמית החליט כי "לאור מה שקורה באולם, בית המשפט יצא כרגע להפסקה ולאחר מכן אנחנו נקבע את סדרי הדיון". השופטים ניסו לחדש את הדיון בתום הפסקה קצרה ומשלא פסקו הצעקות, הודיעו על המשך ההליך בדלתיים סגורות, ללא קהל.