הנוצרי שעיצב את התלמוד: האיש שמאחורי צורת הדף שכולם מכירים

הוא עבד קשה ביום ובלילה, התרוצץ ממקום למקום, התייעץ עם רבנים, תכנן לוחות דפוס חדשים והשקיע הון עתק בפרויקט שהאמין שישנה את פני העולם היהודי לעד. ללא אותם מאמצים כבירים, ייתכן שהתלמוד כפי שאנו מכירים אותו כיום – לא היה נראה כך כלל. האיש הזה לא היה רב, לא תלמיד ישיבה, ואפילו לא יהודי.

כל מי שלומד גמרא מכיר את "צורת הדף" – אותה תבנית שבה הטקסט המרכזי של הגמרא מוקף בפירושי רש"י ותוספות, שהפכה לברירת מחדל בכל מהדורה של התלמוד בבלי כבר מאות שנים. אך רק מעטים יודעים שמי שעיצב את ''צורת הדף'' לא היה רב, לא תלמיד ישיבה, ואפילו לא יהודי.

דניאל בומברג נולד בסוף המאה ה-15 בעיר אנטוורפן שבפלנדריה (כיום בלגיה), למשפחה נוצרית משגשגת. הוא גדל בסביבה של מסחר, אמנות ודפוס – תחום שהפך באותם ימים למהפכה טכנולוגית. כבר בצעירותו נמשך לעולם הספרים, וכאשר עבר לוונציה, שהייתה מרכז הדפוס החשוב ביותר באירופה, החל להתעמק באפשרויות החדשות שהביא עמו תחום ההדפסה.

בומברג נחשף לראשונה לעולם היהודי דרך מלומדים יהודים שישבו בוונציה. רבים מהם היו גולים מספרד ופורטוגל, אחרים הגיעו מאשכנז ואיטליה. הייתה זו תקופה שבה הקהילה היהודית בעיר פרחה מבחינה אינטלקטואלית, אך נתקלה בקשיים רבים מצד השלטונות. למרות היותו נוצרי, הוא גילה עניין רב בתרבותם, והוקסם מהעומק התורני של כתבי הקודש שלהם. הקשרים שפיתח עם חכמים יהודים הובילו אותו להבנה שאין מדובר רק בטקסטים עתיקים, אלא במערכת חיה ונושמת של לימוד אינטלקטואלי.

עד אותה התקופה, התלמוד נפוץ אך ורק בכתבי יד, שהועתקו בעבודה קשה ואיטית, דבר שהעלה את מחירם של אותם כתבי יד למחירים שרוב העם לא יכל להרשות לעצמו. בומברג ראה את הפוטנציאל העצום הגלום בהדפסת התלמוד, מהלך שיוריד את מחירו ויתרום להפצת התלמוד בכל מקום.

ההחלטה להדפיס את התלמוד לא הייתה פשוטה. מעבר לאתגר הטכני שבהדפסת מאות דפים צפופים ומלאי מלל בעברית ובארמית, היה עליו להתמודד עם חסמים פוליטיים, כלכליים ודתיים. השלטונות הנוצריים של ונציה לא ראו בעין יפה הדפסת כתבים יהודיים, וחלקם אף התנגדו נחרצות לפרויקט. אולם בעזרת קשריו ההדוקים עם אנשי הממשל והכנסייה, הצליח בומברג לקבל אישור נדיר להדפיס את התלמוד – צעד חסר תקדים באותה תקופה.

בומברג לא הסתפק בהדפסה פשוטה של התלמוד, אלא ביקש ליצור מהדורה שתהפוך לסטנדרט עבור דורות רבים. לשם כך הוא רתם צוות של חכמים יהודים מובילים, כדי להגיה ולסדר את הטקסטים. יחד איתם הוא תכנן את צורת הדף החדשנית, שבה הטקסט המרכזי של התלמוד ממוקם באמצע העמוד, ומוקף בפירושי רש"י ותוספות. עיצוב זה נועד להקל על הלומדים ולהנגיש את החומר בצורה מסודרת ובהירה – עיצוב שהפך לאבן יסוד בעולם הישיבות עד ימינו.

הדפסת התלמוד דרשה שימוש בטכנולוגיות דפוס מתקדמות, אותיות עבריות חדשות ונייר איכותי. כל עמוד הוכן בקפידה, וכל אות סודרה בצורה מדויקת להפליא. העבודה הייתה מפרכת: המדפיסים עבדו ימים ולילות, מגיהים וחוזרים ומתקנים, עד שהתוצאה הייתה מושלמת. לשם כך השקיע בומברג הון עתק – למעשה, הדפסת התלמוד הייתה אחת מההשקעות היקרות ביותר בעולם הדפוס של אותה תקופה.

המהדורה הראשונה של התלמוד הבבלי הודפסה בין השנים 1520–1523, והייתה הצלחה מסחררת. יהודים מכל רחבי אירופה נהרו לרכוש את הספרים, שהפכו זמינים ונגישים יותר מאי פעם. בפעם הראשונה בהיסטוריה, התלמוד יצא מידי המעתיקים הבודדים, ונכנס לתוך בתי המדרש והקהילות היהודיות בהיקף רחב.

למרות היותו נוצרי, דניאל בומברג הקדיש את חייו להנגשת ארון הספרים היהודי בצורה שלא נראתה קודם לכן. מהדורתו של התלמוד הפכה לאבן יסוד בעולם היהודי, ושיטת הדף שקבע הפכה לברירת המחדל בלימוד הגמרא עד ימינו.

ללא עבודתו ומאמציו, ייתכן שהתלמוד, כפי שאנו מכירים אותו כיום, היה נראה אחרת לחלוטין. האיש, שלא היה רב, לא היה תלמיד ישיבה, ואף לא היה יהודי – הוא זה שעיצב את אחד מספרי היסוד החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית.